דברי שאול - עדות ביוסף - א מג

דודתך היא משום דאשה כבעלה ומזה יצא להמרדכי דלהיפך לא דאל"כ היה לו לומר ערות דודתך לא הגלה וע' ברש"י ירמי' ל"ב י"ב לעיני חנמאל דודי שכתב שלא מצינו בכל המקרא אח האם קרוי דוד ועיין בעמוס ו' פסוק יו"ד ונשאו דודו ומסרפו וגו' ופירש הרד"ק דודו אחי אביו ומסרפו הוא אחי אמו מזה מבואר דאחי האם לא מקרי דודו מן התורה ועיין ברמ"א סי' ל"ג סעיף ג' שהעתיק דברי המרדכי לענין שלישי בראשון ובמרדכי קאי לענין תרי בעל כאשתו ע"ש בנוב"י. ולפענ"ד כיון דתרי בעל כאשתו לא אמרי' הו"ל כבוד אחר וכמו דאמרו בש"ס לענין חתנו ולכך במה שקנתה אשה קנה בעלה הו"ל שלישי בראשון דפסול לר"ת אבל להיפך לא ובזה מיושבין דברי הרמ"א משום דהוי כדור אחר. שם הלכה ז כל שתי נשים וכו' הכ"מ טרח למצוא טעם מהיכן יצא לו זה דתרי בעל כאשתו לא אמרינן גם תמה על הגמ"יי שכתב וכן פירש ר"י והרי רבינו לא פי' כן שהרי כ' שאין אדם מעיד לחתן אחי אשתו ולפענ"ד נראה שרבינו ס"ל כמו שהבין הרמ"א בדברי המרדכי וכמ"ש לעיל דתרי בעל כאשתו כיון שנתרחק כ"כ הו"ל כשלישי בראשון וכדאמרו בש"ס דף כ"ח חתן בנו כיון דמעלמא אתא כדור אחר דמי וניהו דרב ס"ל שם דלא יומתו אבות על בנים ובנים כו' לרבות דור אחר היינו בחד בעל כאשתו אבל בתרי בעל כאשתו כיון דאתפלג כל כך הו"ל כדור אחר והוי כשלישי בראשון לכך כשר אלא שעדיין תמוה הא לחתן אחות אשתו ג"כ הו"ל תרי בעל כאשתו ולמה פסל רבינו אמנם נראה דהנה כבר כתבתי למעלה דיש לומר דשלישי בראשון הוא דכשר דהו"ל מלמטה למעלה אבל מלמעל' למטה פסול ולפ"ז יש לומר דאף דתרי בעל כאשתו הו"ל כשלישי בראשון מ"מ כיון דאינו ממש שלישי בראשון א"כ אף שמדברי רבינו נרא' דאף שלישי בראשון כשר מ"מ זה דוקא בשלישי ממש אבל כאן שאינו שלישי עכ"פ הוא לא יעיד לחתן אחות אשתו דאף דנחשב כראשון בשלישי אבל אינו שלישי כלל ולכך מלמעלה למט' פסול אבל בשני בשני בתרי בעל דהקורב' שוה ואין כאן מלמעל' למטה וכה"ג שרי ומה שמעיד לבן גיסו מאשה אחרת הוא משום דאתפלג כל כך וכאן אפילו מלמעל' למטה דהא הבן אינו קרוב כלל אף לאשתו ולא לאחותה וזה נכון מאד: שם הלכה י"א אבי חתן ואבי כלה מעידין זה לזה לפענ"ד הי' נראה דדוקא כשהיא ארוסה הוא דהמחותנים מותרין להעיד דלא נתקרבו עדיין אבל כשהיא נשואה מכ"ש שכבר הולידו בנים שבודאי הם קרובים שהרי יש לשניהם בני בנים ופשיטא דהוי קורבה וכן יש לדייק מדנקיט אבי חתן ואבי כלה והרי גדול' מזו ס"ל לרבה בב"ח דמעיד אדם לאשתו ארוסה ואף לדידן דלא קיי"ל כן מ"מ לקרובי ארוסתו מותר כמ"ש רבינו לקמן בהלכה י"ד ואף דשם אין מקבלין לכתחלה עדות ארוס היינו דוקא לגבי ארוס' עצמו אבל לא למחותנים אבל כל שהם נשואים לא יעידו ועיין מהרי"ק שורש ק"ה שבנה ע"ז בנין מדנקט ותנא תונא כלה משמע דוקא כשהיא נשואה וא"כ מכ"ש כאן דהוה ליה למנקט אבי הבעל ואבי האש' וע"כ דחתן וכלה דוקא אמנם מדלא מצינו לאחד מהפוסקים שיחדש כן נראה לפענ"ד כיון דרצה להכשיר באבא דאבא וניהו דלא קיי"ל כוותיה היינו לגבי בן הבן דאב עם הבן נחשב ראשון בראשון והוי ראשון בשני אבל המחותנים כמו זר נחשבו וגרע מקרובי אישות. וזה לפענ"ד מה שהמליצו ולא דמי אלא כעוכלא לדנא ופירש"י כמגופ' שאינה דומה לחבית וערוך גורס כעובלא לדנא ופירש כסוי החבית שאין בהם דיבוק אלא הנח' בלבד ולא נודע הכוונ' ונראה דכל הקורבות אף קורבת אם או אישות שאחרי כן נעשו דיבוק עצמו אבל המחותנים אין להם דיבוק רק כמו שמניחין המגופה בחבית דכמו כן יוכל להניח בחבית אחרת וה"ה כאן מחותנים אין להם שייכות זה לזה כנלפענ"ד אשרי ההוגה בם ומדקדק בדבריהם. והנה בשנת תרח"י טו"ב אדר אירע שאחד מעידי גט היה מחותן עם אבי המגרש ופסלתי הגט דאף דאבי החתן והכלה כשרים היינו משום שהם זרים אבל מחותן עם בנו וכלתו הוא ראשון בראשון והאח ואחות הם ראשון בראשון ופסולים כנלפענ"ד ועיין בסדר גיטין פוסל גם אבי חתן ואבי כלה ע"ש: שם הלכה י"ד אין פוסלין אותו עיין כ"מ שדקדק מדברי רבינו דלכתחל' אין מקבלין אותו אבל בב"י כתב דמרא"ש משמע דכשר אפי' לכתחלה ועיין בר"ן בחידושיו לסנהדרין דף כ"ח: פי"ד ה"ב פתוח ונסתמא אע"פ שיכול לכוון מדת הקרקע וכו' כן אמרו בב"ב דף קכ"ח והנה בגיטין דף כ"ג אמרו דפתוח ונסתמא כשר אע"ג דלא חזר ונתפתח ובתו' הקשו שם מהא דאמרו היה יודע לו עדות עד שלא נסתמא ונסתמא פסול להעיד וכתבו דגבי גט אפילו אשה נאמנת אבל הרמב"ן והר"ן כתבו דשם היינו טעמא דדלמא לא מכוין שפיר ואפילו תימא במצי למכוון איכא למימר דגזור רבנן אבל גבי גט אשה לא שייך למגזר ע"ש ועיין בקצה"ח סי' מ"ו ס"ק ח' ובסי' רנ"ט ס"ק ב' האריך בזה ליישב דברי ר"ת במרדכי וגם אני בראשית התשקפ' אמרתי לישב כן