דברי שאול - עדות ביוסף - א רנה

דמפסל דכיון דהסכך פסול הוא וא"א למחשביה חדא א"כ פסול משום שני סככים וזה שדייק רש"י דמשום שני סככים ל"ש דחדא הוא והיינו דכאן דחבטן וא"כ לא אכפת לן משום פסיל מחובר דבטל ברוב וא"כ ל"ש שני סככים דכחדא חשבינן ליה ואינו פסול דבטל ובזה סרה קושית הפ"מ דלמה הקשה הס"ס והא קא מצטרף סכך פסול ת"ל דפסול משום סוכה תחת סוכה ע"ש ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת משום סוכה שתחת סוכה ל"ש בזה דפשיטא דסכך של אילן לא חשוב סוכה דהא סכך פסול הוא ורק דפסול משום ממנ"פ אם נחשב לסכך אחד ולא הוה ב' סככים א"כ מצטרף סכך פסול עם כשר וע"ז משני בשחבטן דאז ל"ש ב' סככים ולא סכך פסול וכמ"ש רש"י וכמ"ש בביאורו ולכך בהא דאמרינן דה"א דנגזור אטו לא חבטן פירש רש"י דפסיל משום מחובר ולא משום סוכה תחת סוכה דזה ל"ש כאן ושני סככים ג"כ ל"ש דנימא דחדא הוא רק דפסול משום מחובר. ובזה מיושב מה דהקשו כלם דברי רש"י אהדדי דכאן בד"ה הא קמצטרף משמע מדברי רש"י דכל שהצל של הסוכה מרובה לא איכפת לן בצל אילן ובדף י"ד בד"ה תחתונה כשרה כתב דכשהעליונה למעלה מעשרים גם התחתונה פסולה משום דקמצטרף סכך פסול דסכך למעלה מעשרים פסול אף דהתחתונה צלתה מרובה והגהת מרדכי כתב דרש"י חזר בו והובא בב"י סי' תרכ"ו ע"ש. ולפמ"ש א"ש דבאמת מהראוי היה לפסול שם משום שני סככים ורק דהאמר דכחדא חשבינן ליה ע"ז אמר דמ"מ פסול משום דא"כ הוה סכך פסול דהרי מ"מ מיירי למעלה מעשרים וא"ל כיון דחשבינן לחדא א"כ הוה כמונח למטה דזה אינו דמ"מ מונח למעלה וטפי שייך לומר דנחשב גם השני כאלו מונח למעלה ופס לא ומעתה זה שם דהונח לשם סוכה וא"כ מקרי סכך פסול אבל כאן באילן במה תפסלו דאם נחשבו לחדא א"כ לא משום ב' סככים הוא וסכך פסול לא מקרי דלא הונח לשם סכך דהוא מאילן ורק דכשהתחתון צריך לאותו סכך א"כ יש לפסלו משים ב' סככים ומשום פסול מחובר וז"ב. ובזה מיושב כל קושיות הפ"מ דמה שהקשה דלאשמעינן רבותא בשתיהן פסולות וכגון דהעליונה חמתה מרובה פסול משום סוכה שתחת סוכה ע"ש ולפמ"ש פשיטא דרש"י והט"ז יודו דל"ש פסול בזה משום דבאמת לאו סוכה היא ורק משום דמצטרף סכך פסול וכמ"ש רש"י בד"ה תחתונה וכמ"ש. דרך כלל דהפ"מ הבין בדברי הט"ז דשני סככים היא סוכה תחת סוכה ולא כן הוא ניהו דפסולו נובע מסוכה תחת סוכה אבל כל הטעם הוא משום דסכת כתיב וא"כ ה"ה במקום דל"ש סוכה תחת סוכה כגון בלאטי"ש דבאמת חמתו מרובה מצלתה א"כ עכ"פ סכך פסול הוא וא"א לחשבו לאחד עם הסכך של הסוכה דא"כ יפסול משום סכך פסול דלא נתבטל לגבי הסכך דניכרין הם א"כ נפסל משום שני סככים ולכך דייק הט"ז דהוה שני סככים והבט בצחות לשון הט"ז שכתב דהטור לא ס"ל דסכך פסיל יש לו שייכות לסוכה שתחת סוכה דקדק וכתב שייכות דבאמת אין עליו שם סוכה רק שייכות לסוכה שתחת סוכה וכמ"ש דנובע מפסול זה ומשום ב' סככים ל"ש למפסל רק כשא"א לצרפו עם הסכך של הסכה כגון שהוא פסול דאל"כ ל"ש ב' סככים כיון דהסכך העליון לא נעשה לשם סוכה וז"ב בכוונת רש"י והט"ז לפענ"ד והנה התוס' שם ד"ה הא כתבו וכי ה"ג הו"מ לאשכוחי שתיהן פסולות והמהרש"א נדחק בזה ע"ש. ולפענ"ד נראה בפשיטות דבאמת מה"ת למפסל למעלה מעשרים ולומר דמצטרף סכך פסול דאדרבא כיון שהוא למעלה מעשרים אין לו שייכות להסוכה שתחתיה ועוד דהוה פסול מחמת גובה ומה"ת למפסל וכמ"ש ר"ת אבל כשצריך התחתונה אז ממנ"פ פסול דאם נחשבו כמאן דמונח גם ע"ז פסול משום סכך פסול ואם אינו מצטרף אין בהתחתונה סכך דחמתו מרובה אבל אם צלתו מרובה היתה סברת התוס' דאין למפסל בשביל הגובה וכסברת ר"ת: והנה בשו"ת פנים מאירות הנ"ל סימן ס"א כתב לפקפק באותן שבונים הסוכה על הגג ופותחים הגג כמין דלתות ויש שפותחים כמין ארובה ובאמצע יש לה צירים וארובה זו מכוונת נגד הסכך הכשר בארכו וברחבו וכשפותחין אותה עומדת למעלה מן הסכך באמצע הסוכה על צדה נמצא תלוי למעלה מסכך כשר דופן שהוא נסר הרחב יותר מד' אלא שתלוי בצדו נגד הסכך הכשר וע"ז כתב דהו"ל כהפכן על צידיהן דפסולה משום דנעשין כספודין של מתכות ותופס עד משך ד' אמות ומסיים ששומר נפשו ירחק מזה. ולפע"ד אין בהם פקפוק וכשר דע"כ ל"ש למפסל רק בהניח מתחלה על צידן שייך למגזר משים גזירת תקרה אבל כאן הוה ביטולי תקרה כיון דפותח כמין ארובה ויודע שהעושה תחת תקרה פסול איך שייך למגזר וכדאמרו בדף ט"ו ועיין בסי' תרכ"ז ס"ג בהג"ה ובמג"א שם וסי' תרל"א ס ט ואף לדעת הרמב"ם דמחמיר בביטול תקרה ג"כ כל שיש בו ד' כאן היה כנוטל אחת מבנתים דגם הרמב"ם מודה וכמ"ש המג"א שם ובפרט שאינו וסכך בהם כלל וז"ב לפענ"ד ופוק חזי מה עמא דבר: סי' תרל"ט סעיף ב' ברמ"א ואפילו קבע עלייהו הקשה המג"א דלדעת הרא"ש דס"ל דאף אם ס"ל פירי בעי סוכה הוא דוקא בקבע א"כ מאי פריך ביומא דף ע"ט ואי ס"ד ככותבת הוא כביצה וכו' ומאי