דברי שאול - עדות ביוסף - א ט

דבלא"ה לא קטלינן מספיקא כמו בד"מ והנני יוסיף דהרי שאני ד"מ דיש לו חזקת ממון אבל כאן מה שייך בזה חזקה ובאמת הצל"ח בהשמטו' בפסחי' פ"ק בדף י"ב רצה לחדש דיש לאדם חזקת הגוף שאינו חייב מיתה אבל זה חדת היא לו ובשו"ת שיבה ציון נשאל ע"ז ועכ"פ אינו דבר ברור ואף דש לומר דמוחזק בגופו אבל מ"מ לענין חיוב מה שנתחייב עפ"י דין תורה ל"ש שמוחזק בגופו וגם תמהני דהרי רש"י פירש כן בסנהדרין דף ע"ט וגם בכתובו' דף ט"ו ולא הקשו התוס' כלל. אמנם עוד אגדיל המדור' דהרי ש"ס ערוך הוא דהרי בפסחים דף י"ב פריך רבא ואנן ניקום ונקטל מספיק' ורחמנא אמר ושפטו העד' והצילו העד' הרי מבואר דמה דלא קטלינן מספיקא הוא משום דכתיב ושפטו העד' ולא אמר רבא בסתם וראיתי בצל"ח בפסחי' שם שכתב להקשו' על מה דאמר רבא והצילו העד' דמשמע דבלאו קרא קטלינן מספיקא אתמה' ע"ש ובמחכ"ת נעלם ממנו דברי רש"י ורשב"ם הנ"ל והי' לו לציין עכ"פ מקושי' התוס' ובאמת מה שחידש שם דבס"ס קטליט לפענ"ד כל דכתיב ושפטו העד' והצילו העד' סוף סוף ספק הוא הן אמת דבסנהדרין בדף ס"ט שאל הש"ס מנלן דאזלינן בד"נ בתר רובא ופירש"י משום דכתיב ושפטו העד' והצילו העד' ואפ"ה אזלינן בתר רובא ומכ"ש בס"ק דעדיף מרוב. אמנם לפענ"ד נרא' דשאני רוב דכל שהרוב הוא שנתחייב מיתה ל"ש ספק נפשו' להקל וכמ"ש הנימוק"י ביבמו' פ"ו לענין מלקיו' דמחמרינן כרבי אף דספק נפשו' להקל כדי לבער עושי רשעה ע"ש והרי אזלינן בתר רובא לגבי רוצח אף דהוא פ"נ וכבר שמעתי שנתקש' בזה הגאון מוה' עזריאל אבד"ק לובלין וע"כ כדי ליסר עושי רשעה אבל בס"ס דכל שהוא רק ספק אחד הו"ל פלגא ופטור מה מועיל ס"ס ניהו דהו"ל שני צדדים מ"מ יוכל להיו' דלא נתחייב אבל כשהרוב מעיד שנתחייב והוא רשע בודאי אין מקום לפטרו וע"כ צ"ע ועכ"פ דברי התוס' תמוהים מאד ובלא"ה קשה לי על רשב"ם ותוס' דלמ"ד התראת ספק לא שמיה התרא' א"כ א"א לחייבו מספק וכעין קושית התוס' בכתובו' דף ט"ו ובסנהדרין דף ע"ט ותירוצם לא שייך כאן ואף דדברי התוס' שם בתירוצם תמוה ועיין שיטה מקובצת שם ובשו"ת בית אפרים חלק חו"מ סי' י"ג אבל כאן קשה אליבא דכ"ע דוק ותשכח וצ"ע בכל מ"ש: והנה במה שהבאתי דברי הש"ס בסנהדרין דף ס"ט הנ"ל אזכיר מה שהקש' אותי תלמידי המופלג מוה' אברם אנטשיל ני' בשנת תרכ"ד י"ד אלול בהא דאמרו שם והא מומתין על ידה קתני בבא עליה אביה והקש' להס"ד דלא אזלינן בתר רובא א"כ גם בבא עליה אביה קשה דלמא לאו אביה היא והיא לכאור' תימה