דברי שאול דרשות טז

אדאג מחטאתי והכוונה שהאויבים הם נתפעלו במה שקבלתי יסורים ונטמוטטה רגלי וע"ז אמר אני לא חרה לי זאת כ"כ כי אני לצלע נכון ירצה במו הילד המשכיל שהוא מקוה שהאב יענוש אותו ולא יחרה אפו עליו כ"כ כי מה שאביו אינו מענישו רק שקוצף עליו זה לו כמדקרות חרב לכך אמר כי אני לצלע נכון היינו שמוכן ועומד אני לזה רק כי עוני אגיד אדאג מחטאתי והנה כי כן זה ענין הדין והתוכחה כי הדין הוא קבלת העונש על מה שחטא אבל התוכחה הוא כמו שהילד המשכיל אם אביו יעמוד לנגדו וישאלהו מה עשיתי לך כי חטאת לי והלא אני זן ומכלכל אותך בכל עת ומטריפך כל צרכך הלא יבוש הבן מאוד ולא ידע עצות בנפשו מה להשיב כמו כן אם הבורא יתברך יתוכח עם ברואיו אני גדלתיך ורוממתיך מידי כל טובך מה יענו לזה וז"ש בלעם חכם שבאומות ואתונו החמור הגס כשהוכיחתו מה עשיתי לך ההסכן הסכנתי לעשות לך כה לא יכול להשיב וכן יוסף קטנם של שבטים ובכל זאת כשאמר אני יוסף העוד אבי חי אף שלא הזכיר להם שום חטא ועונש אפ"ה לא יכלו אחיו לענות אותו שבושו מעצמו שהרעו לעשות נגדו לזה אמר לכשיבא הקב"ה יוכיח כ"א לפי מה שהוא עאכ"ו אמנם מ"ש מן כ"א לפי מה שהוא צריך ביאור והנראה בזה דהנה בסוטה דף ח' אמרו במשנה במידה שאדם מודד מודדין לו הוא קטנה עצמה לדבר עבירה וכו' בש"ס אמרו ע"ז מניין שבמדה שאדם מודד מודדין לו שנאמר בסאסאה בשלחה תריבנה אין לי אלא סאה מניין לרבות אפילו תרקב וחצי תרקב קב וחצי קב וכו' ת"ל כי כל סאון סואן ברעש ומניין שכל פרוטה ופרוטה מצטרפין לחשבון גדול ת"ל אחת לאחת למצוא חשבון והוא משולל ביאור וע' רש"י דהכוונה שתרקב וחצי תרקב היינו עבירה קלה ומאוד יפלא מה ס"ד שהקב"ה אינו מעניש על עבירה קלה ולמה לי קרא ע"ז אמנם ביאור הענין דהנה במעשה דבת שבע כתב בבוא אליו נתן הנביא אמר לו שני אנשים הי' בעיר אחת וכו' ויחר אף דוד באיש מאוד ויאמר אל נתן חי ד' כי בן מות האיש העושה זאת ואת הכבשה ישלם ארבעתים עקב אשר עשה את הדבר הזה והמפרשים הרגישו דאיך שייך לומר שהוא בן מות וגם את הכבשה ישלם והלא קלב"מ והנה הבינה לעתים דרוש א' כתב בזה דבר נפלא דהנה יש שתי ענינים במי שעשה עבירה וצריכין לדין על גוף הפעולה הרעה יהי' העושה מי שעושה וגם צריך לדין על מהות ואיכות הפועל ע"ד משל מי שגונב מחברו הדין קצב בתורה כמה ישלם אמנם אם נעריך מצד הפועל יגדל העונש איש עשיר אשר גנב מאיש עני כמו בהמשל שהמשיל לו נתן יגדל העונש מאוד וז"ש ויחר אף דוד באיש ההוא מאוד היינו מצד הפועל שזה איש עשיר ואיך ימלא לבבו לעשות נבלה כזאת וע"ז אמר חי ד' כי בן מות האיש העושה זאת היינו מצד העושה הוא בן מות אבל מצד הפעולה את הכבשה ישלם ארבעתים עקב אשר עשה את