דברי שאול - עדות ביוסף - א קיג

הרמב"ם כוונתו דנעשה תרומה מכאן ולהבא וכמ"ש המלמ"ל שם בשם הירושלמי ובגוף קושית הרשב"א הנ"ל נלפענ"ד לפמ"ש התה"ד שם דהא דלא מועיל תרומת חבירו אף דשמע שעשה שליח הוא משום דניחא ליה בשליחו דיודע באיזה מדה תורם ע"ש ולפ"ז זהו דוקא בתרומת בעה"ב אבל בתורם משלו על של בעה"ב לא שייך זאת ובודאי ניחא ליה וז"ב ובזה י"ל ג"כ כיון דלמסקנ' משום ניחות' דמצוה ניחא ליה ביפות מכ"ש דניח' ליה במדה וכמ"ש התוס' שם דיפות טפי ל"ש ע"ש א"כ ממיל' לא בעינן שליחות דחזינן דניחא ליה ביפות ומיושב דברי הרמב"ם ודו"ק: סי' שנ"ט סעיף א' אסור לגזול וכו' אפי' כל שהוא הטעם כתב הסמ"ע בהלכות גניבה דהוה כמו חצי שיעור בכל איסורין ומ"מ אינו מחוייב להשיבו והמחנ' אפרים בהלכות גזיל' סי' א' כתב דכל פחות משו"פ מחיל ליה וכדאמרו בסנהדרין ולפ"ז היכא דלא ידע צריך להשיב אף בכ"ש זהו כללות דבריו ורק במציא' כתב דכל פחות משו"פ אינו חייב להחזיר ולכך יישב הך דסלע שנפל משלש' ע"ש ובנו הרב בהג"ה שם הסיב דעת אביו דס"ל דכל פחות משו"פ אף בגזיל' אפי' היכא דלא ידע אינו חייב להחזיר דאינו בתורת השבה כלל והמעיין שם יראה דאביו ס"ל דבגזיל' חייב להחזיר וכ"כ בסי' ב' שם ליישב דברי הרמב"ם בפ"ה מאישות ע"ש ומ"ש בנו דא"כ היכא כתב הרמב"ם סתם דאינו בתורת השבה והא חייב להשיב בגזל מנכרי דאינו בר מחילה ע"ש באמת כבר כתבו האחרונים ובתוכם הרב בעל כ"ת דמצות והשיב לא נאמר לגבי עכו"ם ע"ש וכ"כ בנוב"י א"כ ל"ק ובגוף הקושי' מהך דסלע לפענ"ד הי' נראה לחלק בין היכא דבהיתיר' אתי לידיה כמו באבידה לא חייבה התור' להשיב פחות משו"פ דאם יתודע לו מחיל ועכשיו בהיתר' אתי לידיה ולכך בסלע שנפל משלשה אינו חייב להשיב משא"כ בגזיל' דכל שבאיסור בא לידו חייב אף בפחות משו"פ וראיה ברורה לזה דבגזיל' חייב להשיב אף בפחות משו"פ דאל"כ היכא הוה גזיל' לאו הניתק לעשה דהרי הלאו כולל יותר אף בפחות משו"פ והעש' דוהשיב לא שייך בזה וכמ"ש בנו הרב וע"כ היכא דלא מחל באמת חייב להחזיר וז"ב ובזה כתבתי במק"א דע"כ סובר הרמב"ם דגזל עכו"ם אינו מה"ת דאל"כ הוה הלאו כולל יותר דאסור אף גזל עכו"ם ובהשב' אינו מחוייב כמ"ש הכ"ת וכעת נרא' לי דאין מזה ראיה דבאמת המהרש"ל הקשה דאיך שייך לומר דלא תגזול כולל עכו"ם דתורה לישראל נאמרה וכתב אא"ז הח"ץ ז"ל בסי' כ"ו דבאמת גם זאת רק לישראל נאמר דכל כוונת התור' היא להרחיק ב"י ממדות פחותות וא"כ מה לי גזל ישראל או עכו"ם ומעתה לא שייך בזה דהלאו כולל יותר דאטו כוונת התור' בשביל העכו"ם עיקר כוונת התור' לשלול מאתנו מדות הפחותות ולכך אסרה אף גזל עכו"ם ולכך בהשבה אינו מחוייב להשיב לעכו"ם דבאמת אין כוונת התור' בשביל העכו"ם רק בשבילנו וכל שכבר גזל מה איכפת לנו אם ישוב או לא ולא שייך בזה דהלאו כולל יותר דדא ודא אחת היא ולפ"ז גם בפחות משו"פ יש לומר כן מיהו יש לומר דאם נימא דלאו ממון הוא א"כ הלאו כולל יותר אף דבר שאינו ממון וע"כ כמ"ש המחבר ז"ל. ובזה מיושב דברי התוס' בב"מ דף ס"א דלכך לא אמרינן דקאי בלא תגזול ולעבור בשני לאוין דהוה לאו הניתק לעשה והקשה המהרש"א דגם בכובש שכר שכיר שייך זאת ולפמ"ש אתי שפיר דבגוזל שפיר הוה לאו הניתק לעשה ולא הוה הלאו כולל יותר בפחות משו"פ משום דגם בהשב' מחוייב דבאיסור' אתי לידיה משא"כ בכובש שכר שכיר דבהיתיר' אתי לידיה כל דהוה פחות משו"פ ודאי אינו חייב ליתן והלאו עובר והוה כולל יותר וכמו באבידה ח"ב: סי' שס"א ס"ה כי אין דינו של השני כו' ודעת רז"ה והרא"ה דאם האכילו הגזלן להשני פטור השני דהוצאה של ראשון הוא והמח"א סי' ו' הקשה מהא דמוקי בכתובות דף למ"ד בתחב לו חבירו וטעמא דקלב"מ הוה חייב השני ואף דהראשון האכילו וכן בהא דמבואר פ"ז דתרומות המאכיל את בניו הקטנים ועבדיו פטורים מלשלם ומבואר בירושלמי דאם נשחחרר העבד חייב לשלם ולא אמרי' הוצאה דרבו היא ובנו הרב ז"ל החמיר בקושיא הלז ע"ש ולפענ"ד נראה דהנה מבואר בהג"א דהא דבא אחר וגזלו פטור מלשלם הוא מדין גזלן אבל חייב משעבודא דר"נ ונ"מ במחל ע"ש ולפ"ז ה"ה בהאכילו כיון דעכ"פ חייב לשלם להגזלן כמבואר בסי' רמ"ו בא"ל בא ואכול עמי חייב וא"כ שפיר חייב לשלם להנגזל משעבודא דר"נ אי לאו דק"ל ב"מ ח"ב. ובזה מיושב הא דהקשה שם בהא דאמר דף קט"ו דפליגי בדר"ח ומאי שייטי' דר"ח כאן דהא השני לא ידע שגזל דהרי נתן דמים ושייך תקנת השוק ולפמ"ש אתי שפיר כיון דעכ"פ אם לא נתן דמים היה מחוייב להראשון משום שעבודא דר"נ ניהו דהוא נתן דמים אבל עכ"פ לגבי ראשון מקרי גזלן ובזה יש ליישב קושיית התוס' בחולין דף קל"ד דהיכא דהגזילה בעין ודאי חייב להחזירה מדר"ח אף אם לא ס"ל כר"ח ולפמ"ש אתי שפיר דאם לא ס"ל כר"ח פשיטא דחייב לתת עכ"פ דמים להשני דהוא לא גזלה ונתן דמים ולא שייך שעבודא דר"נ דהרי במקום פסידא ויש בר'