דברי שאול - עדות ביוסף - א קטו

קצת חידושים על ש"ע אה"ע ה' אישות סי' ד' סי"ד ויש מי שאומר שאינו בחזקת ממזר עיין ח"מ וב"ש שהאריכו אם מיירי שאין האשה לפנינו או שותקת אבל אם היא לפנינו ולא טענה אפשר דאינה נאמנת ע"ש ולפענ"ד נראה דבר ברור כיון דבאמת זה דבר רחוק לטעון שבא ע"י סם ועיין ח"מ וב"ש ולפ"ז הדבר תלוי במ"ש התוס' ביבמות דף קט"ז לענין חשש דאזל בגמלא פרחא דמדלא טען אמרי' דודאי הוא שקר ולפ"ז ה"ה בזה וזה לפי תירוץ השני אבל בתירוצם הראשון לא כ"כ ולפ"ז לפי התירוץ השני כל שאינה לפנינו שוב אין ראיה מדלא מענה אפשר דתלינן בשם שוב מצאתי בשו"ת מהרי"ט חאהע"ז סי' ט"ו שהרגיש בדברי הש"ס דגמלא פרחא והביא דברי התוס' אבל במחכת"ה היה לו לדרוש מרגניתא שלא הביא התירוץ השני של התוס' ומשם מבואר כמ"ש ובזה מיושב מה שהקש' מגיטין בפרק מי שאחזו וכמ"ש המהרי"ט עצמו מדעתא דנפשיה ודו"ק היטב: שם סעיף ז' לפיכך גר עמוני שנשא מצרית עיין אבני מלואים ס"ק ט' שהאריך על דברת הפ"י בקידושין דף ס"ז שכתב דר' יהודה ס"ל בסנהדרין דף נ"ג דאין קידושין תופסין בח"ל וע"ז כתב הא"מ דהמעיין שם יראה שאינו מוכרח ע"ש ואני תמה דנעלם ממנו דברי התוס' ביבמות דף יו"ד ד"ה לר"י שכתבו בהדיא דברייתא סנהדרין שם ס"ל דלר"י אין קידושין תופסין בח"ל כר"ע ע"ש שהקשו כן בפשיטות וכ"כ בחידושי הרשב"א בקידושין ס"ז שם ע"ש בד"ה מתניתין ר"י היא ועיין תוס' קידושין ע"ד ד"ה קמ"ל ע"ש בע"ב ועיין מ"ש בהקדמת הפ"י בשם חתנו הגאון ז"ל מהרד"ב בישוב דברי הרמב"ם לר"י קשיא ממזרת וע"ש ועיין בתוס' בכל המקומות האלו ועיין בחידושי סוף מס' מכות מה שהשיג עליו שוב ראיתי בפ"י בעצמו בקידושין ס"ז ד"ה מי סברת ר"י היא וכו' שהביא דברי הרשב"א בחידושיו הנ"ל ע"ש מ"ש בזה וגם הוא לא הזכיר שכדברי הרשב"א כתבו גם התוס' ביבמות דף י' הנ"ל: הלכות קידושין סי' כ"ז ס"א בכסף כיצד וכו' פרוטה או שו"פ הנה מדברי הרי"ף והרמב"ם בפיהמ"ש נראה דמשקל חצי שעורה כסף היא פרוטה לקידושין והא"מ הקשה דהא כל כסף היה כסף היוצא בהוצאה וכמ"ש הרשב"א בחידושיו דף י"א וכיון דפרוטה בימי משה לא הוה וכמ"ש תוס' בדף י"א שם וא"כ ע"כ לב"ה כוונת התורה היתה בכסף היינו שיהי' שיעור שנוי ממון וכיון שכן מנ"ל שיעור חצי שעורה דוקא בין הוקר ובין הוזל ולפענ"ד נראה דכיון דפרוטה היא הקטן שבמטבעות ראו חז"ל לתקן שיהי' שיעור קצוב לעולם דלא נתנו דברי תורה לשיעורין ונתנו שיעור קצוב בין הוזל ובין הוקר או דהוא הל"מ וכמו בכל השיעורים דהרי חמש פרוטות הן וגם שם אף דהרבה נלמד מקראי אבל הוא הל"מ וגם קידושי פרוטה בכללם חייב ועכ"פ הרווחנו בזה ליישב קושי' התוס' דף ב' ד"ה בפרוט' דמנ"ל שוה כסף ככסף גבי קידושין וכן הקשו כל הקדמונים ולפמ"ש אתי שפיר דהרי כל כסף היינו כסף היוצא בהוצאה והרי פרוטה לא היה בימי משה וע"כ דכסף אינו כסף ממש רק ממון שהוא שוה ככסף וא"כ ע"כ שוה כסף ככסף דהרי ע"כ כסף לאו דוקא ואפשר דקושית התוס' וכל הקדמונים הוא לב"ש דס"ל בדינר דדינר היה בימי משה וא"כ לדידיה י"ל דכסף דוקא ומנ"ל שוה דינר וע"ז תירצו בתוס' דיליף מע"ע ונזיקין ובזה מיושב מה שהקשו הע"י דעדיין מנ"ל שוה כסף גבי קידושין דאי מע"ע דין הוא שניקל גביה ואי דנזיקין יוכיח נימא דיו ולבעי מיטב כנזיקין ולפימ"ש אתי שפיר דכל קושיתם אינו רק לב"ש ולכל הטעמים שאמרו בדף י"א לב"ש פשיטא דלא בעי מיטב ע"ש דע"ז אינה מקפדת ובנות ישראל אינם כהפקר וכן אינך טעמים שם והיה ראוי שיהי' בפרוטה כלב"ה רק משום הטעמים הנ"ל אבל מיטב ודאי לא בעי' ובזה מיושב קושית התוס' שם דאמאי אצטריך לב"ה בפרוט' הא אתיא משו"פ ולפמ"ש אתי שפיר דאי היה תני שו"פ ה"א דפרוטה לאו דוקא וכל שווי ממון סגי לכך קמ"ל פרוטה והיינו פרוטה דוקא בין החל ובין הוקר ובזה י"ל הא דאמר במשנה וכמה היא פרוטה (והיינו פרוטה דוקא) אחד משמנה באיסר האיטלקי ודקדק בתוס' שם ד"ה וכמה דלמה לא ביאר דין דינר כמה הוא ולפמ"ש אתי שפיר דהא דפירש דין פרוטה להורות דפרוטה דוקא דהיינו משקל חצי שעורה ובלא"ה י"ל דהא דתני בפרוט' להורות דמותר לקדש במטבע ועיין ב"ש סי' ל"א ס"ק ה' שהביא בשם המרדכי דאין מקדשין במטבע ובא"מ כאן ס"ק ב' תמה דהרי מבואר בש"ס דמקדשין במטבע גבי סלע זה שאני חייב ואשה שחטפה מעות המבואר בסי' כ"ח וכדומה ולפענ"ד נראה דלא נעלם זאת מהגה"מ הנ"ל רק דכיון דעיקר כוונתו דהא דאין מקדשין במטבע הוא משום דדעתא אצורתא וצורתא עבידא דבטלה ולפ"ז אם האב בעצמו מקבלת אותו פשיטא דאינה מקפדת וכמו במקדש באבנים טובות וכדומה דאם הודיע לה דמותר כמבואר