דברי שאול - עדות ביוסף - א שו

עליהם מכאן דמשמע דאף בהגיע לחינוך אין ב"ד מצווין להפרישו וע"כ דחינוך ל"ש רק בעשה ולא בל"ת והדבר יפלא דהא נדר עשה ול"ת היא שוב ראיתי במ"נ שהקשה כן אבל הוא הקשה דברי רשב"א אהדדי דהרשב"א בעצמו בחידושיו לנדרים כתב דנדר הו"ל עשה ול"ת ודבריו תמוהים דכי חדת הי' לי' דנדר הוה עשה ול"ת והדבר מפורש במקרא זיל קרי בי רב הוא. אמנם נראה בזה דהרי באמת יקשה על ר"ה דאמר לוקה במופלא סמיך לאיש והיכן מצינו על קטן חיוב עונש כלל ומה נשתנה המצוה זו מכל המצות דקטן ילקה עלי' וצ"ל כיון דעכ"פ אחרים מהראוי שילקו עליהם וכדסברו ר"י ור"ל דלוקין על הקדישו וזה נכון בסברא דכיון דיודע להפלות והקדיש לשמים פשיטא דחל הקדישו ואחרים לוקין עליו וכיון שכן ס"ל לר"ה מצד הסברא דאם אלים הקדישו דאחרים ילקו עליו מכ"ש דהוא בעצמו ראוי שילקה עליו אף דלא מצינו קטן בר עונשין שאני כאן דאלים כ"כ שאחרים ילקו עליו ממילא לא יהי' יציבא בארעא וכו' וז"ב בסברא. ולפ"ז זהו לענין בל יחל דאלים למתפס הקדושה דאחרים ילקו עליו אבל לענין העשה דכל היוצא מפיו יעשה דלא חל לגבי אחרים רק לעצמו שוב יקשה דהיכן מצינו קטן מצווה על עשה וקטן לאו בר חיובא הוא וכבר אמרו בפסחים פרק ע"פ חיובא לדרדקי וע"ש וכיון שכן שוב הדבר ברור דל"ש גביה העשה דבל יחל שוב לא שייך גביה עשה דחינוך. ובזה מיושב היטב הא דקאמר לעיל לאותן המוזהרים עליו ש"מ קטן אוכל נבילות והדבר תמוה הא בדרבנן לכ"ע אין מצווין להפרישו. ולפמ"ש אתי שפיר דלאותן המוזהרים עליו להס"ד דהם מוזהרין עליו בבל יחל מן התורה שוב ממילא מוזהרין גם על העשה ולגבייהו שפיר שייך העשה ובעשה דשייך ביה חינוך שוב אף בדרבנן מצווין וע"כ דאף באיסור תורה אין מצווין להפרישו וכ"ש המוזהרין אין מצווין אף דשייך עשה דחינוך כיון דאין מצווין להפרישו אף באיסור תורה מכ"ש דלא שייך העשה גבייהו ודו"ק ובזה ממילא מיושב מה דנקט ר"ה הקדיש ואכל לוקה כל שישנו בהפלאה ישנו בבל יחל וכו' ולא נקט לענין העשה ולפמ"ש הדבר מדוקדק ובזה מיושב ג"כ מה דנקט הקדישו ולא נקט נדר ואכל לוקה. ולפמ"ש אתי שפיר דהנה דעת הרמב"ם דהמדיר לוקה ולא המודר וכיון שכן שוב אין סברא כלל לר"ה דילקה דהיכן מצינו חיוב על הקטן ולא שייך הסברא שכתבתי דכיון דלגבי אחרים שייך הלאו שייך גם לגבייהו דלענין נדר ל"ש לגבי אחרים לכך נקט הקדישו ודו"ק: ע"ב בגמ' ס"מ קטן אוכל נבילות ב"ד מצווין עליו להפרישו כ"כ בזה. והנה האחרונים הקשו דלפמ"ש הפר"ח לענין סיכה בשמן של תרומה דהיכא דיש היתר לדבר אם אינו מתיר מקרי ספי בידים כמו התם דלא טבלוה ולפ"ז גם כאן כיון דמשכחת היתר באם תשאל על נדרה שוב הו"ל כספי בידים ע"ש. ולפענ"ד נראה לפמ"ש המלמ"ל פ"ב מנזירות להסתפק אם מופלא סמוך לאיש יכול לשאול על נדרו דאפשר דלא רבי' רק שנדרו נדר אבל לא דיכול לשאול על נדרו ופשטת לשונו נראה דאף בכל מופלא הסמוך לאיש מבעיא ליה אם יכול לשאול על נדרו אם שמסוף דבריו נראה שלא כוון רק באם אב הדירו אם הבן כשהגיע להיות מופלא אם יכלו לשאול על נדרו שאל"כ לא כפשטו האבעיא הלז מרש"י במכות שם ע"ש. עכ"פ יהיה איך שיהיה אפשר לומר מצד הסברא כן דאף דהתורה רבייה להיות נדרו נדר אבל לא יכול לשאול עליו דל"מ אם אינו רק מדרבנן פשיטא דלא אמרו רק להחמיר עלי' שיהיה נדרו קיים ולא להשאל עליו אלא אף אם מופלא סמוך לאיש דאורייתא עכ"פ לא רבייה התורה רק להיות נדרו קיים ולא לענין שאלה שוב ממילא שפיר אמרו ש"מ קטן אוכל נבלות דלא מקרי ספי בידים דאין בידו לשאול על נדרו ואף אם נימא דהיכא דהוא מופלא סמוך לאיש יכול לשאול על נדרו כיון דגלתה התורה דיכול לנדור ממילא יכול לשאול על נדרו ג"כ דמ"ש מ"מ כיון דהש"ס מסיק דלעולם דרבנן ולאותן המוזהרין עליו כמ"ש רש"י א"כ אם הוא רק מדרבנן פשיטא דא"י לשאול דרבנן לא אמרו רק להחמיר ולא להקל ושפיר אמרו ש"מ קטן אוכל נבלות ב"ד מצווין להפרישו דאם אין מצווין להפרישו לא הוה כספי בידים דא"י לשאל עליו. איברא דעדיין קשה בהא דאמרו גבי יתומה שנדרה דבעלה מיפר לה ממנ"פ אם דרבנן דרבנן ואם דאורייתא הוא קטן אוכל נבלות הוא והא אכתי קשה דלמא דאורייתא ויכולה לשאול על נדרה וא"כ כשהוא מיפר לה והיא היתה יכולה לשאול הו"ל כספי בידים והיא קושיא גדולה ונפלאה אמנם זה אינו דכיון דהא דמיפר לה ע"כ משום דמסופקים אם אולי אינו רק דרבנן דאל"כ לא הועיל בהפרתו וכיון שכן כל דהוה ספק פשיטא דאינו רק איסור דרבנן מה שמיפר לה ולא שאלה ואיסור דרבנן מותר לספות בידים. ובזה מיושב דברי הר"ן שכתב ביומא באלפסי דמכאן מוכח דאיסור דרבנן שרי לספות בידים ותמהו עליו האחרונים ולפמ"ש אתי שפיר ודו"ק ובזה יש ליישב קושית התוס' דלר"ה כיון שהיא לוקה מה מועיל הפרתו. ולפמ"ש אתי שפיר דכאן אזלינן אם ספק הוא שמא מופלא סמוך לאיש אינו רק דרבנן מדקאמר דמיפר ממנ"פ וגם דאם ודאי תורה מה מועיל הפרתו וכיון דהוה רק ספק עכ"פ מלקות אין כאן ולא הוה