דברי שאול - עדות ביוסף - א רי

והש"ך סי' כ"ח דזה לא מקרי מקח הנעשה באיסור דהיום גרם וא"כ אפשר דחייב בעי שפרע ואפשר לחלק דניהו דהיום גרם כל שנעשה באיסור אינו חייב במי שפרע דפשיטא דאינו מחויב לקיים איסור ולעמוד במי שפרע ע"ז. ובלא"ה יש לומר בישוב קושית הרשב"א הנ"ל דכיון דאי תבע ליה לדינא לא מחייב לשלומי דקלב"מ א"כ יוכל לטעון נשרפו מעותיך והוא לא מתחייב לשלם דכל שאינם בעין ודאי פטור מלשלם וז"ב. ובפשיטות יש לומר דכל טעם התקנה הוא שמא יהיה דליקה ולא יטרח להציל וכאן דבאמת אינו חייב כלל דהו"ל קלבד"מ ואם באמת יהיה דליקה מה בכך שלא יטרח ויציל הא אינו מחוייב כלל ליתן דקלב"מ ואף דלצאת ידי סמים חייב אבל עכ"פ אם באמת יהיה אונס ודאי דמפטר ופשיטא דלא שייך תקנה דשמא יאמר נשרפו חיטך בעלייה בכה"ג וז"ב והבן. איברא דלפ"ז יש להבין הא דפריך בע"ז דף ס"ב והא מחסרא משיכה ופירשו התוס' דאף לר"י פריך דכיון דחז"ל הפקיעו הקנין דכסף א"כ מחסרא משיכה והשתא הא אתנן אסרה תורה ואפילו בא על אמו וא"כ לא שייך התקנה דשמא יאמר נשרפו חטך בעלייה דהא באמת אינו מחוייב לתת לה דקלבד"מ וכדאמרו בב"ק שם. וצ"ל דבאמת סתם אתנן אינו קלבד"מ ורבא חידש דאף בא על אמו שייך אתנן אף דקלבד"מ אבל בכל אתנן דלא הוה קלב"מ שפיר פניך והא מחסרא משיכה וסתמא קתני וע"ז הוצרך לאוקמא בעומדת בחצירה. ובזה מיושב קושית התוס' בב"ק דף ע' דהיאך מוכיח רבא דאתנן אסרה תורה ואפילו בא על אמו הא בע"ז מוקי לה בעומדת בחצירה וא"כ לא שייך קלבד"מ דהא תפיסה ועומדת ולפמ"ש אתי שפיר דבבא על אמו דהוה קלב"מ בלא"ה קני דכסף קונה לר"י ולא שייך קושית הש"ס והא מחסרא משיכה וכמ"ש ואף דרבא אמר קרא ומתניתא מסייעא לר"ל מכל מקום יש לומר דסבר כר"י וכמ"ש התוס' בב"מ דף מ"ח ע"ש: ובזה מיושב עה דהקשה דו"ז הגאון בים התלמוד דל"ל לרבא לומר אתנן אסרה תורה ואפילו בא על אמו הא קדשה לוקה לשיטת רבינו וא"כ הו"ל קלבד"מ דהא הו"ל מלקות ותשלומין וא"כ מכל אתנן הו"ל להוכיח. והנה נודע דברי אא"ז המהרש"ל ז"ל דהיכא דעבדינן החומרא אף לצאת י"ש פטור והא דאתנן אסרה תורה אפילו בא על אמו היינו דוקא בשוגג דלא עבדינן החומרא ע"ש ולפ"ז שפיר לא היה יכול להוכיח משאר אתנן דהא צריך לאוקמא בעומדת בחצירה וא"ל כיון דקלבד"מ א"כ שפיר כסף קונה דזה אינו דהא לר"י קיימינן ולר"י חייבי מלקות שוגגין חייבין וא"כ שייך שפיר התקנה דשמא יאמרו דהא לא פטור אבל בבא על אמו דהוא חייבי