דברי שאול - עדות ביוסף - א יב

האמת וע"י כתב יוכל לשנות הדבר וגם יוכלו להסכים שניהם על השקר אם ישלחו עדותם בכתב אבל בע"פ לא יוכלו לדעת היאך ישאלו אותם הדיינים ולכך מד"ת אין חותכין בשטר אבל מד"ס דבטלו לדו"ח בד"מ ממילא מועיל בד"מ עדות שבשטר וזה שכתב הרמב"ם כדי שלא תנעול דלת בפני לווין שלכאורה צ"ב מנין לו זה ולפמ"ש אתי שפיר דמש"ה בטלו לדריש' וחקירה בד"מ וזה שסיים דבדיני קנסות מכות וגזילות אין דנין בעדות שבשטר משום דבזה צריך דרישה וחקירה כמ"ש לעיל וכן בנותי מבין אמרות הרמ"ע מפאנו סי' קכ"א אבל לא ביאר הדברים כמ"ש איברא דלפמ"ש יקשה הא דאמר ר"ל עדים החתומים על השטר נעשה כמי שנחקרה עדותן בב"ד הרי מבואר דהוי כנחקר' בדו"ח בב"ד. אמנם נראה דזה ראיה למ"ש הקצה"ח סי' ל' דכל דהוי שטר ההנאה ואינם מעידין על המעש' שכבר נעשה רק על מה שנעש' לפניהם כעת וכן בגיטין וקדושין שהם הם הקנאתן כל שחתמו על השטר הוי כנחקר' עדותן אז והוי כאומר היום וכה"ג לא בעי דריש' וחקירה כמ"ש הר"ן ע"ש וא"כ שפיר אמר ר"ל דהוי כנחקר' עדותן בב"ד דהיינו בשטר הקנאה ובזה נראה לפענ"ד לתרץ הרבה קושיות שעוררו הקדמונים על הרמב"ם מ"ש התשב"ץ הרי מקרא מלא דבר הכתוב שדות בכסף יקנו וכתב בספר וחתום והש"ך הוסיף מגיטין דף ל"ו דפריך מפני תיקון העולם דאורייתא היא דכתיב וכתוב בספר וחתום והרמב"ן הקשה מגיטין דף ג' דאמרו בדין דבקיום שטרות דעלמא לא ניבעי תרי כדר"ל ולפמ"ש אין כאן קושיא דהא בשטר הקנאה וכן בגיטין דהוי כהקנא' ובזה הוי כמי שנחקרה עדותן ומה דאמרו ביבמות דף ל"א זימנין דחזי בכתבם ואתו וקא מסהדי דהוי מפיהם ולא מפי כתבם היינו משום דבשטר קידושין שיהיה לראיה היכי שכבר קידשה בכסף לא מועיל והרי רובא בכספא מקדשי כדאמרו בתירוץ הראשון דלא יחלקו שני התירוצים במציאות רק שקשה לתירוץ ראשון עדיין יתקן שטר קידושין בזמן שיהי' לראיה ובזה לא תיקן דיהיה מפי כתבם ועכ"פ לפ"ז בדין מרומה בשטר ראיה לא מהני מפי כתבם לא מהני אפילו מדרבנן וזה דבר חדש ולפ"ז ע"כ מיירי כאן הרמב"ם בשטר ראיה ובזה אין סתירה למ"ש בפ"ט הלכה י"א דכל שראוי להגיד בפיו דכשר דשם מיירי בשטר הקנאה וסגי כל שראוי להגיד. והנה רבינו כתב בפ"ו הלכה א' כבר ביארנו שקיום שטרות מדבריהם כדי שלא תנעל דלת בפני לווין אעפי"כ אין מקיימין שטרות אלא בשלשה וכתב הכ"מ מקורו מהך דאמרינן קיום שטרות דרבנן הימנוהו רבנן בדרבנן והדבר תמוה דשם משמע להיפך דמדאורייתא א"צ קיום כלל ומצאתי בשטה מקובצת בכתובות