עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryדברי שאול - עדות ביוסף - א

דברי שאול - עדות ביוסף - א קפח

Divre Shaul Edut Beyhosef part1 188 · דברי שאול - עדות ביוסף - א · free full Hebrew text

Open in the reader →

יש לומר דהנה באמת צריך להבין הא דאמרו המנוהו רבנן בדרבנן דמה"ת בביטול בעלמא סגי והא זה גופא לא נודע לנו אם בטלו כלל וא ל דהשוכר יבטל דזה אינו דהא השוכר לא יוכל לבטל חמצו של המשכיר וע' בתוס' שם ע"א ד"ה על ובלא"ה ל"מ הביטול עתה דא"כ לא הוה דרבנן דהו"ל ספק דאורייתא ובהתגלגל נעשה דרבנן דבכה"ג כ"ע מודו דהו"ל ספק דאורייתא וע' בסי' ק"ז בש"ך ובמהר"י בן לב לענין כלים שאב"י וה"ה בזה. אמנם נראה דמיירי שהנשים והקטנים אומרים שביטלו והרי התוס' כאן הקשו דבדבר שבידם מאמינים לנשים אף בדאורייתא וכתבו כיון דאיכא טירחא בבדיקה אין להאמין כ"א בדרבנן ולפ"ז בביטול דהוא לאו טרחא נאמנים אף בשל תורה וא"ל דלמא לא צוה לבטל דזה אינו דהרי כאן קיימינן דחזקתו בדוק וא"כ בודאי עשה כהוגן ורק דאנו מוחזקין שלא בדק שהיה נחפז לדרכו וכמ"ש רש"י אבל לענין בדיקה שוב מוקמינין אחזקה דמסתמא ביטל או שצוה לבטל ומעתה זה דוקא במסקנא דחזקתו בדוק אבל בהס"ד דאין חזקתו בדוק והיינו משום דאולי המשכיר טועה וסובר כיון שמשכירו לאחר אינו עובר עליו ועיין בפ"י וא"כ שוב הספק על הביטול ובדאורייתא בודאי אינם נאמנים וז"ב ודו"ק. שוב ראיתי בפ"י שדרך בדרך הזה אלא שהקשה ע"ז והמעיין יראה כי לפמ"ש אתי שפיר: והנה לכאורה קשה לי בהא דאמר כאן למאי נ"מ לשייליה והא ניהו דעד אחד נאמן באיסורין אף דאתחזיק חמץ וצ"ל דלא מקרי אתחזיק איסורא דהרי אף נשים ננאמנים ועיין במג"א כאן מכל מקום איך המשכיר נאמן והא לקמן איבעיא להו במצאו שאינו בדוק אי הוה כמקח טעות וא"כ אף למה דמסקינן דלא הוה מקח טעות דניחא ליה לאינש לקיים מצוה בממוניה מ"מ הא מבואר בש"ע כאן דעכ"פ שכר הבדיקה צריך ליתן לו וא"כ נ"מ לענין ממון וכבר כתב הר"ן בחידושיו לסנהדרין דף למ"ד דהיכא דמעיד אחד בדבר איסור ונ"מ לענין ממון כגון לענין מעות מעשר שני דאינו נאמן כיון דפתיך ביה ממונא וה"ה כאן הא פתיך ביה ממונא ובפרט שהוא נוגע בזה לענין שכר הבדיקה והיא קושיא נפלאה. אמנם נראה דע"כ לא אמרינן דחייב לשלם לו שכר בדיקה רק במשכירו בחזקת בדוק או בי"ג ובודאי הוא מיירי שאמר לו בהדיא או בי"ד וחזקתו בדוק אבל כאן בס"ד דמבעיא ליה אי הוה בחזקת בדוק כלל וא"כ שוב לא הוה מקח טעות ואינו מחוייב לתת לו שכר בדיקה וז"ב אך אכתי קשה דכל עיקר הנאמנות