דברי שאול - עדות ביוסף - א רסט

דהוא ספק מהראוי לברך בי"ד דאזלינן בתר רוב עיירות דהם מי"ד וע"ז הקשה דא"כ למה קרא חזקיה' בשניהם היה לו ליזל בתר רוב עיירות ע"ש ולפענ"ד נראה דשאני גבי חזקי' דמסופק אם הקפת הים שמיה הקפה אי תליא במגלו או במגני כדאמרו בש"ס שם ולפ"ז כיון דעכ"פ מוקף היתה רק שהספק אם שמה הקפת עכ"פ נפיק מרוב עיירות שאינן מוקפות לגמרי ואתרע לה רובא וכעין שכתב התב"ש לענין מים בראש דיצאתה מכלל רוב בהמות כשרות ע"ש וה"ה בזה. ובזה מיושב היטב הא דאמרו במגלה דף ו' רבי בר ארביסר הוה וכי נטע בחמיסר ופריך והא רבי בטבריא הוה ומוקפת חומה היא ומשני דבחמיסר הוה וכי נטע בארביסר הוה נטע ופריך ומי פשיטא ליה והא חזקיה קרא בארביסר ובחמיסר והקשו הרשב"א והפ"י דמעיקרא פשיטא ליה דמוקפת חומה ואח"כ מקשה והא חזקי' ועוד הרבה קושיות ועיין פ"י שהאריך. ולפמ"ש א"ש דבתחלה ס"ד דארביסר הוה ושפיר פריך דאיך אפשר ליטע בחמיסר והא כיון דעכ"פ ספק אם הקפת ים שמיה הקפה א"כ שוב יצא מכלל רוב וחייב לקרות בחמיסר וע"ז משני דבאמת הוא בחמיסר ונטע בארביסר ולזה מקשה כיון דעכ"פ ספק הוא איך נטע בארביסר והא ניהו דיצא מכלל הרוב אבל עכ"פ ספק עדיין ולמה נטע בארביסר ומיושב כל הקושיות וז"ב ודו"ק. ובלא"ה יש לומר דהנה הד"ת בתומת ישרים הקשה דהיאך אזלינן בתר רוב עיירות הא הו"ל קבוע וכל קבוע כמחצה על מחצה דמי וכן הקשה השעה"מ בשם מ"ק. אמנם נראה דהנה הר"ן הקשה גם עיר המוקפת חומה מימות יהושע ניחוש שמא נתיישבה ולבסוף הוקפה ובתחלה כתב דיש לומר דכ"ז שלא כבשה יהושע ישיבת נכרים לא מקרי ישיבה. ובזה אמרתי טעם למה תלו ביהושע דוקא ולא במשה משום דכל זמן שלא כבשם יהושע לא מקרי ישיבה ולבסוף כתב דאזלינן בתר רוב מדינות שמקיפין והדר מיישבין ע"ש.. ולפ"ז יקשה דאי משום רוב אתינן עלה הא הו"ל מיעוט דמיישבין והדר מקיפין והו"ל קבוע וכמחצה על מחצה דמי. וצ"ל דעכ"פ ספק הוה כיון דהרוב מקיפין מקודם ומעתה עכ"פ בספק מוקפות חומה א"כ הו"ל ס"ס ספק דלמא אינה מוקפת כלל ואת"ל שמוקפות דלמא נתיישבה פקודם והדר הוקפה וכבר כתב הש"ך דהיכא דאיכא ס"ס אפילו בקבוע מותר דלא שייך קבוע בס"ס כיון דחידוש הוא ע"ש בסי' ק"י וה"ה כאן. ובלא"ה כיון דהקבוע אינו ניכר ל"ש קבוע כע"ש בסי' ק"י כל האחרונים וגם כאן אינו ניכר הקבוע דגם מה שמוקף חומה ספק שמא נתיישב מקודם וז"ב. ולפ"ז מיושב היטב קושית הר"ן דגבי חזקיה שהיה