דברי שאול דרשות צא

ויקר וזה שנתן הטעם ויקרא שמו פלא יועץ אל גביר אבי עד שר שלום ירצה שהוא יהי' השר של שלום ומנוחה וזה שאמר למרבה המשרה ולשלום אין קץ והיינו שיהיה רבות המשרה לאשר השלים אין קץ וז"ש על כסא דוד ועל ממלכתו להכין אותה ולסעדה במשפט וצדקה והיינו כמו שאמרנו שאם יהי שלום אז יכון כסא מלכותו וממלכתו על עמו ויסעד את עמו במשפט וצדקה והנה כי כן יבורך גבר אדונינו הקיסר החסיד האדיר המושל בגבורתי קיסר פראנץ יאזעף הראשון יר"ה עם בנו יורש עצר הנולד לו במז"ט ואנן ברוכי קא מברכינין אשר יהיה שלום והשקט בימיו ויפרח עד בלי ירח והיה כי ימלאו ימיו מאה ועשרים שנה ובנו יורש עצר ישב על כסאו גם הוא תנחהו השלום עד בלי די ומברכתם יבורכו אנשי מדינתו בהצלחות וברכות ושובע שמחות מעתה ועד עולם והנה עוד לאלהים מילין מ"ש משפטיך למלך תן וצדקתך לבן מלך ע"פ מה שפירשתי מה שאמר שלמה בחכמתו (משלי טז) קסם על שפתי מלך במשפט לא ימעל פיו פלס ומאזני משפט לד' ומעשהו כל אבני כיס ואמרתי לחבר הפסוקים האלו והנה המלך בידו להחיות ולהמית כמו רגע כמו שכתוב חמת מלך מלאכי מות אמנם לא בידו לכיון אל מרכז האמת ואף אם הוא חכם כדניאל וכל סתום לא עממהו בכל זאת לא לאדם השלטון לדעת את כל סתר אך המלך הצדיק אשר מישרים ירצה סכה ד' משמים משקיף על זך לבו ותוכן כוונתו אשר יחתור על נקודת האמת ע"כ ד' ברוב רחמיו יתן בלבבו הערות שכלית אלוקית אשר אל מטרת האמת יקלעו חצי מזמותיו למען ישפוט משרים וע"ז אמר שלמה פלגי מים לב מלך ביד ד' אל כל אשר יחפוץ יטנו והדמיון בזה לפענ"ד לאבני כיס המשקולת השוקלים הכל במדה מכוונת לא יפול צרור ארצה ובכל זאת אין בידם טובה רק לפי מה שישומו ערך המשקלות אם רב או מעט לפיהן ישקול הנה כי כן גם המלך יר"ה מר' מעדיו כוננו בדרכו יחפץ להטותו אל האמת והוא יכריע בצדק תרין כפי הראוי והנכון וזה שאמר קסם על שפתי מלך והיינו כמו הקסם יקסום שפתי מלך במשפט לא ימעל פיו שמכוין האמת לאמתו ועל זה נתן הטעם שהרי פלס ומאזני משפט להשם והוא מפלס משפט האמת ומעשהו כל אבני כיס היינו שמעשהו הוא סובב על המלך ומעשה המלך דומה לאבני כיס שד' ינחהו ויתן בלבבו להבין ולהשכיל משפט האמת וזה שבקש דוד משפטיך למלך תן וצדקתך לבן מלך היינו שהקב"ה יתן בלב המלך לשפוט מישרים ולכוין אל האמת והנה הקצות החושן פי' מה שכתוב משפטיך למלך תן וצדקתך לבן מלך דהנה המלוכה הבלתי מורשה תתחלף בעצמותו ממלוכה מורשה שהמלוכה המורשה אחרי שהוא נתונה לו לעולם וכל עמו קנוים לו קנין עולם לכן גם המשפט נתון תחת ידו ובחסדו יוכל לעשות גם לפנים משורת הדין לא