דברי שאול - עדות ביוסף - א כט

בשילי דאי לא מחזי כשקרא עש"ך סי' מ"ג ס"ק מ' לפענ"ד יש לחלק דדוקא היכי שאינו ניכר השקר כמו בדייני הקיום או בשטר שלוה בו דבעת שכתבו לא היה שקר כלל ובדייני קיום עכ"פ לא ניכר השקר דמאן ידע אם ראו חת"י העדים או לא לכך לא חיישינן אבל אם יכתבו בהיני הזמן והיום ויכתבו במקום שילי והרי הם עומדים בהיני יהיה ניכר השקר לכל העולם ובכה"ג חיישי' והנה בשטמ"ק כתובות שם הביא בשם תר"י דדוקא בשקרא דאתי לידי קושטא כגון זה שעתיד להתברר אם נשבעה או לא הוא דלא חיישי' למחזי כשיקרא אבל בשילי ובהיני שם לעולם יחשבו שבהיני נכתב ולא יתברר ע"ש ולפ"ז אמר ש"ב תלמידי מהר"א הנ"ל בישוב קושית הלח"מ על הה"מ בפ"ג ממלוה דאין כותבין שטר למלוה אף אם יהיה ביד העדים דיש לחוש למחזי כשקרא ולמערים והקשה הלח"מ הא למחזי כשקרא לא חיישי' ואמר הוא דשאני קיום דהוי שקרא דאתי לידי קושטא משום דמה"ת אין צריך קיום דלא חיישי' לזיוף ואף דרבנן אצרכו קיום מ"מ סופו להתברר עכ"פ דבודאי אין בו זיוף דחשש רחוק הוא משא"כ שם חיישי' שמא לא יבא לידי קושטא דדלמא לא ילוה כלל עכ"ד ויפה אמר והנני יוסיף דמ"ש הה"מ דבשעת כתיבה הוא שקר ואולי מערים הוא דלכאור' היא שפת יתר. אמנם באמת עיקר הכוונה היא כמ"ש הב"י והלח"מ שמא יפול מידם ויגבנו ואף שהוא חשש רחוק מ"מ אפשר שלא יבא לידי קושטא לעולם ויהי' מחזי כשקרא. איברא דגוף דברי תדר"י קשיא מהך דשטר שלוה בו דאמרי' שם טעמא דנמחל שעבודו הוא למחזי כשקרא לא חיישי' והרי שם לא יהיה לעולם קושטא וצ"ל כיון דעכ"פ בשעה שחתמו הי' אמת לא הוי מחזי כשיקרא כ"כ ולא חיישי' וזה שהוסיף רש"י לשקרא שלא נכתב על מלוה זו לא חיישי' אם לא שיש בדבר ביטול שטר גמור והיינו דכאן לא הוי שקר כ"כ כיון דבעת שחתמו הי' אמת. ובלא"ה יש לומר לפמ"ש התוס' בב"מ דף כ' דעדיו בחתומיו זכין לו הוא רק בסוף היום ע"ש וכ"כ הרמב"ן ור"ן ס"פ המגרש א"כ שטר שלוה בו ופרעו דמיירי ע"כ בו ביום דבלא"ה הוי מוקדם וא"כ אי לאו דנמחל שעבודו העדים חתמו וזכו לו על סוף היום א"כ לא חתמו שקר דכל מה שלוה באותו יום הכל בכלל ועדים חתמו ע"ז ולכך לולא דנמחל שעבודו לא שייך כ"כ מחזי כשקרא ע"ז וגם יש לומר לפמ"ש ש"ב הגאון בעל כדה"ר דענין שטרך בידי מה בעי הוי כמו תנאי שכל שאינו מחזיר השטר הוא מחוייב לפרוע והרבה הארכתי בזה בתשוב' וא"כ כל שחוזר ולוה בו אי לא נמחל שעבודו הרי חזר לתנאי הראשון דכל שהשטר היה