דברי שאול דרשות צה

זצ"ל אשר מת ביום ו' שמחת תורה תרי"ט והשני הרב הגאון מ' ענזיל צאזמיר ז"ל אבד"ק סטריא שמת בז' של פסח תרי"ח העבר ולא נתנני הזמן להספידו עד כעת והשלישי הי' הרב המופלג בתורה ויראה ובתורת ה' הגה יומם ולילה מוה' איים באב"ד זצ"ל שמת ביום ב' סכות תרי"ט בבראד. ד' ינחמנו מעצבונינו וירם קרן התורה ובלע המות לנצח אמן: זה אמרתי ביום ד' אור ליום ה' חיי תרי"ט פה לבוב מרחשון בביהכנ"ס הגדולה דח"ל מספד מר על מות אדם הגדול כבוד אאמו"ר הרב הגאון הגדול אגודה בחמדת בשלימות הרבה מוה' ארי' ליבש נאטאנזאהן זללה"ה. ביום א' תשא תרל"ג לבוב: ראשית דברים ויאמר פרעה אל עבדיו הנמצא כזה איש אשר רוח אלקים בו (בראשית מ"א) ופירש"י הנשכח כדין אם נלך ונבקשנו הנמצא כמוהו דקדק המזרחי למה לא פירש נון הנפעל כמו הנהי' כדבר הזה ושמעתי מכבוד אבי מורי הרב הגאון ז"ל הכ"מ שאמר כי כבר נודע כי הדבר ניכר מפאת העדרו והיינו שבהעדר הדבר ניכר מעלת הדבר וכמו כן אמר אם נלך ונבקשנו הנשכח כדין דהיינו אחרי ההעדר של זה אם נמצא כמוהו ואני אמרתי דהנה נראה אם נחסר שר צבא גדול אושר המחוז וצריך לדרוש ולחקור על האיש הזאת אם יהי משלים הדבר הצריך אז צריכין לחפש אחר האיש הגדול שיהי' מבין על מעלת האיש הלז ויודע להשלים את החסרון שנפקד ולזה אמר באמת אין נגזור שלא נמצא כמוהו כי אולי עוד ישנו בעולם חכמים גדולים ממני אמנם צריך שיהי' יודע ומבין מעלת הגדול הזה ולפ"ז יוסף שהי' רוח אלקים בי אשר נשפע עליו רוח אלקית רוח הקודש הופיע עליו מי ומי יהי' מבין על זה ולזה אמר הנמצא כזה אם נלך ונבקשנו מי יהי' מבין ע"ז ולכך פירש רש"י בנון איתן ע"ש העתיד אמנם נעמיק עוד בזה דהנה יש מי שגדול בתורה ורוח הפלפול נוצצה בו ויש מי שרוח הבקיאות בו ויש מי שחכם בשאר חכמות אמנם איש אשר כלול בשלימות הנה אם אמנם אפשר במעלה האחת יש גדולים ממנו אבל למצוא איש אשכולת שהכל בו זה קשה למצוא וזה שאמר הנמצא כזה והיינו שיהי' בו כל מעלות השלימות זה קשה למצוא וז"ש איש אשר רוח אלקים בו והוא על דרך שכתב (במדבר כ"ז) יפקיד ד' אלקי הרוחות לכל בשר איש על העדה ופירש"י איש היודע להלך נגד כל רוח ורוח והנה באנשים הרבה נמצא אנשים החלוקים במעלתם יש אשר בי רוח ההשכלה בתלמוד ופוסקים ויש בחכמות אחרות ומי יוכל לשפוט אותם איש אשר בו רוח אלקי' ויודע ומבין בכל מיני השלימות מורי ורבותי כבוד אבי מורי ז"ל הכ"מ מי אשר הכיר אותו הי' יודע כמה גדלה מעלתו בחכמת התלמוד ובשאר חכמות והי' על שפתיו הוסיף לקח וכל מיני האישים הי' מכירים מעלתו אף שהי' ענו ולא הגיד לאדם