כן המלך שאין לו המלוכה מורשה מאבותיו והוא נבחר מרצון העם אז משפטי המדינה קודמין לו והוא נתן תחת המשפט ואין בידו לשנות המשפט ולא ליותר המשפט זה שאמר משפטיך למלך תן והיינו שהמלך הנבחר מהעם אין בידו רק לעשות כפי אמת המשפט לא כן מי שיורש עצר והוא ל' למורשה מאבותיו הנה המשפט נתן תחת ידו ובידו לוותר לעשות צדקה וחסד ע"כ דבריו דפח"ח ובזה אמרתי דבר נחמד לבאר מה שכתב (תהלים צט) ועוז מלך משפט אהב אתה כוננת מישרים משפט וצדקה ביעקב אתה עשית ירצה שמוז המלך הוא רק לעשות משפט כי כן נאה לו שהוא לא יוכל לעבור את המשפט שהמשפט קודם לו אבל אתה שכוננת מישרים שאתה יסדת המשפט והמישרים ע"כ משפט וצדקה ביעקב אתה עשית שבידך הכח והממשלה לוותר על המשפט ולעשות צדקה: תהלים כ"א די בעזך ישמח מלך ובישועתך מה יגיל מאוד תאוות לבו נתת לו וארשת שפתיו בל מנעת סלה וכו' לבאר כל המאמר וגם ההבדל שבין עוז לישע נראה אחר שנקדים מ"ש במדרש איכה על פסוק לא האמינו כל מלכי ארץ ארבעה מלכים מה שתבע זה לא תבע זה דוד ואסא יהושפט וחזקי' דוד אמר ארדוף אויב ואשיגם אמר לו הקב"ה אני עושה כן וכו' עד עמד חזקי' ואמר אני אין בכחי לא להרוג ולא לרדוף ולא לומד שירה אלא אני יישן על מטתי ואתה עושה אמר לו הקב"ה אני עושה ביאור הדברים ע"פ מה שפירשתי מ"ש בשמואל א' י"ז ויעמוד ויקרא אל מערכות ישראל ויאמר להם למה תצאו לערוך מלחמה הלא אני הפלשתי ואתם עבדים לשאול ברו לכם איש וירד אלי אם יוכל להלחם אתי והכני והיינו בכם לעבדים וכו' ויאמר הפלשתי אני חרפתי את מערכות ישראל היום הזה תנו לי איש ונלחמה יחד והיא תמו' מה זה חירוף למערכות ישראל אם נמצא גבור אחד באומות ופעמים גם בנו נמצא גבור כמו שמשון וביותר תמו' מ"ש אח"כ ויאמר איש ישראל הראיתם האיש העולה הזה כי לחרף את ישראל עולה וכו' אחר כך כתב ויאמר דוד וכו' מה יעשה לאיש אשר יכה את הפלשתי הלז והסיר חרפה מעל ישראל כי מי הפלשתי הערל הזה כי חרף מערכות אלהים חיים והוא הפלא ופלא מה זה חירוף למערכות אלהים חיים אמנם נראה ע"פ מה שכתב בפ' ברכה אשריך ישראל מי כמוך עם נושע בד' מגן עזרך אשר חרב גאותך ויכחשו אויביך לך ואתה על במותימו תדרוך ופירש האלשייך דהנה באמת ישראל אינם צריכין לחרב ולחנית ולשום טכסיסי מלחמה כי לד' הישועה אמנם אשר ד' רוצה בכבוד ישראל שהאומות יכבדו אותם שיהא נראה להם כאלו ידם עושים המלחמה ע"כ צוה שיתקבצו כולם בחרב ובחנית למען כבודם וזה שאמר אשריך ישראל מי כמוך עם נושע בד' מגן עזרך ואשר חרב היינו מה שאתה לוקח חרב הוא בשביל גאותיך ויכחשו אויביך לך שיהא נראה לאומות כאלו אתה עושה