מיתות שוגגין דאף ר"י מודה כדאמרו בכתובות דף ל"ה אליבא דרבנן והכי קיי"ל ע"ש ושפיר דייק וז"ב ובפשיטות יש לומר בישוב קושית התוס' דהא עומדת בחצירה והו"ל כתפוס' ועומד' דכבר הבאתי לעיל קושית הקצה"ח דהא רשות הנפקד קנוי להמפקיד וכתבתי ליישב דהו"ל כחצירו ומתנתו באין כאחת ע"ש ולפ"ז ל"ש תפוס' ועומד' דהא אי אינו מועיל מצד הדין לא הוה חצרה ומתנתה באין כאחת וא"כ הוה ממילא קנוי להמפקיד ולא מועיל תפיסתה וז"ב. והנה הרשב"א כתב בישוב קושייתם דהא כסף לא קני והיאך קני ליה התאנים דמכאן מוכח דלענין דו"ה אזלינן בתר דין תורה והדבר תמוה כמו שתמהו האחרונים דכיון דחז"ל הפקיעו הקנין הו"ל הפקר ב"ד הפקר וכמ"ש הרשב"א בעצמו הובא בשטמ"ק ב"מ דף מ"ח להשיג על שיטת רש"י שכתב דלר"י איכא קידושין גמורין באם קידש בחפץ שקנה בכסף וכתב הרשב"א דכיון דהפקר ב"ד הפקר א"כ אינו שלו וה"ה בזה וכבר האריך הריטב"א בחידושיו לע"ז דף ס"ג גבי הא דפריך והא מחסרא משיכה דאף במידי דאיסורא כל דפתיך ביה ממונא כמו דהפקירו לענין ממון ה"ה לענין איסור והביא ראיה מהמקדש באיסורי הנאה דרבנן דאינה מקודשת דרבנן הפקירו לאותו ממון וה"ה בזה ע"ש אמנם נראה דהרשב"א כאן רוח אחרת אתו דבשלמא בכל מקום דצריך לעשות קנין בדבר שפיר אמרינן דכל שחז"ל הפקיעו הקנין שוב לא עשה קנין והפקר ב"ד הפקר אבל כאן לענין דו"ה דבאמת אף בנתן מתנה חייב בד' וה' רק כאן עשה ע"י מכירה וא"כ מה מועיל שהפקירו הדבר מכל מקום הוא רצה להקנות לו הגניבה וניהו דבטל מצד המכר דעדן לא משך עכ"פ כשדעתו להקנות לו הגניבה נתחייב בד' וה' דעכ"פ לא גרע מה שהפקירו מאילו נתן לו במתנה דכיון דהגנב קיבל הכסף אסתלק מהחפץ והו"ל כנתן לו במתנה ועיין בתוס' כאן וזהו שכתב הרשב"א דלענין ד' וה' אוקמא אדין תורה והיינו כמ"ש ובאמת שלא ראיתי ברשב"א עצמו באופן שאותיותיו יחכמוני לעמוד על כוונתו רק כפי שראיתי מועתק ממנו ואם הוא מועתק יפה לדעתי כוונתי האמת בדבריו וז"ב ובזה מיושב כמה דברים בענינים האלו ועיין במחנה אפרים בקנין משיכה סי' ג' ובקנין מעות סי' י"א ודו"ק. והנה דעת הרשב"א בטור יו"ד סי' קל"ב דאם הקדים לו דינר דאינו אסור רק באומר לו יהא הדינר הזה בידך עד שתשקה לפועלים אבל אם נתן לו להוציאו מעכשיו אם יצטרך לו מיתר דהא מדיהבו ליה קניא גוי דמסתמא לאפוקי יהיב ליה כי שקלי פועלים יי"נ דינר ליתא דישראל וכוונתו נראה לפענ"ד דהיא כעין מ"ש לעיל דלדידן דחז"ל הפקיעו הקנין של כסף א"כ