דברי שאול - עדות ביוסף - א רז

ממש רק דמקשינן קנין אשה לקנין שדה ע"ש ובאמת שכ"כ הרשב"א בחידושיו לקידושין. ולכאורה אמרתי ראיה לזה דהנה אם נימא דמקשינן קידושי אשה ממש לשדה עפרון א"כ יקשה דתתקדש בפחות משו"פ ג"כ דלגבי עפרון אף פחות משו"פ חשוב ממון דב"נ נהרג אף על פחות משו"פ וא"כ לגביה מקרי ממון אף בפחות משו"פ והתומים שם הקשה כן לענין שדה שיהיה נקנית בפחות משו"פ משום דיליף משדה עפרון אבל במחכ"ת לא נזכר דשדה יליף בדף כ"ו משדות בכסף יקנו והתוס' שם הקשו באמת דלמה לא יליף משדה עפרון. ולפמ"ש אתי שפיר דא"כ הוה נקנית בפחות משו"פ ולכך יליף משדות בכסף יקנו דהוא גבי ישראל ובאמת שגם הסמ"ע בסי' ק"צ כתב דיליף משדה עפרון ובאמת שגם מהב"י שם נראה כן אבל הדבר אינו כן וכבר האריך בזה בפנים מאירות ח"ג בחידושיו לקידושין דף ג' וכ"כ בחידושי הגרשוני. והנני יוסיף להפליא על הב"י שם שחסר מקורו מתוס' קידושין דף ג' ובמחכ"ת הוא ש"ס ערוך בקידושין דף י"ג כשם שאין קידושי אשה נקנית בפחות משו"פ כך אין הקרקע ניקנית בפחות משו"פ ולזה כוונו רבינו ירוחם וה"ה שכתבו מקורו מפ"ק דקידושין וכוונו לדף י"ג ובה"ה שם ציין דף ג' וכנראה נלקח הציון מהב"י אבל לא כן אבי ועכ"פ להתוס' דמדמו לה ממש לשדה עפרון יקשה א"כ תתקדש בפחות משו"פ (ועיין ריש קידושין דאמרו גמר קיחה קיחה משדה עפרון וקיחה אקרי קנין דכתיב השדה אשר קנה אברהם א"נ שדות בכסף יקנו ועיין מהרש"ל שכתב לפרש דא"צ למילף מאברהם רק משדות בכסף יקנו ע"ש) וע"כ נראה דבאמת גם התוס' אין דעתם שידמהו לשדה עפרון ממש דזה לא מסתבר כלל דעיקר אנו מדמינן קיחה דקידושין לקיחה דשדה עפרון ואנן מקשינן הקיחות אהדדי ולא האנסים ורק דהתוס' לשיטתם דפירשו דלכך ס"ד דיועיל חליפין משום דהוא בכלל קיחה דקיחה היינו כסף כדמקשינן קיחות אהדדי וילפינן מקיחות דשדה עפרון דשם ג"כ הקיחה היה בכסף וע"ז שפיר מקשינן דא"כ היכא ס"ד דגם חליפין בכלל קיחה הא הקיחה דכתיב בשדה עפרון בודאי אין בכלל הקיחה דשם חליפין דלגבי נכרי ל"מ חליפין וא"כ ע"כ דנתתי כסף השדה קח ממני ודאי דוקא נתינת הכסף ולא חליפין וא"כ גם מה דמקיש הקיחה דקידושין אין חליפין בכלל הקיחה וז"ב בכוונתם. ולפ"ז לענין פחות משו"פ ודאי לא מדמינן לשדה עפרון דאנן לא ילפינן ומקשינן האנשים אהדדי רק הקיחות אהדדי והקיחה דשדה עפרון היה ארבע מאות שקל כסף ועכ"פ היה כסף השדה וה"ה כסף השווי וז"ב. ובזה מיושב הא דהקשו התוס' לרש"י דגמר קניני אשה מקניני שדה א"כ תקני בשטר כמו שדה ולמה לי ויצאה והיתה והדבר תמוה דבשד' עפרון ודאי לא מועיל שטר דבעכו"ם ל"ש שטר ובמ"ש התוס' בב"ב דף נ"ד וכבר נתקשה בזה העצמות יוסף והתומים שם ולפמ"ש אתי שפיר דלרש"י דאף הקיחות לא מקשינן אהדדי רק דמקיש קנין האשה לקנין שדה דהרי יליף חליפין בשדה מושלף איש נעלו דכתיב גבי שדה וא"כ לדידיה פשיטא דלא אכפת לן מה שבשדה עפרון לא היה שטר וכמ"ש בחידושי רשב"א והש"ך לענין חליפין וז"ב והנה לכאורה יש לומר דבר חדש דלרש"י דנכרי אינו קונה רק בכסף א"כ אי אפשר לומר דיקנה חליפין בנכרי דהרי התומים הקשה דהיאך משכחת מתנה דלקני בנכרי דהא באס"ז הקשה דמתנה איך משכחת לה דלקני למ"ד דמעות קונות וכתב בשם הרמב"ן דיש לו קנין בק"ס או אג"ק או חצר ולפ"ז לר"ל דס"ל דבנכרי מעות קונות הא אג"ק לא שייך בנכרי וחצר ל"ש דאין שליחות בעכו"ם ע"ש. ולפ"ז אומר אני דבר חדש דהא למ"ד בכליו של קונה הוא מטעם דניחא ליה לקונה דיקנה הכלי כי היכא דתקני ליה החפץ וקשה דבמה יקנה הנכרי הכלי דמקני ליה הקונה עד שיקנה להקונה החפץ והיא קושיא נפלאה ומשיכה אינו קונה בנכרי ולכך לא שייך חליפין גביה ור"ת לשיטתיה דס"ל דהלכה כר"י דמעות קונות בישראל וממילא דבנכרי משיכה קונה וא"כ יכול לקנות הק"ס במשיכה משא"כ לשיטת רש"י ומכאן נראה לי דיצא לו לרמב"ם דבנכרי שניהם גם יחדיו קנו מעות ומשיכה משום דק"ל היאך משכחת דיקנה בחליפין וגם ק"ס והוא פסק כר"י ולכך ס"ל דלפי המסקנא גם לר"י קנו שתיהן בנכרי ובזה יש ליישב פעם שלישית קושית הש"ך שהקשה דלמה לא אמר רב להני סבוייתא דלקני בחליפין. ולפמ"ש אתי שפיר דרב לשיטתו דס"ל כר"ל דמשיכה בישראל קונה וכדאמרו בב"מ דף מ"ח דרב תני דוקא ספר דלא מחסרא משיכה וא"כ בין אי גרס רב או רבא בהנהו סבוייתא הא הם ס"ל כר"ל ולר"ל משיכה בישראל קונה והא לדידיה אין קונה מעות בנכרי ולא משכחת חליפין. אך באמת זה אינו דהרי הש"ס פשיט שה דרב ס"ל משיכה בנכרי קונה והתוס' תרגישו בזה בד"ה מידי ע"ש. ובזה יש ליישב קושית התוס' שם שהקשו דאם נימא דמשיכה קונה מה הועילו בקנין המעות ע"ש ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת אם נימא דמשיכה קונה א"ש יקשה אמאי לא יועיל ע"י חליפין וצ"ל דבאמת רב בעצמו נסתפק אי משיכה קונה ומועיל חליפין או דמעות קונות ואינו מועיל חליפין ומעתה יש לומר דבאמת צוה לעשות ק"ס ומעות מספק וא"כ אם משיכה בנכרי קונה באמת יש לומר דהיה ק"ס ג"כ וממנ"פ קנה והש"ס לא הקשה רק דע"כ רב לא סבר דמשיכה דוקא קונה