מלחמה ע"כ דפח"ח ובזה פירשתי מה שכתוב ויגרש מפניך אויב ויאמר השמד הינו שהקב''ה גרש מפניך אויב ויאמר השמד היינו שאמר לך השמר כאלו ידך עושה את המלחמה והנה לפ"ז יש בכל אמת מעלה וחסרון שאם הקב"ה כביכול בעצמו עושה אז אמת שאין צריכים ישראל למלחמה אבל אין כבודם בזה ואם ישראל עושים מלחמה ע"פ טבע הנה אמת תגדל כבודם אבל אין להם בטחון שינצחו אמנם אם הקב"ה בעזרם וזה נקרא הנהגה נסיית אז יהלכדו שניהם גם יחד והנה כ"ז באם ישראל זוכים שיהא להם הנהגה נסיית אז באמת אין צריכים לטכסיסי מלחמה רק למען כבודם של ישראל עושה זאת אבל אם אינם זוכים אז צריכים באמת לטכסיסי מלחמה והנפקא מינה בזה הוא שאם באמת ישראל ראוים לנס רק למען כבודם עושים מלחמה נמצא שהעיקר הוא כבוד ישראל כמו שכתוב בזעקך יצילוך קיבוצייך ודרשו במדרש זכות כנוסייך יצילך והיינו שזכות כל ישראל ביחד יועיל להם א"כ איפוא לא היה צריכים שכולם ילחמו רק שאחד ילחום וזכות כל ישראל יועיל אבל אם באמת אינם ראוים לנס אז צריכים להנהגה טבעיית וכולם צריכים להלחם וזה שאמר גלית אתם מתפארים שד' ילחם לכם א"כ למה צריכים אתם כולכם להלחם ברו לכם איש וירד אלי ואתם תעמדו מנגד וע"כ שפט מזה ששקר דבריהם א"כ זה היה החירוף למערכות ישראל ולמערכות אלהים חיים שכביכול אין אלהים בישראל וככל הגוים בית יהודה ולזה אמר אחר כן דוד אל גלית אתה בא אלי בחרב ובחנית ובכידון ואנוכי בא אליך בשם ד' צבאות אלהי מערכות ישראל אשר חרפת היום הזה יסגרך ד' בידי וכו' וידעו כל הקהל הזה כי לא בחרב ובחנית יושיע ד' כי לד' המלחמה ונתן אתכם בידינו והיינו שבזה יודע שאין אנו צריכים לטכסיסי מלחמת ורק למען כבודינו עשה זאת כ"ש ואשר חרב גאותך המורם מזה כי יש הנהגה נסיית והנהגה טבעיית ואם זוכים לנסיים אין צריכים לטכסיסי מלחמה רק למען כבוד וזה שהיו הארבעה מלכים נחלקים שדוד המלך היה רוצה שיתכבד גם הוא וע"כ אמר ארדוף אויב ואשיגם שיהא נראה כאלו יד הטבע עשתה זאת אבל אחרים ועד אחרון חזקי'. לא רצה בכבוד רק שיהי' כילו לד' לבדו ויהי' הנהגה נסיית לבד ומעתה נבוא אל המאמר בתהלים דהנה בלשון המקרא מגודר מה שלמעלה מן הטבע בשם ע''ז וכבר כתבתי כי הנהגה הנסיית לבד אין כל כך כבוד בזה להמלך וזה שאמר ד' בעזך ישמח מלך והיינו אם מגודר בשם עוז שהוא למעלה מן הטבע אז ישמח מלך דהיינו רק שמחה לבד וכבר נודע מה שכתב הרד"ק בשרשיו ששמחה הוא רק הסתפקות לבד אבל בישועתך שהוא ע"פ הנהגה טבעיית מה יגיל מאוד היינו שבזה יתגדל גם כבודו וזה שכתב תאוות לבו נתת לו וארשת שפתיו בל מנעת סלה כי הקדמנו ברכות טוב וכו' גדול כבודו בישועתך