מה נמצא בו ולא חפץ במשרת הרבנות ובשום הנהגת שררה אמנם מכשדברו אתו הי' מגיד לכל אחד אשר יש בו וזה לדעתי המליצה בשיר השירים צרור המור דודי לי דהנה כבר נודע שהמור הוא המוסק שיש בחיה ידועה יקבל לתוכו בושם הזה וכל זמן שעצור בתוכה לא נודע מעלתו אבל כשמשמשין בו בידים מריחין ידיו כמו שאמרו במדרש מה מור הזה מפיחין ידיו אף הצדיקים כן יעו"ש וז"ש צרור המור דודי לי והיינו אף שהי' ארי במסתרים לא גילה מעלתו בכל זאת כשמשמשו בו ידעו מעלתו והנה אמרו במדרש על הכתוב צרור המור דודי לי בין שדי ילין אשכול הכופר וכו' ודרשו אע"פ שמימר ומיצר לי דודי לי לוקח איש שהכל בו בקי במקרא משנה וגמרא תוספתו' וכו' והנה לכאורה אינו מובן שאמר אעפ"י שמימר ומיצר דודי לי לוקח איש שהכל בו אדרבה יותר מימר ומיצר בזה. אמנם ביאור הדברים עפ"י מ"ש התו"ח בחולין פ"ו בהא דאמרו כל העולם כלו ניזון בשביל חנינא בני וחנינא בני די לי בקב חרובים וביאר הוא דהנה כבר אמרו במדרש בתחלה עלה במחשבה שיברא העולם במדת הדין אח"כ כשראה שאין העולם מתקיים שיתף הקב"ה מדת רחמים למדת הדין וביאר התו"ח שכן מנהגו של הקב"ה בכל דור ודור אם רואה שחלילה כל העולם כלו הוא מלא פשעים וחטאים לוקח את הצדיק במדת הרחמים וכל העולם כלו בדין וכמו שהיה בנח שהוא נשאר במדת הרחמים וכל העולם כלו בדין אבל אם העולם לא נתקלקל כ"כ אבל הם צריכים לכפר עליהם שלא יגוועו בעונם אז לוקח הצדיק למדה''ד כדי שיהי' כל העולם ברחמים וזה היה מדת ר"ח שכל העולם ניזון בשבי והם היה ברחמים ור"ח הי' מיוסר ביסורי עוני ל"ע יעו"ש דבריו כי נעמו ואינם לפני כעת וזה לדעתי מ"ש בישעי' נ"ג נבזה וחדל אישים איש מכאובות וידוע חולי וכמסתר פנים ממנו נבזה ולא חשבנוהו אכן חלינו נשא ומכאובינו סבלם ואנחנו חשבנוהו נגוע ומוכה אלקי' ומעונה והוא מחילל מפשעינו מדוכא מעונינו מוסר שלומינו עליו ובחבורתו נרפא לנו וגו' וה' הפגיע בו עין כלנו והיינו שהיה הצדיק במדת הדין והמה חשבו כי הוא בעונו נגוע ומוכה ובאמת שהקב"ה לקח אותו במדה"ד בשביל העולם כלו ואת חלים נשא וז"ש אעפ"י שמימר ומיצר לי בכ"ז דודי בי ומאי אהבתו שלוקח איש שהכל בו למדת הדין כדי שיהי' כל העולם ברחמים ולוקח איש השלם מלא ברכבת השם שיש בו כדי לכפר: אמנם להבין הלשון איש שהכל בו נראה עפ"י מה שפרשתי מ"ש בהעלתך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות ויעש כן אהרן אל מול פני המנורה העלה נרותיה ודרשו במדרש להגיד שבחו של אהרן שלא שינה והוא תימה הזה שבחו של אהרן שלא שינה ציווי השם. אבל באמת ידוע כי יש שבעה חכמות וכלם