היא כשחזקתו בדוק וא"כ בזה ניהו דנאמן לענין איסור אבל הא פתיך ביה ממונא שכר בדיקה והיאך נאמן ובשלמא כשאין חזקתו בדוק לא אכפת ליה משא"כ כשחזקתו בדוק וצ"ל דל"ד לשם דכאן כיון שחזקתו בדוק והיינו דמסתמא לא עבר על גזירת חז"ל וא"כ פשיטא דלא חשדינן ליה בשביל שכר בדיקה יכשיל לאחר ובפרט דניחא ליה לאיניש לקיים מצוה בממוניה ואף דדעת הפוסקים דמחוייב ליתן לו שכר בדיקה ולא אמרינן ניחא ליה היינו משום שכך התנה אבל לגבי משכיר פשיטא דניחא ליה דלא יכשל האחר ויהיה הקולר תלוי בצווארו וז"ב. ובזה י"ל הא דצריכין לשאלו אף דחזקתו בדוק ולמד הרי"ץ גיאות מכאן דאף דאיכא חזקה כל היכא דאיכא לברורי מבררינן ולפמ"ש בלא"ה צריך לשאלו דלענין ממון לא סמכינן אחזקה וארובא וצריכין לברר עכ"פ ובזה ממילא מיושב דברי הרא"ש שכ"כ בשם הרי"ץ גיאות ותמהו כלם דהא מבואר כן בש"ס ולפמ"ש אתי שפיר דמש"ס אין ראיה וכמ"ש. איברא דלפ"ז צריך להבין דא"כ איך מסקינן דהמנוהו רבנן בדרבנן והא משמע דמיירי ג"כ לענין שוכר ומשכיר והא לענין ממון בודאי אין נשים נאמנים וכאן נ"מ לענין ממון וצ"ל כיון דעכ"פ חזקתו בדוק נאמנים דלא גרע מבע"ד בעצמו דנאמן ומטעם שלא יכשיל באיסור וה"ה נשים וקטנים דודאי נאמנים שודאי לא יכשילו בדבר איסור ובזה מיושב קושית המהרש"א דבהס"ד דאין חזקתו בדוק א"כ פתיך ביה ממון דאף דכיון דאין חזקתו בדוק אין על המשכיר חיוב ליתן שכר הבדיקה וכמ"ש מכל מקום השוכר היה מחוייב ליתן שכר בדיקה וגם אולי השוכר יטעון שהתנה בפירוש שיתן לו לבדוק וא"כ פתיך ביה ממונא ושוב אין נאמנים כיין דחזקתו אינו בדוק וז"ב ובזה מיושב הא דאמרו מ"ט נאמנים משום דחזקתו בדוק וקסבר הכל חברים אצל בדיקה ותמה הפ"י דבתחלה מסתפק ליה בסתם אי חזקתו בדוק ולא יהיב טעמא וכאן הוצרך לטעם דהכל חברים ולפמ"ש אתי שפיר דכאן נ"מ לענין נאמנות נשים בדבר ממון ולכך הוצרך ליתן טעם דהכל חברים ומסתמא עשה כדין ולכך אף נשים נאמנות וז"ב ובזה מיושב מ"ש התוס' להקשות דא"כ ל"ל לאמירה דהני ולפמ"ש כיון דנ"מ לענין ממון ספיר צריכין לברר וכמ"ש לעיל ויש להאריך הרבה בכ"ז ואכ"מ ודו"ק כי הוא נחמד מאד: סי' תל"ח ס"ב כזית חמץ וכו': בטור כתב בכל אלו הבעיות אם לא ביטל הוה ספיקא דאורייתא וצריך לבדוק ואם ביטל הוה ספיקא דרבנן וא"צ לבדוק. ולכאורה קשה לי לפמ"ש הר"ן הובא בב"י סי' תל"ד דכל היכא דצריך לבדוק צריך לבטל שנית וא"כ בכל ענין צריך לבטל שנית וא"כ כיון שצריך לבטל שנית יהיה צריך בדיקה שנית ובפרט לפמ"ש בטעמו של הטור דכיון דחוזר אדאורייתא צריך לחזיר גם אדרבנן דאל"כ