דברי שאול דרשות צז

מפורש ולפענ"ד ז"ש והפלא ד' את מכותך השי"ת יפרש על מה יסר אותם ביסורים קשים שהרי הי' רואים שעוסקים בתורה וז"ש הפלאה זו איני יודע מהו היינו מה הי' החטא כ"כ וז"ש כשהוא אומר הנני יוסיף להפליא את העם הזה הפלא ופלא ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר הוי אומר הפלאה זו תורה שבאמת הי' לומדים תורה אבל אבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר שלא הי' מחשיבין אותה כלל ולכן נתיסרו רבותי בעוה"ר בדור הזה נאמר עלינו זאת שאין מחשיבין כלל לומדי תורה וע"כ תפוג תורה. כתיב אבד חסיד מן הארץ וישר באדם אין לענ"ד הכוונה שכל זמן שמנהיגי הדור הי' גדולי ישראל אז כל אחד הי' לומד ממנו מדה טובה והנהגה טובה אבל כשנאבד חסיד מן הארץ אז אפילו ישר באדם אין שאין להם ממי ללמוד להרגיל עצמו במדות טובות ומעלות טוב ונסיים בדבר טוב בשבת אמרו שם רשב"י אומר ח''ו שתשתכח תורה מישראל שנאמר כי לא תשכח מפי זרעו אלא מה אני מקיים וישוטטו לבקש דבר השם ולא ימצאו שלא ימצאו הלכה ברורה ומשנה ברורה במקום אחד וביאור הענין ע"פ מה שדרשו חז"ל בקש לץ חכמה ואין זה חרטומי פרעה ודעת לנבון נקל זה יוסף והכוונה לענ"ד דהנה החכמה הוא מושכלות הראשונות והנה המושכלות הראשונות הי' ברורים שקאי על התבואה אבל הם לא רצו בזה ובקשו חכמה וז"ש בקש לץ חכמה שלא רצו במושכלות הראשונות ויבקשו חכמות ולכך לא מצאו אבל יוסף הלך בדרך ושכל הישר מושכל ראשון ע"כ דעת לנבון נקל והנה זה שאמר ח"ו שתשתכח תורה מישראל שנאמר כי לא תשכח מפי זרעו ואם הי' הולכים בדרך הישר הי' מוצאים הדין ברור אבל הם רוצים להראות חכמתם וז"ש ישוטטו לבקש כו' ולא ימצאו שלא ימצאו הלכה ברורה ומשנה ברורה במקום אחר השם יגדור פרצותינו ברחמים אמן ולא יוסף עור לדאבה אותנו אמן: דרוש על התלאות והצרות אשר בעוה"ר מתהלך בארץ אמרו חז"ל יבמות ס"ג אמר רי אלעזר ב"א אין פורענות בא לעולם אלא בשביל ישראל שנאמר הכרתי גוים נשמו פינותם החרבתי חצותם וכתיב אמרתי אך תראו אותי תקחו מוסר המאמר מבהיל איך אפשר שהפרענות המתרגשות בעולם אינו בא אלא בשביל ישראל אתמהה והנראה בזה עפמ"ש ס' אחרי פר' ח"י אל תטמאו בכל אלה כי בכל אלה נטמאו הגוים אשר אני משלח מפניכם ותטמא הארץ ואפקוד עינה עלי' ותקיא הארץ את יושבי' ושמרתם אתם את חקותי ואת משפטי ולא תעשו מכל התועבות האלה וכו' כי את כל התועבות האלו עשו אנשי הארץ אשר לפניכם ותעמא הארץ ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אותה כאשר קאה את הגוי אשר לפניכם כי כל אשר יעשה מכל התועבות האלה ונכרתו הנפשות העושות מקרב עמם הדברים סתומים וכפולים ולבאר הדברים נרחיב הדבור בזה בע"ז דף ד' אמרו ר' חמא בר"ח רמי כתיב חימה אין לי וכתיב נוקם ד' ובעל חימה ל"ק כאן בישראל כאן באו"ה ור"ח בר"ח אמר חימה אין לי שכבר נשבעתי מי יתנני שלא נשבעתי ואהי' שמיר ושית במלחמה והיינו דר' אלכסנדראי מ"ד והי' ביום ההוא אבקש להשמיד את כל הגוים אבקש ממי אבקש בנוגני שלהם אם יש להם זכות אפדם ואם לאו אשמידם והיינו דאמר רבא מיד אך לא בעי ישלח יד אם בפידו להם שוע אמר הקב"ה כשאני דן את ישראל איני דן אותם כע"א שכתוב בהם עוה עוה אשימנו אבל ישראל אני פורע מהם ממנו מעט כפיד של תרנגולים שמנקרין באשפה הנה הא דאמר והיינו דר' אלכסנדרי אין לו ביאור ורש"י כתב דקאי אלעיל מיני' דאין הקב"ה בא בטרוניא ועתוס' מ"ש בזה והמעיין ירא' כמה נדחקו בזה ולפענ"ד נראה ע"פ מה דאמרו שם לקמן משבח להו ר' אבהו למיני ברב ספרא דאדם גדול הוא וכו' יומא חד אשכחי' א"ל כתיב רק אתכם ידעתם מכל משפחות האדמה ע"כ אפקוד עליכם את כל עונותיכם מאן דאית לי' סוסיא ברחמי מסיק לי' וכו' א"ל אמשול לכם משל למה"ד לאדם שנושה בשני ב"א אחר אוהבו וא' שונאו אוהבו נפרע ממנו מעט מעט שונאו נפרע ממנו בב"א המאמר הזה מורה לנו שזה חסד אלקים מה שפורע חובות בית ישראל מעט מעט שאם הי' ממתין עד שתתמלא הסאה אז חלילה הי' כליון ולא יכלנו עמוד אבל אם נפרע מעט מעט נוכל להתקיים ובאו"ה ממתין להם הקב"ה ער שתתמלא סאתם וכן אמרו בסוטה דף ט' אין הקב"ה נפרע מן האומה עד שעת שלוחה שנאמר בסאסאה בשלחה תריבנה ע"ש ובם באחד לבדו אינו מניחו עד שתתמלא סאתו רק נפרע ממנו מעט וע' מהרש"א סוטה שם שכתב דבצדיקים נפרע מעט מעט ומעתה זה הענין דאמרו ל"ק כאן בישראל כאן באו"ה דענין חימה הוא כשהאריך לו עד שתתמלא סאה ואח"כ נפרע ממנו בב"א בחימה שפוכה ובישראל נפרע מעט מעט ור"ח בר"ה אמר חימה אין לי שכבר נשבעתי מי יתניני שלא נשבעתי ואהי' שמיר ושית במלחמה והיינו כפירש"י דהיינו ארץ גזירה וחורבן והיינו דאלמלא נשבע שלא יעשה כלה הי' עושה בחימה שפיכה והי' שמיר ושית. ומעתה ז"ש והיינו דר' אלבסנדרי והי' ביום ההוא אבקש להשמיד את כל הגוים אבקש בניגני שלהם אם יש להם זכות אפדם ואם לאו אשמידם והיינו דבגוים מניחם עד שתתמלא הסאה ואז אם יהי' להם זכות אפדם ואם לאו אשמידם לעשות כלי' וזהו דאמר רבא אם בפידו להן שוע אמר הקב"ה כשאני דן את ישראל איני דן אותם בע"א שנאמר בהם עוה עוה אשימרה והיינו השעדת כלי' אבל ישראל אני פורע מעט מעט כדי שיהי' להם תקומה ודו"ק ומעתה יבוארו הכתובים כמין חומר אל תטמאו בכל אלה כי בכל אלה נטמאו הגוים אשר אני משלח מפניכם ותטמא הארץ ואפקוד עונה עלי' ותקיא הארץ את יושבי' והיינו שהמתין להם עד שנתמלא סאתם כמו מי שאוכל אכילה גסה עד שנתמלא בטנו ומוכרח להקיא כמו כן עושה בגוים שממתין להם עד שנתמלא סאתם ותקיא הארץ אותם אבל בישראל לא ימתין עד שתתמלא סאתם וחלילה יצטרך לכלות כל המון בית יהודה חלילה וז"ש ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אותה כאשר קאה את הגוי אשר לפניכם כי לא אניח שיתמלא הסאה רק שאותן הנפשות אשר עשו המה אכריתם והדמיון למי שנחלה ויש לו בשר חי שאם ימתין הרופא ולא יחתוך אותו אז יתפשט בכל הגוף וחלילה יכלה כלו אמנם הרופא החכם ימהר לחתוך הבשר החי שלא יתפשט ואז שאר הגוף ימלט וזה לדעתי מ"ש פ' קדושים סי' כ' איש איש מבני ישראל אשר יתן מזרעו למולך מות יומת וכו' ואני אתן את פני באיש ההוא והכרתי אותו מקרב עמו ואם העלם יעלימו עם הארץ את עיניהם מן האיש ההוא ושמתי אני את פני באיש ההוא ובמשפחתו וכו' ודרשו חז"ל בשבועות דף ל"ט אין לך משפחה שיש בה מוכס שאין כלם מוכסין ולדעתי הקב"ה אומר להם שעושה חסד עם זה האיש שהוא כמו הרופא המשכיל שחותך הבשר החי שלא יתפשט בכל הגוף כמו כן עושה שיכרות האיש ההוא שאם יעלימו עם הארץ את עיניהם יבא הדבר שיצטרך להכרית האיש ההוא עם משפחתו שיתפשט החולאת גם בהם שיחפו עליו ודו"ק היטב ומעתה נבא אל הביאור במ"ש אין פורענות בא לעולם אלא בשביל ישראל שענין פורענות שמכונה היסורים בפורעניות אמרתי זה רבות בשנים שנקרא כן בשביל שהקב"ה פורע חובו ע"י היסורים שממרקין עונותם וזה כמו מי שפורע שטר חובו כמו כן הקב"ה נפרע חובו עי"ז ומצאתי בצל"ח ברכות דף ד' גבי הא דאמרו מפני מה לא נאמר באשרי נון