הדבר הזה ודפח"ח ובזה פירש שארי הגאון מליסא בסידורו אתה זוכר את כל המפעל וגם כל היצור לא נכחד ממך והיינו שהמפעל הוא גוף הפעולה והיצור הוא איכות הפועל והנה אמת אשר היטיבו בפירושם אבל לא הועילו חכמים בתקנתן כי לפ"ז הי' ראוי שיענישו גזלן גם מצד איכות הפועל וזה לא מצינו ובהתורה משפט שוה לעני ולעשיר וביותר יפלא שבסוף ב"ק נמצא שדרשו חז"ל כי ישל אלוקי נפשו חד אמר נפשו של גזלן ומבואר דמי שגוזל הוא חייב מיתה וזה לא מצינו אמנם נראה דבר חדש דהנה הרמב"ם בספר המצות מצות לא תעשה מצוה ר"צ ביאר דלכך אין הולכין בתר אומדנא בדיני נפשות כמו הך מעשה דשמעון בן שנוח שקרוב לודאי שזה הרגו משום שהדברים האפשריים מהם קרובי האפשריית ומהם רחוקי האפשריית ומהם אמצעיים ואולי התירה התורה בדיני נפשות באפשרי הקרוב מאוד היינו חותכין הגדר במה שהוא רחוק מזה מעט ובמה שהוא רחוק מאוד עד שימותו האנשים במעט אומד לפי דמיון הדיין ומחשבתו וע"כ סגר עלינו הפתח שלא נחתוך הדין רק עפ"י עדים ע"ש דבריו כי נעמו והנה כי כן אני אומר שגם בחטא שיש לדין מצד הפעולה ומצד הפועל הנה מה שהוא מצד הפעולה מסר הקב"ה לנו שיוכל הדיין לדין ע"ז כאשר נצטוינו אבל מצד איכות הפועל שהוא דבר המסור ללב וצריך אומד רב ע"ד משל לעינינו נראה שזה עני וזה עשיר וכבר אמר שלמה בחכמתו יש מתעשר ואין כל מתרושש והון רב א"כ איפוא מי יוכל לשפוט זאת אם לא אל דעות ד' אשר בוחן ובודק כל איש ואיש לפי ערכו ולפי מה שהוא ולכך היטב אשר דבר דוד חי ד' כי בן מות האיש העושה זאת והיינו שמצד הדין אם היינו יכולין לערוך כל איש כפי ערכו הי' בן מות לפי מה שנראה לעינינו שהוא עשיר גדול אבל אין בידינו לערוך כזאת ולדין על איכות הפועל ע"כ אנו דנין כפי הפעולה בלבד וע"כ יפה דרשו חז"ל כי ישל אלוקי נפשו נפשו של גזלן שבאמת הקב"ה שחופש כל חדרי בטן ובוחן כליות ולב הוא יוכל לדין גם על איכות הפועל ולפעמים שהוא עשיר וזה עני וגוזל את העני כאילו נוטל נשמתו כדאמרו סוף ב"ק ע"ב נפשו תחת נפשו ובזה נלפע"ד להבין דברי חז"ל במה שאמרו בשבת פ' במה בהמה כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה רבי דאתי מבית דוד מהפך בזכותי' ע"ש שחז"ל צדדו בזכותו של דוד והדבר יפלא הלא המקרא צווח ואומר שדוד חטא ואיך אפשר שהכתוב ידבר בגנאי של דוד והוא לא חטא אמנם נראה דהנה פ' מקץ כתוב ויאמרו איש אל אחיו אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו על כן באה עלינו הצרה הזאת ויען ראובן אותם לאמר הלא אמרתי אליכם לאמר אל תחטאו בילד ולא שמעתם וגם דמו הנה נדרש וצריך ביאור למה הדאיב נפשם אחרי כי התודו על עונם אך הוא הדבר אשר דברתי דהנה יש בכל פעולה רעה שני ענינים מצד