דברי שאול - עדות ביוסף - א שיט

יפה אבל אינו ברור רק דמספק א"א לטמא את האחרת והו"ל ספיקא דרבנן ולקולא אבל כאן דכל השלשתן בדקו ומצאו טהורות וא"א לטהר כלם דהו"ל תרתי ספיקות דסתרן אהדדי ובכה"ג אף בדרבנן מחמרינן ודו"ק: דף ס"ו בגמ' ותבדוק עצמה בביאה שלישית של בעל הראשון לכאורה צריך להבין מאי קושיא למה תמהר בבדיקה ולהכניס עצמו בספיקות שאם תראה ע"י הבדיקה ותמצא בראשו תאסר ולא מועיל שום דבר ותאסור להנשא לאחר מוטב שתנשא לאחר ואז יהיה לה שלשה פעמים וגם אח"כ עוד שלשה פעמים. איברא דגם זה צ"ע אצלי דאף כשבדקה ע"י שפופרת ומצאה אפשר דלבעלה השני תהיה מותרת דאימור לאו כל הכחות ואצבעות שוות אולי ע"י השפופרת ראתה דשוה לאצבע הבעל הראשון ובבעל השני לא תראה דאין כל האצבעות שוות והרי הב"י מפקפק בגוף הבדיקה של השפופרת דלמא לאו כל האצבעות שוות והשפופרת אינו עב כל כך וכתב דלהחמיר לא אמרינן לא כל האצבעות שוות א"כ כאן דהוא להיפך שנחמיר עי"ז אמרינן להיפך דאין כל האצבעות שוות (ועיין נודע ביהודה סי' מ"ו) וכעת לא ראיתי להאחרונים שידברו בזה ואינם אתי. אמנם בגוף הקושיא שהקשיתי י"ל כוונה אחרת דהנה הש"ך סי' ק"י בכללי הס"ס ס"ק ל"ה הוכיח מדברי הסה"ת והסמ"ג שכתבו דמותרת לשני ע"י ס"ס ומזה הוכיח דא"צ לברר בס"ס דאל"כ אמאי ל"ל בירור עכ"פ ע"י שפופרת. ואני אומר שאין משם ראיה דבאמת ע"כ לא בעי בירור רק היכא שע"י בירור נעמוד על הבירור בבירור גמור אבל כאן הא כבר הבאתי בשם הב"י דהקשה דהא אין כל האצבעות שוות והיאך נסמוך על בדיקת שפופרת וכתב דלהחמיר לא אמרינן זאת ולפ"ז כיון שעכ"פ אין כאן בירור גמור בין אם לא תמצא דם ובין אם תמצא דאם תמצא ג"כ אין בירור ומטעם שכתבתי דשמא השפופרת דמי לאצבע של בעל הראשון ולבעל השני אין כל האצבעות שוות וכנ"ל ולכך א"צ בירור וז"ב. ומעתה אפשר דזה גופא קושית הש"ס דאיך נתיר לבעל השני ע"י ס"ס והא צריך לברר ותבדוק בביאה שלישית וא"ל דלא נעמוד על הבירור דזה אינו דכל האצבעות שוות שוב נבא לידי בירור גמור ובאמת ניהו דידע המקשה ניהו דלענין שלאסרה לכל העול' עי"ז פשיטא דאמרינן אין כל האצבעות שוות אבל עכ"פ היכא דלא תמצא דנימא דאין כל האצבעות שוות פשיטא דלא אמרינן וע"ז משני דבאמת אמרינן דאין כל האצבעות שוות ולא צריך בדיקה דעי"ז לא יתברר הדבר בבירור ובזה מיושב היטב קושית התוס' בהא דאמר ותבדוק עצמה בביאה ראשונה של בעל שלישי שהקשו להס"ד דלא ידע מאין כל הכחות שוות א"כ טפי יקשה דתבדוק עצמה בביאה שניה של בעל השלישי דלענין אצבע שלו לא שייך לומר אין בל האצבעות שוות שהרי כבר ראתה פעם ראשונה ע"י בעילתו ומשום אין כל הכחות שוות אין להתירה דלא ידעינן עדיין מזה. ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת זה אינו קושיא כלל דמה"ת תבדוק ותביא עצמה לידי ספק וא"ל דעכ"פ למה לא מצריך בירור דזה אינו דלענין הבירור ל"ש דלא תבא לידי בירור דאפשר אין כל האצבעות שוות והשפופרת אינו כמו האצבע וא"כ כל שלא תבא בבירור שוב שפיר סמכינן אס"ס וז"ב: והנה הב"ח חידש דלענין מקור לא שייך אין כל האצבעות שוות ואם לא נמצא דם כלל לא שייך לספוקי שמא מן העקור דאם הי' מן המקור מסתמא היתה רואה תמיד והנה דבריו מחוסרין תבלין וביאור דבריו הקדושים כתב הגאון מוה' חיים צנזאר זצ"ל והנוב"י סי' מ"ב דבמקור כיון דאין השמש פוגע תמיד זולת לעתים רחוקות כמ"ש הרמב"ם פ"ה עא"ב ולפ"ז לא שייך בזה כחות ואצבעות דאין עדיפות בזה מבזה כיון דל"ש כלל שתפגע בו השמש ואני מוסיף דאדרבא ע"י השפופרת ודאי יוכל להתברר הדבר טפי דבשלמא ע"י אצבעות י"ל דאינו ארוך כל כך ואין לו כ"כ להגיע שם משא"כ ע"י השפופרת נפוכל לעשות שפופרת עב וגדול וארוך שיוכל להגיע בסופו להעקור ולכך כשלא נמצא אמרינן דמן הצדדין היא ובזה יש לומר דע"י האבר השמש היה לה חימוד טפי והרגישה משא"כ ע"י שפופרת משא"כ במקור דלעיתים רחוקות הוא פוגע בו טפי יוכל לבדוק ע"י השפופרת מע"י השמש וז"ב לדעתי ובזה מיושב היטב מה שתמה האיש עליו דא"כ היאך מותרת לבעל שני ע"י ס"ס כמ"ש הסה"ת הא ליבא ס"ס דלא שייך הספק שמא אין כל האצבעות שוות דאם נחזוק שממקור בא לא שייך אין כל האצבעות וכחות שוות וא"ל דע"י ספק מן הצדדין בלבד נמי מתירין דא"כ נתיר לראשון ג"כ ע"י זה וכבר השיג עליו חכם אחד בשו"ת גאוני בתראי סי' ל"ר ותשובתו נשארה מעל ולפמ"ש אתי שפיר דלענין האצבעות של אברי השמש שפיר יש לומר דהספק ע"י שאין כל האצבעות שוות הוא ספק טוב דשמא הראשון היה לו אצבע ארוך שהגיע להמקור והשני לא יגיע כ"כ אבל ע"י השפופרת בודאי יגיע ולא שייך אין כל האצבעות שוות והב"ח לא חידש רק ליישב קושית הב"י דאיך סמכינן על שפופרת והא אין כל האצבעות שוות וע"ז חידש דלענין השפופרת שפיר סמכינן וכמ"ש. והנה בגוף הבדיקה ק"ל דאיך נאמין לה הא צריכה להכניס השפופרת עד מקום שהשמש דש וכמ"ש הרמב"ם