דברי שאול דרשות צו

דרוש הספד מה שדרשתי בבהכנ"ס הגדולה דחו"ל על פטירת הרב הצדיק המפורסים עו' יצחק אייזק ז"ל מזידיטשוב ביום א' כ' סיון תרל"ג היום א' שלח נתאספנו בביהכנ"ס הגדולה להספיד את הרב הצדיק המפורסים מוה' יצחק אייזק ז"ל מזידטשוב בפרשת שבוע זו בעת אשר שלח משה רבינו מרגלים לתור את ארץ ישראל כתוב שצוה לראות היש בה עץ אם אין ופירש"י אם יש בהם אדם כשר שיגין עליהם בזכותו והנה המזרחי הקשה למה לא פירש כמו שדרשו בב"ב פ"ק ד' י"ג רבא אמר איוב בימי מרגלים הי' כתיב הכא איש הי' בארץ עוץ איוב שמו וכתיב התם היש בה עץ ולמה לא כתב רש"י היש בה עץ איוב הן אמת דהש"ס מקשה שם מי דע התם עץ הכא עוץ ומשני הכי קאמר משה למרגלים ראו אם יש אותו אדם ששנותיו ארוכות כעץ ומגין על דורו כעץ איברא דלפ"ז יקשה מנלן דאיוב בימי מרגלים הי' ומצאתי במהרש"א בח"א שהעיר בזה ולענ"ד נראה ומקודם נבין מ"ש אם יש אותו ששנותיו ארוכות כעץ ומגין על דורו כעץ והנה המליצה ששנותיו ארוכות כעץ נ"ל עפ"י מ"ש בישעי' כימי העץ ימי עמי וע"ש ברש"י שעץ שנותיו ארוכות והשי"ת מאריך ימי עמו כימי העץ אמנם מ"ש שמגין על דורו כעץ נ"ל עפ"י מה דאמרו בערובין נ"ד ר' פרידא הוי לי' האי תלמודא דהוי תני לי' ד' מאה זמנא וגמר זמנא חדא בעיא לי' מלתא דמצוה תנא לי' ולא גמר אמר לי' האדנא מ"ש א"ל מהאי שעתא דאמרי' לי' למר איכא מלתא דמצוה אסחתה לדעתי אמר לי' הב דעתך דאתני לך תני לי' ארבעה מאה זמנא אחריתא וגמר נפקא ב"ק ואמרה ניחא לך דלספי על חייך ארבע מאה שני או דתזכה את ודרך לעלמא דאתי אמר בעינא דאזכי אנא ודרא לעלמא דאתי אמר הקב"ה תנו לו זו וזו ראינו דהצדיק ניחא לו שיזכה את בני דורו יותר מחייו אבל הקב"ה נתן לו ז' וזו א"כ זה שאמר ששנותיו ארוכין כעץ ומגין על דורו כעץ וא"כ ז"ש ארץ עוץ דהנה דרשו ונהנין ממנו עצה ותושי' שמהצדיק נהנין עצה ותושי' א"כ שפיר דרש שהי' בימי מרגלים והאריך ימים כעץ ומגין על דורו כעץ אבל עיקר מה ששאל משה רבינו ע"ה אם יהי' אדם כשר שיגין כעץ: רבותי הנה הרב הצדיק המפורסי' מ' יצחק אייזיק ז"ל הגין על דורו כעץ והי' נהנין ממנו עצה ותושי' וכל ימיו עבד עבודת השם עבודה תמה ונקי' ונאסף ממנו בחטאינו והנה בפ' עקב כתוב ובני ישראל נסעו מבארות בני יעקן מוסרה שם מת אהרן ויקבר שם ויכהן אלעזר בנו תחתיו ולכאורה קשה מה ענינו שם שמשה אמר בתוכחתו לבנ"י והוכיח אותם על מה שחטאו ולמה הזכיר להם זאת אמנם נראה דהנה המפורשים הקשו הא דרשו חז"ל וזרח השמש עד שלא שקעה שמשו של משה זרחה שמשו של יהושע כו' וא"כ מה החרדה הזאת במות הצדיק הא כבר יש ממלא מקומו אמנם באמת הענין הוא כך עפ"י מה שפרשתי מה שנאמר בפרקי אבות פ' ששי כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה נקרא ריע אהוב אוהב את המקו' אוהב את הבריות וכו' ומלבשתו ענוה ויראה ומכשרתו להיות צדיק חסיד ישר ונאמן והלשון ומכשרתו להיות צדיק אינו מובן אמנם באמת כבר האריך הבעל עקידה בשם אבן עזרא בענין המירוק והזכוך והיינו כמו בהכשר כלים הצריכה התורה כל אשר יבא באש תעבירו באש אך במי נדה יתחטא וכל אשר לא יבא באש תעבירו במים כמו כן באנשים אשר ירצו להיות שלמים עם השם ותורתו צריכים מקודם להעביר חלאת גופם ולמרק ולזכך נפשם מכל המדות רעות קנאה ושנאה ובפרט בדברים שבין אדם לחבירו ואח"כ יבואו לטהר עצמם להיות מנוקים וכבר דרשו במדרש הובא בתוס' כתובות דף ק"ד עד שאדם מתפלל שיכנס תורה לתוך גופו יתפלל שלא יכנסו