דברי שאול - עדות ביוסף - א שכד

או שרואין וחוזרין ורואין ועיין ע"ז דף כ' שמלה"מ זורק בו טיפה והאדם שרואה אותו מזדעזע ופותח פיו ומקבלה וממנו מת וממנו מסריח וכו': שם במשנה מטמא משום כתם הקשה בספר מ"כ לשיטת הפוסקים דגם כתם אינו מטמא רק בהרגשה וכדאמר ר"א בדף נ"ח א"כ ממנ"פ אם הרגישה למה לא תטמא משום נדה ואם לא הרגישה למה תטמא משום כתם ודבר תימה אמר ואף לפי דבריו ממנ"פ לשיטת רש"י בדף נ"ח תלינן דארגשה ולאו אדעתא ולהתוס' מטמא בלא הרגשה וכפי הנראה כוונתו לשיטת רש"י לר"א דס"ל תלינן בארגשה ולאו אדעתא ע"ז מקשה. אבל אין מקים לגוף הקושיא שכאן הוא מטמא משום דמקור מקומו טמא ומטמא אף בלא הרגשה ועשו"ת נוב"י מהד"ק חיו"ד סי' נ"ב וכדאמרו עקור מקומו טמא א"ב וערש"י ותוס' ולכך קראוהו כתם דכמו דכתם אינו בהרגשה כמו כאן וז"פ וברור: שם בגמרא דתניא איזה דם תבוסה. ראיתי לבאר בדם תבוסה לפי שהוא ענין סתום וחתום. הנה ראש המדברים בכ"מ הרמב"ם ז"ל בפ"ב מט"מ הי"ג כתב דאפילו חצי רביעית מחיים וחצי לאחר מיתה הרי זה דם תבוסה ומטמא במשא ובמגע ובאהל אלא שטומאתו מד"ס. והנה טרם יהיה כל שיח אבאר שלכאורה דברי רבינו תמוהים דהרי רבינו כתב שם בפ"ג ה"ג רביעית דם בין הנך דטומאתן אינן דין תורה שהרי אין הנזיר מגלח עליהן כמו שביארנו בנזירות ואין חייבין עליהן על ביאת מקדש ועל טמא בטומאה של תורה חייב על ביאת מקדש לפיכך אני אומר שכל טומאה מן המת שאין הנזיר מגלח עליה אינה דין תורה הרי דגם רביעית דם אינה מן התורה וא"כ מה בינה לדם תבוסה. וביותר תימה דהרי בפ"ב הי"ב הביא בעצמו שדם המת מטמא במגע ובמשא ובאהל שנאמר בנפש האדם וכו' וכמה שיעורו ברביעית ואח"כ כתב שדם תבוסה מד"ס משמע שרביעית הוא מן התורה. הן אמת דדברי רבינו בלא"ה תמוהין כמ"ש בגליון הרמב"ם בחולין דף ע"ב אמרו ור"י האי מבעיא ליה לרביעית דם וכו' ואידך וכו' הרי מבואר דהוא מן התורה ממש ועיין תוס' ב"ב דף קמ"ז ד"ה מנין ודו"ק: ומ"מ קשה קושייתי על הרמב"ם כמו שיראה המעיין. אמנם אחר העיון הדבר נכון דרבינו סובב הולך על שיטתו שכתב בספר המצות שורש שני דכל מה שאינו מפורש בתורה נקרא אצלו דברי סופרים אף שדינו כד"ת ולכך סובר רבינו דרביעית דם באמת דינו כד"ת ויש ללקות עליו ותדע שבפ"ה מנזירות ה"ה כתב שלוקין ע"ז ובמלמ"ל תמה בזה שם וכאן ולק"מ כמ"ש אך כאן השכיל רבינו ולא היה יכול לקראו מד"ס שהרי דם היא מדברי סופרים ויטעו בין זה לזה ורבינו קראו משנה תורה שיהיו מפורשין דבריו