ע"ש ונהניתי שכן אמרתי בראשית ההשקפה והנה כי כן זה שאמרו כאן אין פורענות בא לעולם והיינו מה שהקב"ה נפרע ע"י יסורים וחלאים רעים זהו בשביל ישראל לטובתם שאינו ממתין עד שיתמלא סאתם ואז יהי' חלילה כליון וגם עי"ז יתעוררו לעשות תשובה וז"ש הכרתי גוים נשמו פינותם והיינו שחלילה הי' צריכין כלי' כמו שעושה לאו"ה אבל בישראל נפרע מעט מעט וזה טובה ועי"ז יתעוררו לעשות תשובה וז"ש אך אמרתי תראו תקחו מוסר וכו' מורי ורבותי הנה בשנה הזאת עבר עלינו נקשה ורעב וחלאים רעים והשמיעות יבהלוני מהמחלה הנוראה אשר הוא בעירות הקרובות וע"כ צריכין אנו לפשפש במעשינו ולעשות תשובה ולחפש אחר עבירות המציוות ובפרט שקרוב יום ד' בא ור"ח אלול ממשמש ובא אשר צריכין אנו לו מיד ביום הדין בר"ה הבע"ל והנה לבאר בפרוטרוט החטאים אינו נכון לעורר דין על ישראל אמנם החטא הגבוי הוא הוא העבירה הגדולה שאנו לובשין מלבושי נכרים לנו ובפרט הנשים המתקשטות בתכשיטין זהב וכסף ומלבד שנגרה יצה"ר אף גם זאת מעורר עלינו שנאה בגוים שהגוים חושבים שישראל מלאים זהב וכסף והם לא ידעו שגם התכשיטין האלו אינו שלהם והם לוים ממון ופירעין רבית אך להתנאות ולהתגאות וכבר עורר ישעי' ס' ג' ביום ההוא יסיר ד' את תפארת וכו' והתחלת הסימן יען כי גבהו בנות ציון וכו' אבל מלבד זאת כבר אמרו חז"ל בתענית ט' ויאמר יעקב אל בניו למה תתראו עצמיכם שאתם שבעים אל תתראו לא בפני עשו ולא בפני ישמעאל כדי שלא יקנאו בכח וערש"י מ"ש בזה בחומש וכ"כ התוס' בתענית שם שיש מפרשים שהוא מלשון כחושים ואני אומר ששני הפירושים אמת שבאמת הם רק מראים עצמם שהם שבעים ולובשים תכשיטים להתנאות אבל באמת המה כחושים וזה שלובשים אינם שלהם והנושה בא לקחת וזה לדעתי מ"ש למה תתראו שהוא על משקל מתעשר ומתרושש שהוא כמראה עצמו מתרושש או מתעשר אבל האמת אינו כן גם כאן לעיני האומות נראין שיש להם כל טוב ובאמת המה כחושים ואינם שבעים ודו"ק והמה מתהלכים ברחבה ודוחקים ללכת בכל מקום ומקום ודוחקים רגלי השרים מלכת כי צר להם המקום ולמה לא תזכרו שהארץ שלהם ואתם רק גרים בארץ ע"כ שימו זאת על לבבכם והי' ביום השבת כל אחד יהי' יושב במקומו ואם בעל תלמוד הוא יהי' שונה פרקו ואם אין יאמר תהלים שבו איש תחתיו וגם הנשים לא ילכו ברחובות מקושטות ולמה יהי' למפגע לעיני העמים ואף אם יום מנוחה תוכלו ללכת במקום אשר אין יד האמות שולטת ובזה יהי' שבחם ותפארתם אם יאמרו בגוים רק עם חכם ונבון הגוי הזה ויתברכו בכם כל הגוים: דרוש בשבת אחרי הרכ"ז מורי ורבותי לא לדרשא קאתי נא רק לעורר לבב בני ישראל היות כי בחורף העבר ועד עתה עבר עלינו תחלואים רעים ל"ע כחלה עבר על נפשותינו רבים שתו מכוס היגון כי מתו עליהם ל"ע קרוביהם. והנה לא חשיד קוב"ה דעביד דינא בלא דינא ובל"ס האלקים מצא את עון כלנו ע"כ אמרתי אשר נתעורר לאחר שיעברו ימי ר"ח לומר תהלים בבתי כנסיות ומדרשות ולהתענות וכל מי שאינו יכול להתענות יתן כופר נפשו. והנה באיכה ג' כתוב לאמור מה יתאונן אדם חי גבר על חטאיו נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ד' נשא לבבינו אל כפים אל אל בשמים נחנו פשענו ומרינו אתה לא סלחת לבאר הדברים ננתח כל פסוק בפני עצמו הבינה לעתים כתב במה שכתוב ירמי' ב' הנני נשפט אותך על אמרך לא חטאתי ודקדק היות מלת נשפט בלתי צודקת כיון שהוא נו"ן נפעל והי' ראוי לומר שופט אבל ירצה כי באומרך לא חטאתי אתה חשוב שאינך ראוי ליסורים שבאו עליך וכיון שהשי"ת הביאם עליך הנה בזה