גדול' והשבתי בתכ"ד דשאני רוב שכבר הוחזק דאביה הוא מכבר משא"כ באיילוני' דאינו רוב שהוחזק עוד נרא' לי דהנה התוס' בחולין דף י"א הקשו דנימא חזקת צדיקת ע"ש ולפ"ז מה דפלפלו בסנהדרין הוא רק מחמת רוב דעכ"פ יש מיעוט בעולם וס"ד דכתיב ושפטו העד' וחשו למיעוט לבלתי להרוג נפש מישראל אבל חזקה היא חזקה כשמה ואין מיעוט נגדו וא"כ לכך אזלינן בתר רובא וחזק' דאביה הוא ול"ש ושפטו העד' והצילו העד' ודו"ק היטב: עוד נ"ל בישוב קושיא זו דהנה באמת הר"ן הקשה בהא דאמרו ובד"נ אזלינן בתר רובא והא ושפטו העד' כתיב והקש' הר"ן הא ילפינן רובא בחולין דף י"א מהרב' מקראו' וכ"כ בזה וכעת נ"ל דהנ' בהספק שיש על כל העולם דלמא טריפ' הוא וכמדומ' ע"ז ל"ש ושפטו העד' דהתור' גלתה דאזלינן בתר רובא אבל כאן מיירי במקום שיש ספק שנתחדש בהפרט הלז דלמא טעו בעיבורא דירחא או דלמא איילוני' היא ואדעתא דהכי לא קידש דהיינו דלמא זה האיש מקפיד ולא קבל עליו ע"ז יש מקום לפלפל באותו הנדון ע"ז פלפלו דלמא לא אזלינן בתר רובא דכתיב ושפטו העד' וז"ב ומעת' ל"ק דהך רובא דאביה הוא זה ספק שיש לחוש על כל אב בזה אזלינן בתר רובא ודו"ק. ובזה מיושב הא דאמרו דלמא איילוני' היא ואדעתא דהכי לא קדש והקש' אותי החריף ש"ב מוה' מאטיל פארילע דלמה לא מקשה טפי דאם לא אזלינן בתר רובא שוב לא הוה א"א כלל דהא אביה קבל קידושיה ודלמא לאו אביה הוא ואין הקידושין חלין כלל ולפמ"ש א"ש ודו"ק ובזה י"ל מה שהקשיתי למעל' על התוס' ב"ב מש"ס פסחים ולפמ"ש י"ל דמה דבעי ושפטו העד' הוא בדבר דאנחנו באין לחקור בעיבורא דירחא וכדומ' שזה צריך דריש' עפ"י הב"ד ומצד הספק ודאי הי' חייב מיתה ודו"ק כי קצרתי. ובזה מיושב היטב קושית התוס' בקידושין דף יו"ד ד"ה וחייבין עליה כיון דקאי על היבם א"כ למה אמר אדעתא דהכי לא קידש ת"ל דאפי' קדש מ"מ איילוני' אינה בת יבום ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת לענין איילוני' ודאי אזלינן בתר רובא דל"ש ושפטו העד' דזה ספק כללי אבל עיקר הספק היא דלמא אדעתא דהכי לא קידש דבזה יש מקום לשפוט ולחקור אי קבל עליו או לא ועיין תוס' ריש יבמות מ"ש חילוקים בענין זה ודו"ק היטב כי הוא חריף: פרק ג' הלכה א אעפ"י שלא כוונו את החודש היינו שאומר איני יודע דאילו הוכחשו בחקירו' אף בד"מ עדותן בטילה כמ"ש בסמ"ע בסי' ל' ומ"ש ולא המנה אם הי' ממטבע פלוני' או ממטבע פלוני' לכאור' תמוה דזה הוי כמו מנה שחור או מנה לבן וצ"ל דמיירי דלא כוונו איזה מטבע הלוה