צריכים לחכמת התורה וכבר אמר הגאון התנא אלקי מהראו"ו ז"ל לר' ברוך מדפיס ס' אקלידס שיזהר להדפיסו במהרה כי לחכמת התורה נצרך כל מיני החכמות להבין בזה דברי חכמים ע"ד משל חכמת צמחים ועשבים בזה נבין בכלאים ובמשנת ערוגה לדעת שיעור יניקה עד כמה חכמת הרפואה והיינו חכמת הניתוח כמה צריך להבין בזה כל שבעים טרפות שמנו חכמים אשר לא הבינו הרופאים וכמה וכמה תגדל עומק העיון בזה והסנהדרין היו צריכין לבקיאת הלז והכ"מ נדחק בזה למה צריך חכמת הרפואה לסנהדרין והרי צריכין לשער אם הכהו בדבר שיש בו כדי להמית וכן לענין חלול שבת בפקוח נפש כמה וכמה היו צריכין לזה וכן כל החכמות נצרכין לחכמת התורה ומי שמשתמש בהם להבין חכמת התורה. כמה יפה מעלתו אבל מי שחלילה נוטה עי"ז להלעיג על דברי חכמים וכדומה זה ודאי רוח אפיקורסים בו ויותר טוב לו שלא יבין ולא ילך ארחות עקלקלות והנה המנורה רומז לחכמת התורה וע"ז הזהיר הכתוב אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות והיינו שבע חכמות יאירו ויזהירו להבין מעלת התורה וזה שאמר ויעש כן אהרן אל מול פני המנורה העלה נרותיה והיינו שאף שהיה גדול בכל החכמות לא שינה מדרכי התורה חלילה וזה שאמרו איש שהכל בו והיינו שבחכמת התורה הי' הכל בו כל מיני החכמות הי' כלולין בו מורי ורבותי מי יוכל לשער גודל: חכמתו הי' מדקדק גדול ובחכמת המאטעמאטיק הי' גדול מאוד כמו שהעיד עליו חכם גדול בחכמה הלז ואמר שלא מצא איש היודע ומבין כמוהו ובחכמת התכונה וסוד עבור החדש עשה חיבור על הרמב"ם בזה עם כל הציורים כאשר המה מצוירים בספרי הרמב"ם שלו וכמה ספרי חלקי אקלידס כתב עליהם הרבה לבאר הדברים אשר התוי"ט נלאה להבין דבריו וע"ז כקונן מ"ש (שמואל אי ד') ותקרא לנער אי כבוד לאמור גלה כבוד מישראל אל הלקח ארון אלקי' ואל חמי' ואישה ותאמר גלה כבוד מישראל כי נלקח ארון אלקים והוא תמוה אחרי שקראה לנער אי כבוד מאי לאמור גלה כבוד מישראל ומאי לשון לאמור שהוא מגיד לאחרים ומה זה שאמרה שנית ותאמר גלה כבוד מישראל כי נלקח ארון אלקי' אמנם נראה דהנה הוא כללה ארון אלקי' חמי' ואשה והנה לבאר שאינם שוים במעלתם למעלת ארון אלקי' ע"כ ספר הכתוב שקראה לנער אי כבוד שבשעת שהי' הצרה הזאת ודאי לא היה כבוד ע"כ קראה אי כבוד וביארה לאמור גלה כבוד מישראל שזה הי' נאמר על ארון אלקי' ולכך קראה אי כבוד לאמור גלה כבוד מישראל והיינו שבעת הזאת הי' אי כבוד אבל אח"כ יהי' נאמר בכל דור שגלה כבוד מישראל וע"ז ביארה שנית שלא תחשוב שגלה כבוד מישראל קאי גם על מות חמיי' ואשה אבל גלה כבוד מישראל קאי על כי נלקח ארון אלקי' אבל