הפעולה ומצד הפועל והנה מצד הפעולה עיקר החטא בנפעל והוא המקבל הפעולה רעה אבל מצד הפועל עיקר היא מי שעשה הפעולה והנה אמת ודאי היא על מה שפעלו בנפעל וזה שאמרו אבל אשמים אנחנו על אחינו אסר ראינו צרת נפשו אבל לא יתוודו מצד הפועל שהם שבטי יה זרע קודש ויעשו כזאת וע"כ גער בהם ראובן הלא אמרתי אליכם לאמר אל תחטאו בילד והיינו שלפי מעלתכם וגדולתה אתם חטאתם חטאה גדולה וזה שאמר וגם דמו הנה נדרש ודרשו חז"ל דמו של זקן וזה הכל מצד איכות הפועל וע"י ס' חסידים סי' תרנ"ט שמי שהורג את הנפש או עושה רעה לאדם אינו נענש על אותו איש בלבד אלא על כל מי שמצטער עלי' שנאמר וגם דמו הנה נדרס דמו של זקן שנצטער עלי' ע"ש והוא מוסכם למ"ש שהקב"ה שבידו הפלס והמשפט לשקול ולערוך כל איש ואיש כפי איכותו ותכונתו הוא ידין על כל ענין וענין שסיבב מצד איכות הפועל. ובזה נלע"ד מה שאמרו אנא שא נא לפשע אחיך וחטאתם כי רעה גמלוך ועתה שא נא לפשע עברי אלוקי אביך וע"ז אמר יוסף התחת אלוקים אני ואתם חשבתם עלי רעה אלוקים חשבה לטובה ולפמ"ש יתבאר כמין חומר כי אמת ודאי היא מצד הפעולה שפעלו בנפעל וגם מצד איכות הפועל שזה תלוי בשיקול אל דעות וע"כ אמרו אבא שא נא לפשע אחיך וחטאתם כי רעה גמלוך וזה מצד הפעולה בנפעל וגם מצד איכות הפועל כאמרם ועתה שא נא לפשע עבדי אלוקי אביך שזה תלוי בשיקול אל דעות וע"ז השיב יוסף אל תראו כי מצד הפועל שתלוי בשיקול אל דעות התחת אלוקים אני ואין אני יכול לדון ע"ז ומצד הפעולה לא הי' פעולה רעה כי אף שאתם חשבתם לרעה אלוקים חשבה לטובה והנה גם בדוד יש לדין מצד הפעולה ומצד איכות הפועל וע"כ אמר דוד חטאתי לד' שהתודה גם על מה שחטא נגד ד' והנה יש הבדל שמצד הפעולה אין הפרש מי שעשה זאת רק גוף החטא שעבר כקטון כגדול אבל מצד איכות הפועל ע"ז צריכים אנו לדין מי הוא החוטא ומה שמו כי נדע והנה חז"ל לא רצו לשאל גוף החטא של מעשה דב"ש שזה א"א שמקרא מלא הוא אמנם רצו לתת מסוה על פני דוד שמצד איכות הפועל דוד איש גדול כזה צדיק וחסיד יעשה כזאת ע"כ אמרו שדוד לא חטא שהי' לו התנצלות רבות כמו שצדדו בזכותו וזה שאמרו בע"ז דף ד' לא הי' דור ראוי לאותו מעשה והיינו מצד מעלת דוד וכן אמרו לא הי' ישראל ראוין לאותו מעשה והיינו מצד מעלת ישראל שהי' באותו מעמד הנפלא וזה שאמרו אנא חטא העם הזה חטאה גדולה כפי מעלתם וחשבותם וכזה יתפרש כל האומר שלמה לא חטא וכו' על דרך זה ודו"ק היטב: ומעתה נבא אל הביאור שזה הכוונה במידה שאדם מודד מודדין לו והיינו שלא נחשוב שרק על הפעולה רעה לבדה האדם נענש רק על כל מידה ומידה שאדם מודד כפי ערכו וכפי תכונתו ומעמדו ומצבו אדם נענש וזה שאמרו מנין אפילו תרקב ואפילו חצי תרקב לא כוונו על גוף הפעולה קלותה וחומרתה שהעבירה קלה שקול כחמורה רק על ערך איכות הפועל אנו דנין שכפי מה שמעריך הקב"ה איכות הפועל גם כל מה שסיבב לצער גם ע"ז נענש איש ואיש לפי מה שהוא וזה שאמרו כל פרוטה ופרוטה מצטרף לחשבון גדול וזה מה שאמרו לפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון והתנא האלוקי מהרא''ו ז"ל פירש שדין הוא מה שעבר עבירה וחשבון הוא מה שהי' יכול לעשות מצוה בעת ההיא ולפמ"ש א''ש בפשיטות שדין הוא גוף הפעולה וחשבון מה שחושבין איכות הפועל וזה שאמרו במדרש לכשיבא הקב"ה וידין כ"א לפי מה שהוא שנאמר אוכיחך ואערכה לעיניך והיינו מצד איכות הפועל שבזה נבדל איש מרעהו עאכו"כ וזה שאמרו ואמר ביום ההוא על כי אין אלוקי בקרבי מצאוני הרעות האלה והיינו שלא התוודו רק על גוף הפעולה הרעה כמות שהיא אבל אנכי אסתיר פני על כל הרעות שעשו לפני כי פנו אל אלוהים אחרים והיינו איכות הפועל ודו"ק: אמנם ענין הסתרת הפנים נראה ענין חדש עפ"י מה שפרשתי מה שכתוב בעמוס ז' כה הראני ד' אלוקים והנה יוצר גובי בתחלת עלות הלקט וכו' ואומר ד' אלוהים סלח נא מי יקום יעקב כי קטן הוא וניחם ד' על זאת וגם על האש אמר עמוס חדל נא מי יקום יעקב וניחם ד' על זאת אח"כ אמר כה הראני והנה ד' ויצב על חומת אנך ובידו אנך וכו' ויאמר ד' הנני שם אנך בקרב עמי ישראל לא אוסיף עוד עבור לו והענין תמוה מדוע על שתים הראשונות התפלא עמוס חדל נא מי יקום יעקב ועל השלישית לא התפלא אמנם ביאור הדבר דהנה עמוס לא מצא טענה להליץ בעדם כ"א מצד שלא יכלו לסבול ומלכותא דרקיע כאין מלכותא דב"ו שלפעמים א"א להשופט לענוש מפני שאין לו חטא משפט מות רק יסורין ועונשין ואם לא יוכל לסבול היסורין יגיע לו מיתה וזה אין לו חטא משפט מות וכמו כן טען עמוס אמת שנתחייבו ישראל עונשין אבל לא נתחייבו כליי' ח"ו וע"כ חדל נא מי יקום יעקב כי קטן הוא וע"כ ניחם ד' על זאת כי לא נתחייבו כליי' אבל בפעם השלישית שבידו אנך והוא קו המשקולת כפירש"י ושקל העונש כפי הערך שיוכל לסבול אז לא מצא מקום לחפש זכות וזה שאמר הנני שם אנך בקרב עמי ישראל לא אוסיף עוד עבור לו והנה המעשה ד' פירש מה שאמר משה אנא חטא העם הזה חטאה גדולה והדבר יפלא משה רועה נאמן למה הגדיל החטא וכתב כי אדרבה בזה היקל העונש שלפי ערך החטא העונש גדול עד מאוד וגם במלכותא דארעא אם עושה איש והוא מזרע הפרתמים וכפי ערך חטאו עונשו גדול מאוד וא"א להענישו בזה העונש שיהי' חרפה גדולה להמשפחה שלו ולהקל העונש ג"כ א"א שא"כ ישתנה הדין ע"כ מוכרח למחול החטא לגמרי וגם משה רבינו נתכווין לזה שאחרי שחטאו חטאה גדולה והעונש גדול מאוד מה שא"א לסבול כלל שנחייבו כליי' ח"ו ע"כ אתה מוכרח למחול חטאתם ואם אין מחני נא מספרך