דברי שאול - עדות ביוסף - א רכה

משום זוגות וא"כ כיון דלא שייך משום זוגות שוב שפיר תקנו ארבע כוסות מהיין ובזה ניחא מה שכתב רש"י כאן בדף ק"א משום כוס פרעה ובמשנה פירש"י דארבע כוסות כנגד ד' לשונות של גאולה והדברים סותרים ולפמ"ש א"ש דבאנשים הוכרח לומר טעם אחר דאל"כ יקשה דאם הטעם משום כוס פרעה א"כ היה להם לתקן שישתה כוס ברהמ"ז משאר משקין וע"כ הוכרח לפרש כנגד ד' לשונות של גאולה אמנם באמת גוף דברי רש"י צ"ע דמ"ש והרביעי משום ברהמ"ז משום דרק שלשה כוסות אמורים בפסוק זה והרי בפ"ו מפסחים ה"א בירושלמי מבואר כנגד ד' כוסות וחשיב גם פתרון יוסף בהדייהו ובאמת שבמ"ר בראשית פרשה פ"ח אינו מבואר היטב וכפי הנראה משם הוציאו רש"י וגם הרשב"ם שם הביא מהע"ר אבל באמת אגדת המ"ר מהירושלמי היא כמ"ש רש"י בחומש בכמה מקומות ושם מבואר בהדיא כן וצ"ע וגם מ"ש דאשה אין בהם משום זוגות נראה מרש"י שם דמ"מ משום כשפים איכא וע"ש לענין חנות וכאן העיקר הוא משום כשפים כמ"ש בדף ק"ט ע"ב ד"ה רבא ובאמת צ"ע לפמ"ש במדרש דלית חרשא מצלח בליליא קשה על דברת התוס' הנ"ל דהיאך שייך כשפים כיון דארבע כוסות הם בלילה ואפשר דמ"מ יועילו הכשפים ביום. אמנם העיקר נ"ל בכוונת רש"י דהנה רש"י לשיטתו דפירש בברכות דף כ' דלכך נשים בברהמ"ז דרבנן משום שלא נטלו חלק בארץ וא"כ כיון דארבע לשונות של גאולה היא והוצאתי וגאלתי ולקחתי והבאתי ולפ"ז כיון דולקחתי כתיב שם והבאתי אתכם אל הארץ וגו' ונתתי אותה לכם למורשה והרי נשים לא לקחו חלק בארץ וא"כ ל"ש הארבע לשונות לכך הוכרח רש"י לפרש כנגד הכוסות שהוא רמז לגאולתן של ישראל אבל במשנה שפיר פירש"י כנגד ד' לשונות של גאולה שהוא העיקר והכוסות של פרעה אינו רק רמז וז"ב. ובזה יש ליישב הא דאמרו בדף ק"ח דריב"ל אמר נשים חייבות בארבע כוסות שאף הן היו באותו הנס ופירש"י שבשכר נשים צדקניות נגאלו והקשו בתוס' ד"ה היו דאף משמע שאינם עיקר ע"ש ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת בנשים לא שייך כנגד ד' לשונות של גאולה וכמ"ש דולקחתי לא שייך בנשים ולכך הוכרח להכוסות שזה אינו רק רמז בעלמא וא"כ שפיר שייך לשון שאף דניהו דנגאלו בזכות נשים צדקניות אבל לא הי' שם רק הגאולה אבל לא הלקיחה ושייך לשון שאף וז"ב. ולפ"ז לשיטת רש"י דד' כוסות דנשים הרביעי לבהמ"ז ויוצא בשאר משקים מיושב דקדוק הלשון דבמשנה נקט ארבעה כוסות של יין ובנשים נקט ארבע כוסות ולא נקיט יין משום דבנשים יכול להיות הכוס רביעי בשאר משקה וז"ב אך כ"ז לפלפול אבל לענין דינא חלילה להקל וגם נשים חייבות ביין כל הד' כוסות ומשום לא פלוג תקנו בנשים דוקא יין: סי' תפ"ה סעיף א' שבועה שלא אוכל מצה וכו' כ"כ הרי"ף בשם הירושלמי והרז"ה חולק דמש"ס שבועות דף כ"ד משמע דאף בכולל אינו חל על דבר המצוה והרמב"ן מחלק בין שוא"ת לקום ועשה והוא חילוקו של התוס' שם ד"ה אלא בשם הר"י ובקונטרס שנדפס בשם ש"ב הגאון מוהרח"ו בשבועות שם הקשה דלדברי הרז"ה א"כ דברי הירושלמי עצמו סותרים דהרי אמר שם ר"י דאם נשבע שלא יאכל עשרה זיתים שהיה בתוכם אחד של נבילה דאין השבועה חל ובאמת שגם לחילוקו של הריצב"א בין סתם ובין מפרש יקשה אמנם לפענ"ד נראה דבאמת צריך להבין גוף קושיית התוס' מהירושלמי הנ"ל דלכאורה ל"ק דבאמת צריך להבין אמאי בנשבע שלא יאכל מצה בלילי פסח דלא חל והא חל בכולל דמצה עשירה וכדומה וע"כ צ"ל כמ"ש הריב"ש סימן שצ"ח דמצה הראויה בפסח קאמר ע"ש. ולפ"ז זהו דוקא בעומד בלילי פסח אמרינן דמסתמא מצה הראויה קאמר אבל העומד בשאר ימות השנה בזה פשיטא דהוה כולל גמור דחל מגו דחל על מצה עשירה ובזה לא שייך לומר דאף בכולל לא חל דזה דוקא כולל דפסח עם שאר ימות השנה דבזה אמרינן דמ"מ במה נתפס המצוה דפסח אבל לענין מצה עשירה דבזה אף בפסח אינו יוצא וא"כ גם בפסח עצמו הוה כולל וניהו דבפסח לא הוה חל כולל אבל עכ"פ בשאר ימות השנה דהוה שני כוללים פשיטא דחייל אך נראה דלהס"ד דלא הוו ידעינן לחלק בין סתם למפרש והוה ס"ד דגם בסתם הוה כמפרש וא"כ פשיטא דלא חל דמסתמא כוון למצה של מצוה דהרי אמרינן דמש"ה לא חל דהוה כמפרש וז"ב וע"ז חילק הריצב"א דבסתם חייל וא"כ לדידיה פשיטא דלא יקשה דברי הירושלמי דכאן הוה שני כוללים. ומעתה גם להרז"ה ל"ק דע"כ הוא סובר דהש"ס דילן גם בשני כוללים לא חל אבל הירושלמי מצי מחלק בין שני כוללים לכולל אחד וז"ב: ומ"ש הגאון ראיה שם לדעת הבה"ע מהא דאמרו בש"ס נזיר דף ג' יין ושכר יזיר לאסור יין מצוה כיין הרשות מאי ניהו קידושא ואבדלתא מושבע ועומד מהר סיני הוא אלא בנשבע שישתה וחזר ואמר הריני נזיר ורבנן וכו' והרי התם הוה כולל דיין הרשות ואפ"ה אצטריך קרא ע"ש והנה בקושיא זו כבר קדמוהו בשו"ת חוות יאיר סי' י"ב ובכמה ספרים וצ"ל דעיקר הקושיא לרבנן דר"ש דל"ל כולל ועיין תומים סי' ע"ג מ"ש בזה. ולפענ"ד נראה דכאן לא שייך כולל דבשלמא כשנשבע שלא לאכול כשרות ונבילות או מצה בכל השנה שפיר מיוחד האיסור לבד וההיתר לבד ושפיר