דברי שאול - עדות ביוסף - א פ

מ"ש ולפמ"ש יש לחלק דשם הוה חד דיבור' מאתים וכיון דאתכחיש במאתי' לא אמרי' פלגי' דיבור' להיות מנה דהרי הוא אמר מנה ונכחש בזה וז"ב ודו"ק: אחר כמה שנים שכתבתי זאת מצאתי בשו"ת בית יעקב סי' צ"ח וסי' קכ"ד שהעיר על המשרים מדברי הר"ן הנ"ל ולפמ"ש אתי שפיר ובלא"ה יש לומר דבשלמ' בד"מ דעיקר העדות הוא משום דחיישי' שמשקרי שפיר אמרי' דלמה דאתכחש אתכחש ובמה דלא אתכחש לא אתכחש וכל שהוא אמת מה אכפת לן בעדים הא לא אברי סהדי אלא לשקרי אבל בהך דר"ן דהוה בדבר שבערוה דבעינן עדים כל שאתכחש לא מועיל וז"ב ובזה יש ליישב מה שהאריך הבית יעקב שם מסי' נ"א לענין קרוב ולפמ"ש קרוב שאני דהוא גזירת הכתוב ואף משה ואהרן פסולי' וע' בספר דברי אמת קונטרס שמיני: סי' ל"ד ס"ז ואעפ"י שהחזירו דעת אא"ז הב"ח דכל שלא גנב או גזל רק פעם אחת ולא הוחזק בגזלן אף מחזיר ע"י ב"ד כשר לעדות והקצה"ח הקשה דא"כ מאי פריך הש"ס בדף ה' והא גזלן הוא הא כיון דאותם השנים שהעדי' מעידי' ודאי יחזיר והו"ל כהוחזר ולא פסול לשבוע' ע"ש והנרא' בזה דהנה הש"ס מקשה שם ות"ל דהו"ל רועה ומשני הא בדידיה והא ברועה דעלמ' והיינו דברוע' דעלמ' אמרי' דמסתמ' אינו מרעה בהמות של חבירו בגזיל' והיינו דמסתמ' אין אדם חוטא ולא לו אבל עכ"פ גזלן מקרי ואף שהחזיר ע"י העדי' אבל עכ"פ מפסיל וע"כ לא כתב הב"ח רק באופן שאין עליו בשום פעם שום תלונה רק כעת אמרי' דאם החזיר לא נפסל אבל כאן שיש עליו חשש דהוא רועה רק דמספיק' לא פסלינן דאין אדם חוטא ולא לו אבל עכ"פ חשש איכא עליו והו"ל גזלן כיון דכעת באמת הוא גזלן. ובזה י"ל הא דפריך ות"ל דהו"ל רועה והקש' בשטמ"ק דהא גזלן הוא קושי' אלימת' דהוה פסול' דאוריית' ועוד הקשו המפרשי' דבפסול דרבנן בעי הכרז' ועוד קושיות ע"ע ולפמ"ש אתי שפיר דהא כל עיקר הקושי' דגזלן אינו נצמח רק מחמת דהוא רועה וא"כ עכ"פ הי' לו למפרך מחמת רועה ואי דמיירי בלא הכרז' א"כ גם מחמת גזלן לא נפסל וע"ז משני דבבהמות דאחרי' לא נפסל מחמת חשש רועה אבל מחמת גזלנות נפסל וצ"ע בזה כיון דבבהמות דאחרי' אינו נפסל א"כ להב"ח גם מחמת בזלנות' לא נפסל דאינו רגיל לגזול ועכ"פ נראה דבזה מיושב מ"ש הקצה"ח ראיה דלא כהב"ח מדברי התוס' שם ע"ב ד"ה דחשוד שכתבו דבהאי רעיא שפיר מפסל דמה שמחזיר ע"י עדים לא חשוב חזרה היינו להס"ד דפריך ות"ל דהו"ל רועה אבל להמסקנ' שפיר יש לומר דלא פסול מחמת גזלנות' וגם אביי י"ל דקאי להס"ד דפסול משום רועה וצ"ע בכ"ז. אמנם העיקר נרא' לי בישוב דברי הב"ח דהנה י"ל טעמו של הב"ח כיון דבאמת קי"ל מיגו דחשוד אממוכ' לא חשוד אשבוע' ורק הא דפסול גזלן לעדות מה"ת הוא משום דאל תשת ידך עם רשע כמ"ש התוס' שם ד"ה דחשוד וא"כ כל שהחזיר ואינו רשע עוד דעכ"פ החזיר א"כ מהראוי להכשירו דבאמת חמור ליה לאינש עדות שקר כמו שבוע' וחשוד אממונ' לא חשוד על שבועה ועדות כל שאינו רשע אבל לאביי דאמר משום ספק מלוה ישינה וסובר דאמרי' מגו דחשוד וע' ברא"ש שם וא"כ שפיר אמר והא גזלן היא דלאביי לשיטתו שפר הו"ל גזלן אף שאינו רק פ"א דעכ"פ חשוד אממונ' דהא אינו מחזיר רק ע"י ההכרח ופסול לשבוע' ובזה ממיל' נסתרה מחמתו ראיית הקצה"ח מהתוס' דיש לומר גם התוס' כתבו כן לאביי ובזה י"ל הא דפריך ות"ל דהו"ל רועה היינו דמטעם גזלן צ"ל מטעם חשוד ולטעם משום רועה ניהו דהוא מדרבנן אבל פסולו בגופו וגם הקושי' השניה דבעי הכרזה מיושב דניהו דבעי הכרז' אבל אף בלא הכרז' מפסל מטעם מיגו דחשוד עכ"פ דחשוד מיהא הוה וכמ"ש ודו"ק: שם ס"ט מיד שנודע שחתמו על השטר וכו' התומי' הקשה דאמאי לא נפסלו גם למפרע משעה שנחתמו בשטר דלא שייך לומר אוקי גברא אחזקתיה כל שראינו שיצא מחזקתו רגע אחת וא"א לומר דבאותו רגע יצא מחזקתו וכמו בגבינות שכתב הרשב"א הובא בש"ע יו"ד סי' פ"א דמטריפין למפרע וה"ה בזה כיון דמעת שראו העדים ודאי נפסל א"כ יפסל למפרע והניח בקושי' ולפענ"ד נראה דהנה באמת גם שם נחלקו עליו דמה"ת למפרע יטרף ולא נימא דעד המקום שאפשר להחזיקו בכשרות כשר אמנם צ"ל סברת הרשב"א דבאמת בהמה אין לה חזקת כשרות דשמא נולדה טריפה מבטן וכל חזקת כשרות של בהמה היא חזק' דאתיא מכח רובא דרוב בהמות כשרים וע' בפ"ח סי' תל"ז ומעת' כיון דזו יצתה מרובא ואתרע רובא ממיל' מטריפין למפרע והו"ל כהך דאמרו ר"פ האשה שנתארמל' רוב הנשאת בתול' יש לה קול וזו הואיל דאין לה קול אתרע לה רובא וה"ה בזה אבל כאן דעד השעה שחתם יש לו לאדם חזקת כשרות שבשע' שנולד מהבטן כשר הוא וא"כ פשיט' דעד העת שנוכל לומר דכשר נעמידו בחזקת כשרות (וע' בקצה"ח כאן ס"ק ה' ולפמ"ש כאן יש ליישב קושיותיו ודו"ק) והפ"ח יו"ד סי' א' דמדמה שוחט ששכח לסי' פ"א הוא לפי דגם שם לא שייך חזקה דבשע' שנולד לא ידע מאומ' רק דגמר אח"כ ואיכ' רוב מצויין אצל שחיטה מומחין הן וכל דחזינן