מעדנים לתוך גופו וזהו כל ענין הגעלה שמפלי' הבליעת איסור שבתוכו ואח"כ וטבל עצמו ואם טבל מקודם שהגעיל לא עלתה לו טבילה דהוה כטובל ושרץ בידו וז"ש אוהב אה המקו' אוהב את הבריות ועי"ז מכשרתו להיות צדיק והיינו כהכשר כלים להגעיל מדות רעות ולטבול לשם טהרה ואז יהי' חסיד ישר ונאמן. והנה כי כן אף שזרח שמשו של הצדיק האחר אבל עדיין לא הגיע למדרגת צדיק הראשון טרם ירגיל עצמו בעבודת השם במירוק וזכוך וסגטפים וקדושה וטהרה עד שיגיע למעלת צדיק וז"ש להם משה בתוכחתו שיקוננו הרבה על מיתת הצדיק אהרן כי אהרן כבר הגיע למעלת השלימות בכל הענינים אבל אלעזר בנו מתחיל רק להתחנך בכיהונו וז"ש שם מת אהרן קדוש השם הוא כבר נסתלק ויכהן אלעזר בנו תחתיו שמתחיל אך להתחנך ועד שיגיע למדרגת אביו אהרן קדוש השם צריך זמן רב עדי יושלם בקדושתו מורי ורבותי זה הרב הצדיק ז"ל כפי שספרו לנו סגף עצמו מילדותו בתעניתים ועינוים שונים ונהג עצמו בקדושות ובפרישות וטהרה ולמד ושנה ולא עבר עליו חצות לילה בשינה על העבודה הזאת עלינו לקונן ומי ימלא לבו מקומו ימים ושנים יעבורו עדי נמצא איש כזה בהשלמה יתירה ושלימה למלאות מקומו: כתיב בפ' תולדות ויזרע יצחק בארץ ההוא וימצא בשנה ההוא מאה שערים ויברכהו ה' דרשו רז"ל אומד זה למעשרות היה ומבואר במדרש דאל"כ אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מהעין ולבאר הדברים נראה עפ"י מ"ש רש"י ריש פ' במדבר מתוך חבתן לפניו מונה אותן כל שעה והרמב"ן הקשה שאדרבה אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין ולמה מנה אותן אמנם נראה דהנה גם בזהר הקשה על מה שפקד משה רבינו במשכן הלא אין הברכה שורה אלא בדבר סמוי והנראה בזה דבר חדש. דהנה ביומא כ"ב מקשה כתיב והי' מספר בנ"י כחול הים וכתיב אשר לא ימד ולא יספר ומשני ל"ק כאן בזמן שישראל עושין רצונו של מקום וכאן בזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום והוא תמוה דהכתוב סותר עצמו אמנם באמת הדבר נכון דיש שני מספרים מספר הכמות ומספר האיכות והכמות נוכל להספר אבל האיכות מצינו לפעמים ששקיל אי כרובה של סנהדרין כדרשת רז"ל וא"כ אין מספר וז"ש כשישראל עושין רצונו של מקים אין מספר באיכות ולפ"ז אמת שאין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין וגם כאן הוא סמוי מן העין דחטה אחת הפוטרת כל הכרי נאחז בה קדושה והוא גדולה באיכותה וסמוי מן העין ערכה אם כי בכמותה יש מספר וכמו כן בשקלי הקדש איכותם סמוי מן העין ערך קדושתם וז"ש רש"י מתוך חבתן של ישראל נמנין לפניו והיינו שלא מני הכמות רק האיכות והאיכות אף אחר המנין סמוי מן העין הוא כי לקדושתו אין ערך וקצר וזה לדעתי מה שאמר משה ד' אלקיכם הרבה אתכם והנכם היום ככוכבי השמים לרוב השם אלהי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם ופירש"י שאמרו ישראל משה רבינו אתה נותן קצבה לברכתינו ואמר להם משה זו משלי ה' יברך אתכם כאשר דבר לכם ותמהו המפורשים א"כ מאי צריכין לברכתו אמנם באמת הקשו המפורשים השי"ת אמר אם תוכל לספור אותם כה יהי' זרעך והלא הכוכבים יש להם מספר התוכנים חשבו מספרם אמנם נראה דבאמת בכמות יש להם מספר לכוכבים ואמנם באיכות על ככב אחד העולם עומד ויש בהם נפש השכליות ואין להם מספר והם כחנים וז"ש משה והנכם היום ככוכבי השמים לרוב חשב איתם שהם כחנים כמו הכוכבים וא"כ כשבירך אותם אלף פעמים ככה אין ערך לזה והם הבינו בפשיטות ואמרו משה רבינו אתה נותן קצבה לברכתינו והשיב