דף כ"א אהא דאמרו הנח לעדות החדש דאורייתא וקיום שטרות דרבנן והביא דברי הרמב"ם הנ"ל והביא בשם הרב המעילי שהרמב"ם מפרש להיפך דמה"ת אפילו בקיום ב"ד לא מהני ומה דמועיל כאן משום דכיון דרבנן תקנו שיהא מועיל שטרות משום נעילת דלת ולכך תקנו ג"כ שיוכלו להיות דיינים משום נעילת דלת ע"ש וא"כ גם בהך דדף כ"ח ג"כ הטעם משום נעילת דלת ועיין בכ"מ כאן שהניח קושיא זו בצ"ע ולפמ"ש אתי שפיר. אמנם הרב מוהרב"א כתב דהכוונה היא דהרי הטעם דאין עדים נעשים דיינים משום דכתיב ועמדו שני האנשים וכאן דמה"ת לא מועיל כלל לא קאי עלייהו קרא דועמדו ואין כאן גדר עדות שיהיה שייך בזה עד נעשה דיין וכן כתב בתירוץ שני בביאור יותר ע"ש. אף שדפח"ח מה יענה להך דדף כ"א דהמנוהו רבנן כיון דקיום שטרות מדרבנן והא שם לא שייך תירוצו וצ"ע והנה המהרי"ט בראשונות בסי' י"ז הביא בשם הרב מוה' אליעזר אזכרי וכמדומה שהוא בעל ספר חרדים שהקשה ג"כ מפרק קמא דגיטין ומכתובות דף כ"ח והוא פתח בהצלה תחלה והביא ראיה לדעת רבינו מהא דפריך בסנהדרין דף ל"ב וד"מ מי בעי דרישה וחקירה ורמינהו שטר שזמנו כתוב וכו' ואס"ד בעי דרישה וחקירה היכי חיישינן שמא אחרוהו וכתבוהו ומה קושיא הא יש לומר דלמא בד"מ בעי דרישה וחקירה ושאני שטר דהוה כאילו כבר נחקרה עדותן בב"ד ודבריו תמוהין דשפיר מקשה הש"ס לא מבעיא לפירש הנ"י דקושית הש"ס היא דהו"ל עדות שא"א יכול להזימה מה שכבר נחקר אטו עדיף מה שנחקרו ע"י חתימתן מאלו העידו ע"פ לפני ב"ד ועוד היאך שייך לומר שכבר נחקרה הא יכולין לומר מבודין היינו כל שלא נחקרו בחקירות ואף דיש לומר דאהני לזמן דלבתרי' דהיינו דלא יאוחר עכ"פ מאחד בניסן מ"מ כל שלא יוכלו להזימם לא הוי דריש' וחקיר' דעיקר דרישה וחקירה הוא לקיים הזמה ועיין בש"ך סי' ל"ד ס"ק י"ג ואף לפירש"י דבלי דרישה וחקירה חיישינן שמא משקרי ולא תלינן שאיחרו גם כאן לא הוי כמי שנחקר' דדלמא משקרי ולא תלינן באיחור ושפיר מקשה הש"ס. והנה ש"ב תלמידי מוהר"א ני' ביאר כוונת המהרי"ט עפימ"ש הקצה"ח סי' הנ"ל ס"ק ב' דלהנימוק"י דמאוחרין היינו שבכתיבתן איחרו את הזמן א"כ אין מקום לקושית הש"ס דכיון דהוי כמי שנחקר' הוי כאילו אמר היום ויש להמתיק הדברים ע"פ מה דאמרו דשטר מאוחר עד דמטי זימנא לא טריף ואפילו מלוה ועש"ך סי' מ"ג ס"ק כ"ה ובשו"ת נו"ב חו"מ סי' י' וא"כ אם אחרוהו עד א' בניסן לא התחיל המעשה עד הזמן ההיא והו"ל כאילו נחקר ואמרו היום וא"כ שפיר מקשה המהרי"ט דאם נאמר דהוי כאילו נחקרה א"כ ל"צ דריש'