הוד והדר תשוה עליו: דרוש שדרשתי במקהלות עם בביהכנ"ס הגדולה דח"ל בשני ליו"ט שבועות תרי"ט על הצלחת מלכינו האדיר הקיסר יר"ה ותתנשא מלכותו אמן /1859 למספרם. במסכת אבות פ"ג משנה ב' ר' חנינא סגן הכהנים אומר הוי מתפלל בשלומה סל מלכות שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו ביאור הדברים מה נקרא שלומה של מלכות ע"פ מ"ש (בשבת י"א) אמר רבא בר מחסיא כו' אמר רב אם יהי' כל הימים דיו ואגמים קולמסים ושמים יריעות וכל בני אדם לבלרים אין מספיקין לכתוב חללה של רשות מאי קרא אמר רב משרשיא שמים לרום וארץ לעומק ולב מלכים אין חקר ופירש"י חללה של רשות עומק לבם שצריך להיות לו לב לכמה מדינות למס הקצוב ולכמה מלחמות ולכמה משפטים והכל ביום אחד ביאור הענין מה נקרא חללו של רשות לדעתי הוא דכבר נודע שמקור החיות הוא תלוי בלב והאברים כלם מקבלים שפעת החיות ממנו והלב הוא מלך באברים ובזוהר פ' שלח אמרו ת"ח כד ברא הקב"ה בר נש בעלמא אתקין לי' בגוונא עלאה ויהיב לי' חילי' ותוקפא באמצעותא דגופא דתמן שריא לבא דהוא תוקפא ומזונא לכל גופא ומתמן אתקן כל גופא וכל אינון שייפין דגופא מתמן אתזנא וכו' עיי"ש ומזה מבואר דהלב הוא מקור החיות ולכך נותן באמצעות הגוף שישפיע חיות לכל הגוף מכאן ומכאן והנה כי כן כעין דוגמא זו המלך עם העם שהמלך הוא הלב והעם הם האברים וכל העם למגדול ועד קטן מקבלים חיותם ושפעתם והצלחתם מן המלך וכמו שא"א לבעל חי שיחי' אף רגע אחד בלתי הלב כאשר ביאר בשו"ת זקיני הח"ץ ז"ל כמו כן א"א לנהוג המדינה בלתי המלך אף רגע אחת והנה זה שנקרא חללה של רשות שכמו שהלב משכנו באמצעית הגוף כמו כן המלך בעם והוא נקרא חללו כי האמצעי נקרא חלל והנה מה שתפס המליצה שמים לרום וארץ לעומק ולב מלכים אין חקר נראה עפ"י מ"ש בעל עקידה והב"ל דרוש י"א ביאור הפסוק כי כגבוה השמים ועל הארץ גבר חסדו על יראיו דהיינו שהשמים בעצמותם הם כדורים עגולים וגבהותם שוה מכל צד ובכל זאת לא נוכל לשער המרחק שבין הסמים לארץ בכל המקומות בשוה כי אף שהארץ הוא כנקודה בתוך העגולה מ"מ מפאת הארץ בעצמותה שאינה שוה בכל מקום שיש בה הרים ובקעות ובורות שיחין ומערות וגבהות השמים ישתנה לפי שטח הארץ במקום הזה וז"ש כי בגבוה שמים מעל הארץ ירצה כשם שישתנה הגבהות בכל מקום ומקים לפי מה שהוא כמו כן גבר חסדו על יראיו לפי ערך מדרגתם ישתנה החסד וע"ש וזהו לדעתי המליצה מ"ש להפליג עומק מזימות לב המלך שא"א לאנשים אשר לא מזרע המלוכה להבין חריצות שכלם ועומק משפטם ע"כ אמר שכמו שהשמים לרום ירצה שאף שאנחנו רואים גבהות שמים לא זה עוד הגבהות אמיתי שהרי יש שבעה