דברי שאול - עדות ביוסף - א ס

התירוצים לא שייך בזה דמגו דאי בעי שתקו אמרי' וגם על גוף הזמה הי' נאמנים בדיבורם לבד והיא קושיא גדול'. אמנם אני בעצמי ישבתי קושית התוס' עפ"י דברי הר"ן דמה שאינו נאמן רק מכח חידוש לא שייך מגו עיין ב"ש סי' ז' ס"ק ט"ו ועיין בתוס' ישנים כתובו' דף י"ט ע"ב ולפ"ז מה דאחרונים נאמנים בהזמה הוא חידוש דמה חזית וכו' לא שייך להאמין במגו מיהו עדיין לא נתיישב מה שהקשיתי דכאן כבר טענו זאת וצ"ל דכיון שהזמה חידוש היא אין לך בו אלא חידושו ומה שמוסיפין להכחיש גורעין נאמנותם וכן גזרה חכמת התור' שלא תהיה רק הזמה לבד ולפ"ז נראה לפענ"ד ברור דזה דוקא היכי שבהכחש' הנוספת לא הי' שום תועלת רק להכחיש הראשוני' לבד וע"ז אמרי' דע"ז לא האמינם התור' ואין להם ע"ז מעלה על הראשוני' אבל כל שבהכחש' יש תועלת לגוף המעש' כמו בנ"ד שעי"ז נהרג הרוצח א"כ אמרי' דזו הכחש' לא בעי להכחיש העדים רק לחייב הנדון ונשאר הזמה כמו שהי'. ובזה מיושב כל התלונות שהקשו על הרמב"ם באפכיכהו ואזמינהו ובפלוני רבעני ובסוטה דף ו' משום דכל שהכחש' ממילא יוצא מתוך הזמה כפלוני רבעני ובשליח נעשה עד או במיפך והזמה שבא לתועלת א"כ ניכר דמה שהכחישו הראשוני' לא הוי אלא הזמה לבד ובכה"ג לא אכפת לן במה שהי' הכחש' ג"כ ובזה יש ליישב קושיית המהרי"ט בחלק אהע"ז סי' ל"ז על הרמב"ם ואין להאריך ועיין במי באר שם. ובזה מובן מה שאמרו דאם אמרו נגמר דינו של פלוני פטורים דבעידנ' דקא מסהדי גברא בר קטלא הוא ואינו מובן דמה בכך שהוא הי' באמת גברא קטילא הא הראשוני' לא ידעו מזה שזה כבר נגמר דינם א"כ לפי מחשבתם רצו להרוג נפש נקי והתור' אמרה כאשר זמם ולפמ"ש א"ש כיון דעדים האחרוני' העידו ביני שהוא בר קטלא א"כ לא הי' תועלת בעדותם לענין הנדון א"כ שוב הוי הכחשה והזמה ביחד שוב ראיתי במהרי"ט שדרך ג"כ כעין דרך זה אם כוונתם הי' להזמה או להכחש' ואני ת"ל ביארתי יותר דאם יש תועלת בעדותן לגבי הנדון או שלא רצו להכחיש רק שממיל' יצא הכחש' מתוך הזמה כמו בפלוני רבעני שפיר מקרי הזמה אבל כל שהעידו והכחישו מה שאין צורך כלל לגופן של עדים זה מקרי הכחש' ובמ"ב שם הקשה על המהרי"ט ולפמ"ש והרחבתי החילוק לק"מ ודו"ק. שם הלכה ג' אמרו בזמנו כתבניהו וכו' כן היא שיטת הרי"ף ולכאור' תימה לשיטת הרמב"ם דהכחש' והזמה ביחד לא מקרי הזמה א"כ איך משכחת לה הזמה בשטר הא כל שאמרו עמנו הייתם ואמרו דבזמנו כתבו א"כ ע"כ דהשטר בטל והו"ל הכחש' בגוף הדבר ובזה אני אומר דבר נחמד במ"ש הר"ן בשם הר"ז הלוי ז"ל דאפילו כתוב בשטר שבזמנו כתבנוהו לא שייך הזמה דבעדות ע"פ הוא דאיכ' הזמה ולא בעדו' בשטר ותמה הלח"מ דא"כ למה אמרו שטר כשר ועדיו כשרים שמא אחרוהו וכתבוהו ת"ל דאפי' כתבו בשטר בזמנו כתבנוהו אין דין הזמה בשטר ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת צ"ב למה לא שייך הזמה בשטר ומ"ש הר"ן משום דהזמה חידוש הוא ואין לך בו אלא חידושו אינו מובן דלמה יהיו נאמנים להזים עדים שהעידו ע"פ יותר ממה שהעידו בשטר דהוי רק כמי שנחקר' עדותן הרי בע"פ בודאי נחקר עדותן. אמנם נראה דבאמת לא הוי הזמה דהוי הכחש' והזמה ביחד דהשטר בטל רק די"ל דלא הוי הכחש' דשמא אחרוהו וכתבוהו דהם לא אמרו עמנו הייתם רק באותו זמן דכל שאחרוהו וכתבוהו לא הכחישו אותם וא"כ ממנ"פ לא שייך הזמה בשטר דאם אמת שבזמנו כתבו א"כ הוי הכחש' וע"כ דתלי' דאחרוהו וכתבוהו א"כ ממנ"פ לא הוי הזמה. ובזה מיושבין היטב דברי הב"ח סי' ל"ד שכתב דאף הרז"ה לא קאמר אלא לענין עונש עדים זוממין שאינו נוהג רק בע"פ אבל לגבי דין פסלות העדים מודה הרז"ה שהעדים פסולים כמו הזמה שלא בפניהם דאף דלא הוי הזמה הכחש' מיהא הוי כמו כן בעדו' שבשטר הכחש' מיהא הוי ותמה הש"ך בסי' כ"ח דמי לא עסקי' שמזימין אותם בפניהם ואפ"ה לא מקרי הזמה ולמה יפסלו העדים ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת יש ספק אם הוי הזמה גמורה דהיינו שנתלה באחרוהו וכתבוהו ויהי' הזמה גמורה או דבזמנו כתבוהו והוי הזמה והכחש' ולפ"ז כיון דעכ"פ הכחש' דתרי ותרי בודאי הוי והוי ספק השקול דאולי הראשוני' נאמנים או האחרונים וכיון דיש עוד ספק שמא אחרוהו וכתבוהו נאמנים האחרוני' לגמרי א"כ לענין נאמנות האחרוני' יש ס"ס שמא הזמה גמורה ובודאי נאמנים האחרוני' ואף אם ת"ל שבזמנו כתבו עדיין ספק דתרי ותרי והוי ספק השקול מי נאמן א"כ אף דלענין עונש הזמה לא שייך דשמא בזמנו כתבו עכ"פ הראשוני' יש לפסול דיש לאחרוני' שני ספיקות להכשיר ולראשוני' ספק אחד ומ"ש דהוי כמו הזמה שלא בפניהם דס"ל כשיטת הריב"ש דהזמה שלא בפניהם פסולים מיהא הוי אף דלא הוה הזמה גמור' וה"ה כאן אף דלא הוה הזמה גמור' מ"מ פסולים מיהא הוה והן נסתר מחמתו מ"ש הש"ך דגם הרז"ה מודה דבשטר איכא הזמה וכדעת הרי"ף ולפמ"ש ע"כ א"א לומר כן דאם נימא דכל שנכתב בזמנו כתבנוהו לא תלינן באחרוהו וכתבוהו א"כ למה לא יהי' שייך הזמה בשטר וע"כ דיש לתלות שמא אחרוהו וכתבוהו ושוב לא שייך הזמה וכמ"ש וכל קושיות הש"ך מיושבין לפמ"ש אמנם בדעת הרי"ף הוא לפמ"ש לעיל דכל שהכחש' יוצא מתוך הזמה לא אכפת לן א"כ גם כאן