להם זו משלי כפי הבנתי והשם יברך אתכם ג"כ כאשר דבר לכם וז"ש וימצא בשנה ההוא מאה שערים ואומד זה למעשרות היה כי זה הוא סמוי מן העין באיכות והנה מצינו שהצדיק זורע צדקות ומע"ט וז"ש ויזרע יצחק בארץ ההוא כו' גם הצדיק המפורסם הלז זרע צדקה וחסד והלך לפניו צדקו וכבוד ד' יאספו זי"ע ובא לציון גואל אמן: קול נהי נשמע ציון וגומר גימטריא יוסף (ירמי' ט' י"ח) מספד מר על הלקח מאתנו הרב הגאון הצדיק חסיד ועניו מ' יוסף באב"ד ז"ל אבד"ק טארנאפאל בעהמ"ח ס' הנחמד מנחת חנוך רבותי יוסף אינינו הוא הלך למנוחות ואותנו עזב לאנחות אם אמרתי אספר כמו כל צדקותיו אשר עשה יכלה היריעה מהכיל אחת אשר אזכיר מיום עמדו על דעתו לא הסתכל חוץ לד"א: מיכה הנביא אמר אללי לי כי הייתי כאוספי קיץ כעוללות בציר אין אשכול לאכול בכורה אותה נפשי אבד חסיד מן הארץ וישר באדם אין לבאר הדברים נלענ"ד ע"פ מה שפירשתי מ"ש בפ' עקב שם מת אהרן ויקבר שם ויכהן אלעזר בנו תחתיו ולכאורה מה ענינו לשם שם דבר מרע"ה תוכחות אל ישראל ומה ענינו שם מה שאמר שם מת אהרן ויקבר שם רמז להם שהצדיק אבד ואין להם על מה לסמוך שכבר מת אהרן כעין מ"ש הני בריוני על ר' זירא עד האידנא הוי קטינא חריך שקי כו' השתא מאן בעי עלן רחמי כו' (בסנהדרין ל"א) הרהר בליבייהו ועבדי תשובה א"כ גם כאן כן אבל מ"ש ויכהן אלעזר בנו תחתיו זה אינו מובן בכאן. אמנם נראה דהנה חז"ל דרשו וזרח השמש ובא השמש עד שלא שקעה שמשו של משה זרחה שמשו של יהושע וכן בכל דור ודור ולכאורה יפלא א"כ מה ההספד שסופדין על הצדיק שמת הא כבר כולד צדיק אחר במקומו והמפרשים כתבו בזה אבל לפענ"ד ביאור הענין הוא פשוט כי באמת לא יוכל האיש לבא למדריגת גדולה ולעלות על במתי הצדיק שמת כי זה שמת כבר מלא לבו בחכמה ובצדקות אבל זה הצדיק לאט לאט ילך עדי יבא למעלת ושלימות צדיק הראשון וז"ש משה בתוכחתו שם מת אהרן ויקבר שם ויכהן אלעזר בנו תחתיו היינו שמתחיל להתכהן תחתיו ועדי יגיע למדרגת אהרן קדוש השם ימים יחלופו וז"ש אללי לי כי הייתי כאוספי קיץ כמו שפירש רש"י שכבר כלה כל הקיץ וזה נקרא סעיפי קיץ וכעוללות בציר שכבר נבצרו וז"ש אין אשכול לאכול בכורה אותה נפשי כי נפשי תשתוקק לאדם השלם בכל מדותיו רבותי הנה אנחנו בכל יום ויום אנו נמעטים מגדולי הדור ואין אני רואה שמדורות האלו יצמחו צמח קודש לגאון ולתפארת לדון ולהורות והנה אמרו חז"ל אמר רב עתידה תורה שתשתכח מישראל שנאמר והפלה ד' את מכותך הפלאה זו אינו יודע מהו כשהוא אומר כו' ואבדה חכמת חכמיו כו' הוי אומר הפלאה זו תורה והמאמר הלז הוא מפליא והמהרש"א מקשה אם מה"ת אינו ראי' למה מביא זאת גם הלשון הפלאה זו אינו יודע מהו אינו מובן כלל וע' במהרש"א והרי"ף בח"א מ"ש בזה ובימי חורפי כתבתי בזה. אמנם כעת נראה ע"פ מה דאמרו בנדרים פ"א אמר רב יהודה רב מהו דכתיב מי האיש החכם ויבן זאת דבר זה נשאל לחכמים ולנביאים ולמלאכי השרת ולא פירשוהו עד שפירש' הקב"ה בעצמו שנאמר ויאמר השם על עזבם את תורתי והר"ן מביא בשם ר"י דלכאורה אם הי' עוזבין את התורה ולא הי' עוסקין בה כשנשאל לחכמים ולנביאים למה לא פרשוה הלא דבר גדול הי' אלא ודאי עוסקין הי' בתורה תמיד ולפיכך הי' חכמים ונביאים תמהים על מה אבדה הארץ עד שפרשה הקב"ה בעצמו שיודע מעמקי הלב שלא הי' מברכין בתורה תחלה שלא הי' התורה חשובה בעיניהם שיברכו עלי' שלא הי' עוסקין בה לשמה ומתוך כך הי' מזלזלין בברכתה ודפח"ח והנה כבר אמרו חז"ל לא ניתן נזירות אלא להפלאה והיינו