ביאור הדברים מאי לשון גלה כבוד מישראל כי נלקח ארון אלקי' נראה עפ"י מ"ש במלכים ב' ב' ויאמר אלישע ויהי' נא פי שנים ברוחך אלי ויאמר הקשת לשאול אם תראה אותי לוקח מאתך יהי לך כן וביאור הדברים ע"פ מ"ש ויהי הם הולכים הלוך ודבר והנה רכב אש וסוסי אש ויפרידו בין שניהם ואלישע רואה והוא מצעק אבי אבי רכב ישראל ופרשיו והנה ביאור הפסוק הלז שמעתי מכבוד אבי מורי הרב הגאון ז"ל הכ"מ שביאר שהכתוב מעיד על גודל חכמת אלישע שהנה מי שרואה רכב אש וסוסי אש מה מאד יתפעל לב אנושי ולא ירגיש כלל בשום דבר אבל אלישע אף שראה זאת לא נתפעל מכל זה רק מצעק אבי אבי ישראל ופרשיו שהרגיש בחסרון ודפח"ח אמנם בביאור כל המאמר נ"ל במ"ש ויגשו בני הנביאים אשר ביריחו אל אלישע ויאמרו אליו הידעת כי היום השם לוקח אדוניך מעל ראשיך ויאמר גם אני ידעתי החשו ודברי האר"י ז"ל הובא בצפנת פענח למהרי"ט נודעים אך לפענ"ד נראה עפ"י מ"ש בב"ב כ"ה אותו יום שמת אברהם אבינו מן העולם עמדו כל גדולי הדור ואמרו או לו לדור שאבד מנהיגו ואוי לה לספינה שאבדה קברניטה. והנה הלשון אותו היום שאמר ביאר הבינה לעתים בדרושיו דהנה יש מי שמת ואין מרגישין החסרון רק אחר זמן רב ויש אדם הגדול שמרגיש החסרון תיכף באותו רגע וזה שאמר בא"א ע"ה אותו היום הרגישו בחסרו, ודפח"ח וזה לדעתי מ"ש ב"ב ד' ע"ה. זקנים שבאותו הדור אמרו פני משה כפני חמה פני יהושע כפני לבנה אוי לה לאותה בושה אוי לה לאותה כלימה והיינו שהקנים שבאותו הדור הרגישו תיכף ההבדל שבין מעלת מרע"ה למעלת יהושע והבינו שגם אז אוי לה לאותו בושה כו' מכש"כ מה שיהי' בדורות האחרונים וזה שהבינו בני הנביאים ואמרו לאלישע הידעת כי היום ד' לוקח אדוניך מעל ראשך שתבין תיכף החסרון שיש לך בהעדר רבך ויאמר גם אני ידעתי החשו וז"ש אליהו לאלישע הקשית לשאול אם תראה אותי לוקח מאתך והיינו בשעת הלקיחה תבין החסרון יהי לך כן וז"ש ואלישע רואה והוא מצעק אבי אבי רכב ישראל כו' היינו בעת הלקיחה כבר הרגיש חסרונו וכוונת רכב ופרשים היינו המנהיג והמתנהג שהוא הי' מנהיג את ישראל והוא מונהג עפ"י ישראל שע"י קדושת ישראל הי' הוא מונהג כמו שדרשו על ברוך שאמר יגעתי באנחתי ומנוחה לא מצאתי ואמרו לו אם אין צאן אין רועה שאחרי שישראל אינם בשלימותם אין לו מעלת נבואה והנה תת"ח שבו מונח התורה הקדושה זה כדמות ארון אלקי' שיש בו התורה שזה תיק הספר עם הספר וזה שהבינו שאמרה האשה גלה כבוד מישראל כי נלקח ארון אלקים והיינו שכבוד ישראל וקדושתו תלוי הכל בארון אלקים ואם הת"ח מת נגלה כבוד ישראל השם ינחמינו ויגדור פרצותינו ברחמים אמן: