דברי שאול - עדות ביוסף - א קכו

מחילה סתם משום שלא תהא קלה בעיניו להוציא' גם בכתב' התקבלתי דהוה כקבל' ג"כ לא מועיל משום דלא זכתה בגווה והנה התוס' דף נ"א ד"ה אתאן הקשו דמסיפא הו"מ להקשות דלר"מ אחריות לאו ט"ח הוא ולר"י אמאי לא מועיל הא יכולה למחול ולכאורה לא הבינותי דלר"י לא מועיל מחילה ע"פ וא"כ מה מועיל מה דכתב לה שדה שוה מנה במאתים ניהו דהיא נתרצית מ"מ הוה מחיל' ע"פ ולא מועיל ולכך הוצרך לדייק מרישא דשם בלא כתב לה כתובה משמע לי' דכתב' כאילו התקבלתי ועיין בתוס' ד"ה מני ולכך דייק דע"כ ר"מ דאף בכותבת אית לה לר"מ. ובלא"ה נראה ליישב דהרי התוס' שם ד"ה מני ר"מ הביאו בשם ריב"ן דכל היכא דאית לה הוא דשייך לא סמכה דעתה והתוס' דחו דלר"מ אף בלית לה שייך ב"ז ודייק מלשון הפוחת ע"ש ולפ"ז מסיפא אין קושיא דשפיר אתי כר"י ואפ"ה כל נכסיו משועבדין דהרי אית לה עכ"פ מנה ולא מועיל שדה אחת כתקנת שמעון בן שטח דאל"כ תהי' קלה בעיניו להוציא' אבל מרישא דלא כתב לה כתובה כלל ומיירי בהתנה ואין לה כלל ול"ש ב"ז לר"י רק לר"מ דאמר כל הפוחת וז"ב ודו"ק: שם בזוזי דאורייתא עיין ב"ש שכתב דהא דאין כותבין באלמנ' דחזי ליכי הוא משום דבאלמנה לא תקנו כסף צורי רק כסף מדינה וראיתי בהפלא' בק"א ודו"ז בישוע"י הקשו מהא דאמרו בדף י"א גבי אלמנת כהן כיון דחזו דקא פרשו מינה ואמרו עד דנסיב אלמנת כהן נסיב בתולת ישראל אלמא דבכסף היה שוה באלמנה ובבתול' ע"ש ואנכי לא ידעתי משמעות לזה דנראה דהבינו כן מהא דאמרו שיקחו בתולת ישראל ואם הי' הכתוב' יתירה לא היו נושאין וז"א דפשיטא דבשביל הכתיב' אין קפידא ויתנו יותר רק שאלמנת כהן הי' בתחל' חשובה להו למעלתן וכשראו שאין להן רק מנה הוו מזלזלי בהן ואמרו דבתולת ישראל חשובה טפי מאלמנת כהן וז"ב ובלא"ה כיון דכהנים היו כותבין דחזי ליכי כמ"ש התוס' בד"ה ב"ד והמרדכי וא"כ ממילא הי' גובין כסף צורי דחזי ליכי קאי על המטבע כמ"ש הר"ש ומ"ש עוד ראיה מהא דכתבו התוס' בסוגיא דהוציא' גט דיהיה נאמן לומר פרעתי מכה במגו דאלמנ' נשאתיך אלמא דהן שוות לא הבינותי דכ"ש דבאלמנ' אינו רק כסף מדינ' נאמן טפי במגו דאלמנ' דאין לה רק מנה מדינה: (שייך לס"ג) עיין ב"ש מה שהביא דברי הר"ן דחז"ל עשו חיזוק לדבריהם יותר משל תורה ושאלני הרב החריף מוה' יעקב סגן כהן נ"י ממקילניץ דהרי בכתובות דף נ"ו פריך על ר"י טעמא דכתב' לי' ומשני ר"י ס"ל דעשו חיזוק יותר משל תורה והרי דאפ"ה מועיל כתיבה והיא קושיא עצומה ומצאתי בלח"מ פי"ב מאישות שהתעורר בזה על ה"ה ולפענ"ד נראה דהנה הטעם דבממון מועיל תנאי לר"י משום דלטובתו נתקן ויכול לומר א"א בטובתו וכעין זה כתב הרשב"א דיכול למחול ע"ז ולפ"ז כאן בכתוב' דלא לטובת' בלבד נתקן דהרי בעילתו ב"ז כשפוחת כתובת' א"כ א"י למחול להרמב"ם אבל ר"י דלא ס"ל דה"ל ב"ז שפיר מועיל כתיבה משא"כ לדידן דבזה קי"ל כר"מ וזהו שדייק רבינו שכל הפוחת ובזה מיושב קושיא השני' של הלח"מ דלמה תלה רבינו בכל הפוחת ולפמ"ש אתי שפיר עוד שאלני הרב הנ"ל דאמאי מועיל לר"י בשאר כסות תנאי דהו"ל כמחיל' והא דבר שאינו קצוב ל"מ מחיל' ולפענ"ד שאני בזה דהו"ל סילוק ומועיל אף בדבר שאינו קצוב והרי סילוק מועיל אף בדבר שלבל"ע ועיין בקצה"ח סי' ר"ט מה שהקש' גם על סילוק מדברי הרשב"א הנ"ל ולפענ"ד גם הרשב"א אין כוונתו מתורת מחיל' רק מתורת סילוק ודו"ק: סי' ס"ז ס"ב אפי' יש לה עדים. כלם תמהו דבש"ס פריך וניחוש שמא זינת' תחתיו ומשני בשקידש ובעל לאלתר והטור והש"ע לא הזכירו זאת והנ"ל דהנה התוס' שם ד"ה וניחוש כתבו דא"ל דהקושיא היא דבאשת כהן דליכא רק חד ספק אמאי לא יכול לטעון טענת בתולים שתאסור דזה אינו דיכול לשנויי דהא דא"י לטעון הוא להפסיד' כתובת' דאיכא ס"ס דבאונס אינה מפסדת כתובת' ע"ש אמנם לפענ"ד נראה ליישב קושייתם דהנה בדף ט' ע"ב ד"ה אי הקשו ג"כ דאמאי תפסיד כתובת' דאף באשת כהן איכא ס"ס דבאונס אינה מפסדת כתובת' ושמעתי קושיא בשם א"ז הגאון החריף מוה' שלמה ז"ל אבד"ק ראהטין דאכתי אין לה כתובה דהא היא עוברת על דת דכיון דאסור' באשת כהן אף באונס הי' לה להגיד לו שאסור' עליו ומדלא הגיד' לו הכשילתו ואין לה כתוב' וכתבתי במק"א ליישב דכיון דקיי"ל כמשנ' אחרונ' דאומרת טמאה אני לך דאינ' נאמנת דאמרי' שמא עיני' נתנה באחר א"כ אף שאמר' לא הית' מועלת ולמה לה להגיד אמנם אכתי קשה דעכ"פ כעת דהוא טוען שמצא פ"פ א"כ למה לא תטעון האמת דנאנסתי ותהי' נאמנת ומדלא טענה ש"מ דכוונ' להכשילו וגם הי' לה לטעון מקודם ועכ"פ מועיל על מכאן ולהבא דהיינו אחר בעיל' ראשונ' שידע שפ"פ מצא' ומדהיא מכחשת כעת ש"מ דכוונ' להכשילו אך זה אינו דשם קאי להס"ד דבפ"פ אינו נאמן לאסור דאמרי' דלא בקי בפ"פ ומוקמינן לה בחזקת היתר וכמ"ש התוס' וא"כ גם עתה אינ' נאמנת לאיסור ושפיר אין ראי' מדלא הגיד' דכוונ' להכשילו וז"ב ולפ"ז כאן גם לענין