עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryדברי שאול - עדות ביוסף - א

דברי שאול - עדות ביוסף - א קסה

Divre Shaul Edut Beyhosef part1 165 · דברי שאול - עדות ביוסף - א · free full Hebrew text

Open in the reader →

ברה"ר ושם ל"ל הנחה דע"ז לא שייך דחיית הירושלמי משום דלא מתורת הוצא' מרשות לרשות אנו דנין עלה וא"ל דביוה"כ לא סייך מעביר ד"א ברה"ר וכמ"ש הגאון דזה אינו דמכל מקום חייב משום שבת ואדרב' בזה מדוקדק מה דנקט אם הי' שבת ולא ביוה"כ עצמו כדמקש' בכריתות אמנם הדבר נכון דלפי מה דמקשה בירושלמי שם לבן עזאי דס"ל מהלך כעומד לא משכחת מעביר ד' אמות ברה"ר ולא משני וא"כ לר"י דס"ל מהלך כעומד והך אמרו לו היא ר"י כדמוקי בירושלמי וא"כ לא משכחת במעביר ואף לפמ"ש התוס' בשבת בשם הירושלמי דמשכחת לבן עזאי בקופץ ג"כ ל"ק דא"כ אינו מן השם שזה לא חייב רק בקופץ וזה אף בלא קופץ ובלא"ה אפשר דאינו מן השם דזה חייב משעה שהתחיל לאכול וזה אינו חייב רק עד שמעביר ד' אמות ברה"ר ועיין בירושלמי מה שמקשה על בן עזאי מהך משנה ומיישב עכ"פ על הגאון ודאי קשה דלא ראה דברי הירושלמי ובלא"ה קשה דמאי מקשה בכריתות קתני שבת ולא קתני יוה"כ ולא משני דבמעביר לא שייך ביוה"כ וע"כ במעביר מיירי מיהו זה מבליע הגאון בנעימות לשונו דזה חידש הש"ס אין עירוב והוצאה ליוה"כ דבהוצא' מ"ט לא יאסר ביוה"כ וע"כ דקאי על מעביר אמנם לפ"ז יקשה למאי דמסיק דרפרם בדותא היא והפוסקים פסקו כן א"כ ממילא נקטינן דמעביר ד' אמות ביוה"כ חייב ובגוף דברי הגאון ז"ל במחכ"ת נעלם ממנו דברי הר"ן בשבת במשנ' דאבות מלאכות מ' חסר אחת שכתב דמה דמעביר ד' אמות ברה"ר הלכת' גמירי לה היינו שהיא בכלל המוציא דאל"כ אין עונשין על הלכה ע"ש הרי דעכ"פ לא מקרי הלכה וצ"ע. ובאמת לדברי הגאון צריך לומר בהא דמסיק בכריתות אלא הא דאמר עתי אפילו בשבת אמר רפרם ש"מ עירוב והוצאה לשבת ואין עירוב והוצאה ליוה"כ גם שם הכוונה במה דמעביר השעיר ד' אמות ברה"ר דשם ע"כ דומיא דעירוב והוצאה דלעיל דמיירי במעביר ד"א ברה"ר וכדהוכיח הגאון ולפ"ז יש לומר הא דמסיק שאני יוה"כ דהכשירו בכך והיינו דע"כ מוכרח להעבירו שהרי משלחו ביד איש עתי ובזה אתי שפיר הא דאמר ביומ' עתי אפילו בשבת למאי הלכת' לומר שאם חלה מרכיבו על כתפו אמר רפרם ש"מ עירוב והוצא' לשבת ולא ליוה"כ והקשו התוס' שם דאמאי לא קאמר גם שם שאני יו"הכ דהכשירו בכך כדמשני בכריתות ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת בתו"י הקשה דאמאי הוה הכשירו בכך אטו מוכרח להיות חלה ע"ש אך באמת בכריתות לא מסיק לענין חלה ורק לענין מעביר ד"א ברה"ר וע"ז שפיר אמר דהכשרו בכך דמוכרח להיות כך אבל ביומ' דקאי לחלה שפיר מסיק רפרם דאין עירוב והוצאה ליוה"כ וכקושית התו"י אמנם עכ"ז הלשון עירוב והוצאה לפרש דקאי על מעביר ד' אמות ברה"ר דחוק ובגוף הקושי' שהקשה הגאון דמאי ס"ד דרפרם דאין עירוב והוצאה ליוה"כ עיין בתו"י ביומא שם שהרגיש בזה משום דהוצאה מלאכה גרועה היא אמנם מה שחידש דביוה"כ ויו"ט ל"ש מעביר ד' אמות ברה"ר דהרי בשבת הלכת' גמירי לה וקיי"ל דאין דנין ק"ו וכל י"ג מדות מהלכה והנה באמת תמה אני איך נעלם מהגאון הא דאמרו ביומ' דף ע"ז גזירה שמא יוציא ידו מתחת חפת חלוקו ופירש"י והאמר מר היוצא בטלית חייב חטאת והיינו משום ד' אמות ברה"ר וגם בהא דאמרו בדף ע"ח לפי גירסת הרי"ף והרא"ש תינח ביוה"כ דל"ל מנעל משמע הא אית ליה מנעל חיישינן דלמא נפיל ואתי לאתויי ד' אמות ברה"ר הרי דנהיג איסור זה ביוה"כ כמו בשבת דאל"כ פשיט' דמחמת איסור דרבנן לא היו גזרינן וכבר האריך הגאון בשאגת אריה להוכיח בהלכות יוה"כ מכמה מקומות דנוהג איסור הוצאה ביוה"כ ומכל זה יש ראיה לד' אמות ברה"ר ע"ש ועוד משנתינו היא זו במגלה דף ח' אין בין יו"ט לשבת אלא אוכל נפש בלבד ואין בין יוה"כ לשבת אלא שזה זדונו כרת וזה זדונו מיתה בידי אדם ואם איתא הא איכ' טובא בינייהו לענין מעביר ד' אמות ברה"ר ועיין בש"א שם לענין מחמר דלא נהיג ביוה"כ שכתב הא דלא קתני במשנה משום דגם בשבת לא חשוב מלאכה לחייב מיתה ע"ש ומעתה במעביר ד"א ברה"ר דהיא מלאכה גמורה לחייב מיתה פשיט' דנהיגו ביו"הכ וגם ביו"ט וז"ב. ומ"ש דהא אין דנין כל י"ג מדות מהלכה לפענ"ד לא שייך כאן זאת דכמו דגמרינן כל מלאכה ממלאכת המשכן בשבת ויו"ט משום דכיון דהתורה קרי מלאכה וזאת היא מלאכה חייב ה"ה בזה כל דהל"מ גילה שזה ג"כ מלאכה ממילא היא בכלל לא תעשה כל מלאכה הנאמר ביו"ט ויוה"כ ושבת וז"ב וע"כ אני אומר יטול מה שחידש ופשיט' דיוה"כ ויו"ט שוה לשבת לענין מעביר ד' אמות ברה"ר ואין חילוק ומ"ש על דברת המ"א סי' תקי"ח שתמה עליו דהמ"מ לא כתב דהבער' מותר מדכתיב וביום השבת הוא דוקא לב"ה דס"ל מתוך ולא לב"ש וע"כ ר"ע דס"ל דלא אמרו מתוך א"כ הבערה אסור ולא ידעתי היכא תלוי זה בזה דבאמת אף אם לא אמרינן מתוך מותר בהבערה דמיעטה בפירוש דכתיב ביום השבת משמע שבת דוקא ועוד היאך שייך מתוך דהרי הבערה הוא אינו באוכלין ומשקין דנימ' מתוך וכמ"ש ה"ה בהדיא ושפיר מקש' המג"א על ר"ע ובגוף קושית המג"א כבר כתבתי בסי' תקי"ח ליישב ומ"ש הגאון ליישב דברי הרי"ף לענין דמניחין עירוב ביוה"כ מהא דמערבין לנזיר ביין ותמה