בידו יגבה ושיעבוד הראשון קיים ולא שייך בזה מחזי כשקרא: פ"ז ה"ב ואלו מהדברים שנאמנים הגדולים להעיד וכו' בש"ס אמרו הטעם כיון דקיום שטרות מדרבנן המנוהו רבנן בדרבנן והקשו הקדמונים על הרמב"ם דהא להרמב"ם דמדאורייתא אינו שטר כלל וכבר כתבתי לעיל מזה וכעת נראה דהנה בטעם דמעיד אדם על חתימת קרובו נראה לפענ"ד דבר חדש כיון דעיקר הקיום הוא שמא זייף חתימת העדים א"כ כל שלא נודע שהוא חתימתו אינו קרוב ואימתי נעשה קרוב בשעה שנתקיים לאחר הגדתם שזה חתימת קרובו וא"כ שוב ע"כ שזה חתימת קרובו וא"ל כיון דמדאורייתא כמי שנחקרה שוב הוי קרוב דז"א דממנ"פ מה"ת א"צ קיום כלל דלא חיישי' לזיוף ומדרבנן דחיישי' לזיוף אינו נעשה קרוב עד לאחר הגדה וז"ב כשמש ומעתה לשיטת הרמב"ם דאינו שטר כלל מה"ת וכדהקשו עליו מהך דכמו שנחקר' ובשו"ת אבקת רוכל סי' ל"ז כתב ליישב דלאחר שתקנו חז"ל דלא חיישי' לא צריך קיום מדאורייתא רק מדרבנן ע"ש ולפ"ז אדרבא כיון דמן התורה אינו שטר כלל וחיישי' לזיוף ודלא כמהרי"ט וע' מ"ש לעיל בפ"ג א"כ בודאי כשר להעיד ומדרבנן שמועיל הקיום המנוהו רבנן בדרבנן ודו"ק. ותלמידי ש"ב מוהר"א נ"י אמר עפמ"ש בשטמ"ק דלכך עד נעשה דיין בקיום שטרות כיון דמן התורה אין עדותו עדות שפיר נעשה דיין והוי כאילו לא הי' עד בדבר וע"ז הקשיתי לעיל מהש"ס כאן ואמר תלמידי דגם כאן יש לומר כן כיון דלא היה עד עריין שוב אינו מעיד על קרובו דהא קרובו לא העיד עדיין כלל ומדרבנן דעדותו חשיבא עדות המנוהו רבנן בדרבנן ודו"ק: ודרך אגב אזכיר מה שראיתי ברי"ף בר"ן בהלכה הלז פ"ב דכתובות שכתב לענין עדי קיום אם יכולין להיות קרובים לעדי השטר שכתב בזה"ל ול"ד לשני אחים קרובים שא"צ שידע האחד בעדות האחר דהא קיי"ל שומעין דברים של זה היום וכו' והוא תמוה דזה דוקא בד"מ ולא בד"נ והוא בעצמו סיים ואע"פ שאילו לא העיד חבירו לא היה נהרג וכל הענין שם מיירי גם בד"נ יע"ש וצע"ג וגם ברז"ה ורמב"ן שם ראיתי מ"ש הרז"ה ראיה דכל שנוגע בדינו הוה כנוגע בעדות והביאו דברי הירושלמי בגיטין פ"ב והרז"ה כתב דתלמודא דידן ס"ל דכיון שכשר בע"א הגדתו אינו כלום והרמב"ן חולק עליו ע"ש ועיין בשו"ת נוב"י מהד"ת חלק אהע"ז סי' קכ"ח מ"ש בשם הפ"י ומ"ש הוא בעצמו לחלק ולא נזכר מדברי הרז"ה אלו שלפי תלמודא דידן כל שנאמן ע"א ל"ח נגיע' כלל ולהירושלמי הוה נוגע גמור וחילוקו של הנוב"י לפי דברי הקצה"ח סי' ל"ז בין אם מעיד לעצמו נתבאר חלוקו של הנוב"י ע"ש וצ"ע: