דברי שאול דרשות קד

והיא כלו מקשה דבמה פתח לו פתח לתשובה וגם גוף המקרא קשה וכי כילות יש למעלה ומת אכפת לי' להקב"ה אם יאכל וחי לעולם אמנם ביאור הענין כך בהקדם מה שאמר בתהלים תשב אנוש עד דכא וכו' כי אלף שנים בעינך וכו' ולדעתי היא על דרך הויכוח וכמו שכתב העיקרים דבאמת ענין התשובה אינו מובן דאם חטא אדם והמרה פני קונו שהוא בלתי בעל תכלית ואם נערוך החטא נגד המצוה א"כ יתכן שגם העונש יהי' בלתי תכלית אבל הבורא ית' מצד רחמיו ראה כי האדם באשר הוא אדם עליו לחטא ולא יהי' לו תקנה ויגוע אדם בחטאו ואין מרפא לו ע"כ אמר שהחטא יערך נגד החוטא אשר הוא בעפר יסודו והיא מוגבל לבעל תכלית וזה שאמר ולך ד' החסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו והמעיין בחפילת נעילה ובפיוט ר"ה וי"כ ימצא ביאור הדברים שם וזה ביאור הכתוב תשב אנוש עד דכא וכדרשת חז"ל עד דכדוכה של נפש והיינו שכיון שהאדם סופו שיחזור לעפרו ע"כ הועיל לו תשובה ותאמר שובו ב"א וזהו כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבור והיינו שאתה נצחי ואם יערך החטא נגדך אין תרופה לנו וז"ש שתה עונותינו לנגדך וגו' כי כל ימינו פנו בעברתיך כי אתה נצחי ולא יועיל לנו תשובה אח"כ אמר למנות ימינו כן הודע וגו' ואינו מובן מה זה שבקש שימנה ימינו אך דהנה נודע מלאכת החשבון הולך וגדל עד אלפים ורבבות ובעירות הקטנות אשר לא ירב' כבוד עשרם וכל אחד רוצה להגדיל כבוד עשרו אזי יספור בסך היחידות ויהי המספר כולל סך רב אבל בעירות גדולות אשר ירבה כבוד ביתם והוד עשרם אז די להם אף אם יכפלו המספר לאלפים ולרבבות ויהי' מוכתר בכתר שרי מאות ושרי אלפים והנה כן כל העם הזה וכל הגוי הזה במספר ימי שני חייהם בשנים הקדמונית בימי אדה"ר ודורו אשר היו אלף שנים הי' די להם בהכפל המספר לשנים אבל בימי דוד דאמעטו שני אמר ימי שנותינו בהם שבעים שנה וא"כ צריך למנות הימים כדי להגדיל המספר מימי חייו ואמר למנות ימינו כן הודע וזהו בדרך מליצה אבל תוכן הכוונה היא כך אם אמנם כי ימי שנותינו קצרים וכמעט קט עברו השנים ויחלופו זה רק לאנשים אשר לא ישימו לב ועין על הזמן ויעסקו בדברים בטלים וכרגע יחלופו השנים אבל לאיש הנלבב אשר יודע בטוב הזמן כי היא יקר מכל הנבראים וכי אף גלגל ורכב אש לפניו לאט יהלכו ואיש הלזה ישים אל לבו לבלי לבלות הזמן היקר הזה בהבל אין בו מועיל והאיש הלז יגדל מאוד כי מקבץ כל השעות והרגעים לבלות בטוב ימיו וכבר כתב בזה הזוהר דבר נחמד על פסוק ואברהם זקן בא בימים היינו שהי' מביא כל יום וכל הפעולות אשר פעל בהם לטוב הנרצה ואני הוספתי להבין את זאת לפי מה שכתב הב"י על פ' מה נכבד היום הזה מלך ישראל שהוא אמר שכל יום שנעשה בו פעולה חדשה אם לטוב או לרע אותו היום קונה לעצמו הוי' חדשה כמו שנקרא שבת הגדול ע"ש הנס שנעש' בו וז"ש מה נכבד היום והיינו שהיום המוזכר קנה לעצמו הוי' חדש' וז"ש ואברהם זקן בא בימים שכל יום קנה לעצמו הוי' חדשה והיה נחשב לעצמו וז"ש במדרש בא באותן הימים אשר תאמר אין לי בהם חפץ והענין היא דזקני ע"ה בימי בחרותם ירבו פעולות פרע והיו הימים נזכרים אבל בזקנותם אז תאותם נפסקת אזי ימאס בהימים ויאמר אין לי בהם חפץ לא כן אאע"ה וכן כל זקני ת"ח אשר דעתן נוספת בהגיעם לימי הזקנה אזי יותר יחפצו בימים וז"ש בא בימים אשר תאמר אין לי בהם חפץ והוא בא באותן הימים כי כל יום אף מימי הזקנה קנה לעצמו הוי' חדש' מפעולות טובות אשר פעל בהם וז"ש דהע"ה למנות ימינו כן הודע היינו שלא יעברו השנים בהבל וריק רק שימנו ימינו אחת לאחת למצוא חשבון גדול וראיתי בשו"ת שארית יהודא שהרב מהר"י טייטציק כתב לו שאין לו פנאי להשיב כי היום הוא כ"ד שעות וח"י שעות צריך ללמוד וששה שעות צריך לו על אכילה ושינה ושאר צרכים מו"ר ראו גם ראו איך חשבו השעות והרגעים שלא ילכו לריק ונחזור לעניננו כבר ביארתי שאם יערוך החטא נגד מי שהמרה לא היה תקנה לשוב כי היא נצחי רק כל עיקר אשר מועיל תשובה היא בשביל שאנחנו בעלי תכלית ולפ"ז קודם שחטא אדה"ר לא הי' מקום לתשובה כי הי' נצחי כאחד מצבא מרום רק החטא היא שחידש מיתה בעולם כמ"ש הרמב"ן בתורה אמנם לעומת זה אם לא הי' מת ג"כ לא הי' חוטא כי הי' כאחד מצבא המרום במרום והי' יודע בטוב ורע רק לא הי' אפשרי בטו"ר כמ"ש העקדה אבל לאחר שחטא ונמסך בקרבו כח התאוה וראה הקב"ה כי היא עלול לחטא ע"כ בחסדו הגדול חידש לו ענין המיתה למען יהי' מרפא למחלתו ויועיל לו תשובה וז"ש הן האדם הי' כאחד ממנו לדעת טור"ע היינו שהיא בבחינת יודע ולא אפשרי כמ"ש העקדה וא"כ הוא יכול קיים באיש ויהי' נצחי אבל אחרי שאכל מעץ הדעת והוא אפשרי בבחירתו ועתה פן ישלח ידו וכו' ואכל וחי לעולם ויהי' נצחי ולא יועיל לו תשובה כי המעניש והנענש הם נצחים ולכן חידש לו המיתה וערך החטא נגד הנענש וז"ש במדרש אין ועתה אלא תשובה מכאן שפתח לו הקב"ה פתח לתשובה דאל"כ מה איכפת ליה להקב"ה שיחי' לעולם וז"ש ג"כ דברי המדרש כ"כ גדול כחה של תשובה והיינו בשביל שנתחדש מיתה בעולם אבל אדם יציר כפיו של הקב"ה לא הבין שיועיל תשובה נגד בלתי בעל תכלית ועתה יתבאר המאמר מיד פתח ואמר מזמור שיר ליום השבת דמה זה למאמר הקודם והנראה דהנה אמרו בר"ה ט"ז כל שנה שאין תוקעין לה בתחילה מריעין לה בסופה מ"ט דלא איערבב שטן וכתבו בתו' שם מפרש בה"ג לאו דמקלע בשבת אלא שאירע אונס והט"ז סי' תרפ"ד הקשה הא אונס רחמנא פטרי' ונראה דבאמת כבר נודע ענין התקיעה הי' לעורר לב העם לתשובה כמ"ש הרמב"ם אע"ג שתקיעת שופר היא גזירת הכתוב רמז יש בדבר עורו ישינים מתרדמה וכמ"ש בתוס' בשם הירושלמי בתקיעה ראשונה בהיל ולא בהיל ואח"כ בהיל ואמר וודאי אתי משיחא והוא כשישראל מתעוררין בתשובה הקב"ה מוחל עונותיהם לכך כל שנה שאין תוקעין בתחילתה ואינם מתעוררין בתשובה מריעין לה בסופה כי מקטרג וזהו שאמרו בשבת שהשטן שאל היכן היא התורה והקשו בתוס' אטו לא שמע שנתנה לישראל וכתב בכתבי האר"י ז"ל כי מתן תורה היה בשבת ובשבת השטן וכל כת דילי' הם בנוקבא דתהום רבה ולא ידע מכל הרעש ע"ש ולפ"ז זה שאמר הבה"ג לאו דמקלעי בשבת דבשבת באמת אין צריכים לשופר כי השטן אינו יכול לקטרג בשבת ואין צריכין לערבב אותו כי תהומות יכסיומו אלא דאירע אונס ולא קשה קוש' הט"ז דנודע מ"ש הש"ך חו"מ כ"א בשם הירושלמי אונסא כמאן דלא עבד ולפ"ז השטן יכול לקטרג ולכך מריעין לה בסופ' ומעתה נבא אל המכוון דבסנהדרין אמרו דבעשירי חטא והחטא של קין הי' עם דמדומי חמה סמוך לערב שבת ועיין יפ"ת שם ואז מצא קין מקום שינצל מהעונש כי השטן הי' במקום חושך וצלמות ולכן מיד פתח ואמר מזמור שיר ליום השבת וזהו ע"ד דרוש והנראה בע"א דהנה נודע קושית העקרים בתפילה שאיך ישתנה הקב"ה מלא רוצה לרוצה ע"י התפילה והשיב כי השינוי אינו מפאת הבורא יתברך רק מפאת המקבלים כמשפט החולה שמואס במאכלים טובים אינו מפאת שאינם עריבים רק מפאת שאינו טוב לפי מזגו שנתקלקל אצטמכתו וזהו שאמר ואומר חלותי היא שנות ימין עליון ע"ש ובזה אמרתי דבר נחמד בהא דאמרו בברכות גדולה תפילה יותר ממעשים טובים שאין לך גדול בתורה ובמע"ט יותר ממשה רבינו וכתוב רב לך אל תוסף דבר אלי עוד וגו' ואפ"ה לא נענה אלא בתפילה שנאמר על' ראש הפסגה דקשה דלמא מפני שהי' בו תורה ומע"ט ג"כ ועוד גם קשה לאיזה צורך הביא הפסוק רב לך אמנם נראה דהנה כבר העליתי דברי העיקרים שתפילה אינו שינוי רצון רק מפאת המקבל וע"ז קשה דעדיין תפילת הצדיקים למה היא באה הלא אצליהם גם קודם התפילה לא הי' עיכוב מצידם ותי' שזה מצד חביבות הצדיקים שהקב"ה רוצה להודיע טיבם לכל באי עולם אמנם המקובלים דעת אחרת אתם שכח התפילה גדול ונשגב שיכולים להפוך מדה"ד למדה"ר ע"ש והנה לפי הכוונה הזאת יבואר מאמר הנ"ל גדולה תפילה ממע"ט והיינו שבא להכריע שהתפילה בעצמותה היא טובה וכחה נשגב להפוך מדה"ד לרחמים ועוד בא לשלול דעת העיקרים שהשינוי מפאת המקבלים שהרי אין לך בתורה ובמע"ט יותר ממשה רבינו ע"ה וא"ל שהקב"ה מתאווה לתפילתן שהרי אמר לו אל תוסף דבר אלי וכו' ואפ"ה לא נענה אלא בתפילה וע"כ שהתפילה מצד עצמה מהפכת מדה"ד לרחמים ודו"ק. והנה בענין התשובה קשה ג"כ הישיב נפש הנרצח ואיך יועיל תשובה וכתב הב"י שהוא ג"כ מפאת המקבלים ובזה פרשתי פסוק דרשו ד' בהמצאו וכו' יעזוב רשע דרכו וכו' כי כאשר ירד הגשם והשלג מן השמים ושמה לא ישיב כו' והולידה והצמיחה ונתן זרע לזורע ולחם לאכול והענין כמו שכתב העיקרים כי השינוי מפאת המקבלים דומה למי שנגזר לו מן השמים שיתברכו שדותיו או שיחי' ימים רבים והוא אומר אחר אשר כבר נגזר לא אזרע ולא אוכל וזה א"א כי השינוי בא מפאת עצמו שלא אכל וז"ש יעזוב רשע דרכו ויהי' השינוי מפאת המקבל ויהי' ראוי לתשוב' וז"ש כי לא מחשבותי מחשבותיכם כי זה דומה לגשם ושלג אשר נגזר מן השמים ונתן זרע רע לזורע ולחם רק לאוכל כן הדבר אשר יצא מפי וגו' והבן והנה זה הענין דומה ליום השבת שהוא על כי בששת ימי המעשה עשה אלקים את השמים והארץ ובשביעי שבת וינפש והשביתה באמת לא יצדק רק אצל בשר ודם כי אחר אשר עמל ויגע ישבת וזהו שנוי מצד האדם באשר הוא אדם ויעתק מעבודה למנוחה וזה לא יצדק אצל הקב"ה כי באמת השביתה אינו מצידו ית' רק מצד העולם וכמאמרם ז"ל מה הי' העולם חסר מנוחה בא שבת בא מנוחה ומעתה זהו שאמר המדרש שאדה"ר לא הי' יודע כח התשובה וחשב שזה נראה כשינוי רצון חלילה וכיון שראה שקין עשה תשובה ונתפשר אמר כל כך גדול כחה של תשובה והוא בודאי מצד המקבל וע"כ מועיל וכשהבין זאת אמר מזמור שיר ליום השבת שהשביתה היא ג"כ מצד המקבלים והבין ענין התשובה ע''י השבת והשבת ע"י התשובה ודו"ק היטב כי הוא נכון: דרוש בשבת ח''ה תר"י במדרש קהלת על פסוק דור הולך ודור בא ר' אבא בר כהנא כו' יהי' בעיניך דור שבא כדור שהלך שלא תאמרו אלו הי' ר"ע קיים הייתי קורא לפניו אלו הי' ר' זירא ור''י קיימים הייתי שונה לפניהם אלא דור שבא בימיך וחכם שבימיך כדור שהלך וחכמים הראשונים שהיו לפניך וכו' אמר ר' ברכי' כתיב ויהוידע הנגיד לאהרן וכי יהוידע הי' נגיד לאהרן אלא אלו הי' אהרן קיים בדורו של יהוידע יהוידע הי' גדול ממנו בשעתו וכו' ר' הלל ברי' דרשב"ג מייתי מהכא ויעשו כל הקהל השבים מן השבי סכות וישבו בסכות כי לא עשו מימי יהושע בן נון כל בני ישראל עד היום הזה ותהי שמחה גדולה מאוד פגם הכתוב בכבודו של צדיק בקבר בשביל פלוני בשעתו עכ"ל המאמר הוא סתום ובעירובין דף צ"ב אמרו מ''ט דמ"ד קדושה ראשונה קידשה לשעתה ולא קידשה לעתיד לבא דכתיב ויעשו כל הקהל השבים מן השבי סוכות וישבו בסכות כי לא עשו מימי יהושע בן נון כל בני ישראל ותהי שמחה גדולה מאוד אפשר בא דוד ולא