הספק אם הים מקרי הקפה ואם נימא דמקרי הקפה א"כ היה מוקף קודם הישוב בודאי וכמ"ש התוס' בדף ג' ד"ה כרך וא"כ ל"ש למיזל בתר רוב דהו"ל קביע ול"ש הס"ס דהא בכאן ניכר הקבוע ואינו ספק כלל דודאי הוא עוקף מקודם וז"ב מאד. ומעתה מיושב היטב דברי הש"ס דאם נימא דבחמיסר נטע שפיר פריך והא טבריא מוקפת חומה דלענין חמיסר ודאי אסור דמקרי קבוע וכמ"ש וע"ז משני בארביסר וע"ז מקשה כיון דעכ"פ ספק הוא א"כ אסור מספק וז"ב: שם כרך שהוא ספק וכו' דעת הר"ן דקורין בראשון משום דאף אי הוה ספק השקול ניהו דלא מצי למפטרה מכל וכל מכל מקום כל שקראו ביום ראשון תו הו"ל ביום שני ספק דרבנן והקשה המלמ"ל בהלכות מגילה דדברי הר"ן סותרין דלענין הסיבה במאי דמספקינן אי כוסות הראשונות בעי הסיבה או אחרונות כתב הר"ן דמספק צריך הסיבה בכלן דלמפטרה מחמת ספק א"א דא"כ מיעקרא הסיבה מכל וכל ואי נימא דיעשה בראשונות הסבה ולא באחרונות מ"ש ראשונות ואחרונות הרי כתב להיפך ע"ש ולפענ"ד נראה לחלק דבשלמא התם דמספקינן בש"ס אי בעי הסבה בראשונות או באחרונות והיאך שייך לומר דמשום דהוה ספק דרבנן ע"כ דאין צריך הסבה רק בראשונות דהרי באמת נסתפק הש"ס דאפשר דאחרונות צריך הסיבה ולא הראשונות ואיך אפשר דבשביל ספק דרבנן ישתנה הדין וכיוצא בזה כתב העלמ"יל בהלכות עדות בסופו על שו"ת פ"מ משא"כ כאן דהוה ספק דרבנן דאפשר דהוא אינו מוקף ובלא"ה לא דמי דכאן אף אם באמת מוקף ועשה בי"ד נמי יצא וגם כאן שייך משום ולא יעבור ועיין ט"ז ס"ק ד' ודו"ק. ובלא"ה יש לומר דכאן שפיר עושין בי"ד דבאמת רוב עיירות עושין בי"ד וא"כ ל"ש ספיקא דרבנן דסתרו אהדדי דדוקא אם נעשה ביום שני הוה ספיקא דסתרי אהדדי דתוכל לומר להיפוך אבל ביום י"ד לא תוכל לומר להיפך דשמא בט"ו דהא הרוב הם ומ"ש הר"ן ועוד שאפילו תאמר שהוא שקול הו"ל ספק דרבנן ולהקל היינו דאם נימא דלא אזלינן בתר רוב א"כ ניזל לקולא בתרווייהו ולכך באמת עושין בי"ד דאז לא שייך ספיקא דסתרו אהדדי דבזה איכא רוב. ובזה מיושב גם קושית המלמ"ל השניה שם מהא דמבעיא במנחות תמידין דלמחר ומוספין דהאידנא ע"ש דש"ה דאזלינן בתר רובא ואף אם לא אזלינן בתר רובא עכ"פ לא הוה ספיקא דסתרו דלענין י"ד יש רוב המסייע. ובלא"ה יש לומר ע"ד הפלפול דבאמת לכאורה צריך להבין מ"ש הר"ן דאזלינן בתר רובא והא הוה דבר שיל"מ דיכול לקרות המגילה בשני חיטים ומ"ש מאיסור דבדבר שיל"מ לא אזלינן בתר רובא ומכ"ש בספק מצוה