וכבר נודע נועם הגיונו וצחות לשונו ע"כ השכיל לכתוב שאינו דין תורה והיינו שאף שלענין הדין לוקין עליו מ"מ כיון שאינו מפורש בתורה ולכך אין הנזיר מגלח עליה וגם אין חייבין על ביאת מקדש ע"כ שאינו מפורש בתורה ואין לו ד"ת ממש לענין זה וז"ב כשמש שוב ראיתי שמבואר ומפורש יוצא מפי רבינו כל מ"ש ועיין פ"ה מטומאת מת ה"ה שכתב שהדברים האלו אעפ"י שהן דברי קבלה אינן דין תורה שהרי לא נתפרשו בתורה ועיין ראב"ד שתמה עליו ובכ"מ ביאר כמ"ש. אמנם לא ביאר כלל חדש שנמצא בזה בדברי רבינו שכל שיש בענין זה דרבנן ממש לא יוכל לכתוב שזה מד"ס שא"כ יטעו שהוא ד"ס ממש ולכך כתב שאינו ד"ת והיינו שלא נתפרש בתורה. ובאמת רביעית דם בלא"ה הוא מהשיעורים שהוא הל"מ ועיין פ"ב דאהלות מ"ה בפיהמ"ש וברש"י סוטה דף ה' במה שאמרו אדם שאין בו אלא רביעית אחת ועיין ברמב"ם פ"ז מנזירות ובפ"ג מביאת המקדש ותמצא מפורש ככל החזיון הזה שכתבתי ועכ"פ דם תבוסה ממש אינו רק מד"ס אבל רביעית דם יש לו דין תורה להיות לוקה עליו רק שאין הנזיר מגלח עליו ואינו חייב על ביאת מקדש והנה מצאתי בר"ש פ"ז דאהלות משנה ה' שהביא תוספתא מה בין דם מיתה לדם תבוסה אלא שדם מיתה נזיר מגלח עליו וחייבין עליו על טומאת מקדש וקדשיו ודם תבוסה אין הנזיר מגלח ואין חייבין עליו על טומאת מקדש וקדשיו והיא סיום התוספתא שמביא הש"ס כאן וצ"ע דהא על רביעית דם אין הנזיר מגלח כמבואר בהדיא בנזיר דף נ"ד וגם אין חייבין על ביאת מקדש כמבואר שם דף נ"ו ויגעתי ומצאתי תוספתא זו שהביא הר"ש הוא בפ"ד דאהלות ושם מבואר אח"כ פלוגתא ברביעית דם אם הנזיר מגלח ומבואר שם דגם ר"ע מודה דאין מגלח ואותה תוספתא מוזכר בנזיר דף נ"ו וע"ז סמכו ופסקו כן וצ"ע על הר"ש דלמה העתיק דבר שאינו מוסכם להלכה. ועכ"פ ת"ל נתבאר ענין זה על נכון. והנה בדם תבוסה כתב הרמב"ם פ"ב והבאתיו לעיל דאפילו חצי' בחיים וחצי' לאחר מיתה נמי והוא מדברי ר"ע שאמר כן במשנה ה' פ"ג דאהלות הנ"ל. ולכאורה רציתי לומר דר"ע לשיטתו דס"ל דסגי ברביעית דם משתי נפשות וא"כ אין מכל אחד מהמתים רק חצי רביעית ואפ"ה מטמא א"כ מדרבנן דגזרו על דם תבוסה שוב גזרו אף על חצי רביעית לאחר מיתה כיון דבין הכל יש רביעית וכעין של תורה דהרי בשל תורה אף שאין מכל מת רק חצי רביעית מטמא כיון שבין הכל רביעית ה"ה מדרבנן שוב מטמא אף בחצי רביעית ור' ישמעאל דס"ל דצריך מה"ת רביעית דם ממת אחד וכמבואר בסנהדרין דף ד' ובחולין דף ע"ב לכך הצריך ר"י באהלות שם שיהיה רביעית דם לאחר