דברי שאול דרשות ק

הפרישות כפי מה שיאות בחושים הנראים כתב בפ"ה מאותו השער שיתחיל בראשונה לאסור הלשון ויבלום השפתים עד שתהי' הנעת האבר הכבד שבאברים יותר קלה מתנועת הלשון להיות הלשון מהיר בתנועתו וחטאיו רבים מכלם והמשיל הלשון לשער האוצר כשישמור השער יהי' שמור האוצר ומה שיש בו ובהיות השער פתוח יצא מה שאינו חמץ ע"ש וזה לדעתי מה שאמר וכל כלי פתוח אשר אין צמיד פתיל עלי' היינו שלשונו אינו סגור בחבלי הדעת טמא הוא וזהו אשפתו כקבר פתוח קבר פתוח גרונם והנה אמרו בחולין ד' פ"ט מאי יעשה אדם בעוה"ז ישים עצמו כאילם יכול אף לדברי תורה כן ת"ל צדק תדברון וא"כ לד"ת יפתח פיו ולשונו וזהו שרשו מתוח עלי מים מי התורה. והנה בבחינת העולם שער י"ט כתב מליצה נפלאה לבי לבי התורה והאדם חבורם הוא נר אלקים בארץ התורה הוא להב המתפרד משביב היושבי בשמים והאדם בשני חלקיו אבוקה שואבת אורו גוו פתילה נפתלת נשמתו שמן זית זך בהסכמתם והצמדם יתמלא הבית כלו אורה והנה זהו מוסר השכל שאם האדם שלשה חלקי אלה הגוף והנשמה והאבוקה אם יצמדו יחדיו ולא יעשה הגוף רק מה שיצוהו השכל עפ"י התורה אז יצלחו ויהי' אור במושבותם וזהו לדעתי המליצה מ"ש פתילות שאמרו חכמים אין מדליקין בהן בשבת מפני שהאור מסכסכת בהן שמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בהן מפני שאינן נמשכין אחר הפתילה והיינו שאם אין גוו נפתלת כראוי א"כ שמן נשמתו אור מסכסכת בהן כמ"ש רש"י אינה נכנסת תוך הפתילה אלא סביב מבחוץ וכן להיפך אם שמן נשמתו אינו זך וצלול בראוי אינו נמשך אחר הפתילה ואין הדבוק מקושר יפה וזהו המליצה שבעת שנכנסו היוונים להיכל אז נטמאו כל השמנים והיינו שמן נשמתם לא הי' זך וצלול כראוי ולא הי' נמשך אחר הפתילה גוו נפתלת ואחר שגברו חשמונאים והתחילו לטהר עצמם אבל הי' קשה להזדכך לא מצאו אלא פך א' של שמן שהי' מונח בחותמו של כ"ג והיינו שהכ"ג אשר שמן משחת קודש עליו וכזר אלקי' על ראשון זה היה דבוק יפה ואורו זרח עליו והנה כבר אמרו שברית הלשון וברית המעור אחת הוא ואם אין ברית המעור יפה גם ברית הלשון אינו יפה וזהו הרמז שהדליקו ממנו ח' ימים כמו שברית המעור בן שמונת ימים ימול גם ברית הלשין נתקן ולכך לשנה אחרת קבעום ועשאום יו"ט בהלל והודאה שלא ישתמשו בלשונם רק בשירות ושבחות והודאות להשי"ת השם יאיר עינינו במאור תורתנו אמן: דרוש לחנוכת בית תלמוד תורה וביהמ"ד דשם בר"ח שבט תרל"ג. ברכות דף ח' אמר לי' רבא לרפרם בר פפא לימא לן מר מהני מילי מעליותא דאמריתא משמי' דר"ח במילי דבי כנישתא אמר לי' הכי אמר רב חסדא מאי דכתיב אוהב ד' שערי ציון מכל משכנות יעקב אוהב ד' שערים המצוינים בהלכה יותר מבתי כנסיות ובתי מדרשות והיינו דאמר ר' חייא בר אמי משמי' דעולא מיום שחרב ביהמ"ק אין לו להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה בלבד: התאמר הזה תמוה דהוא אמר לימא לן מר מהני מילי מעליותא דאמרו בבי כנשתא ורצה שיאמר לו מעלת ביהכנ"ס והוא אמר לו שאוהב ד' שערי ציון מכל משכנות יעקב הרי דשערי ציון חשובים מבי כנשתא וכבר תמהו בזה הרי"ף בעין יעקב וכל המפרשים וכבר דרשתי בזה וכעת נראה ומקורם נבאר הענין מ"ש מיום שחרב ביהמ"ק אין לו להקב"ה בעולמו אלא ר' אמות של הלכה בלבד והנראה בזה עפ"י מה דאמרו ברכות ד"ה מאי כי זה כל האדם אמר ר"א אמר הקב"ה כל העולם כלו לא נברא אלא בשביל זה ר' אבא בר כהנא אמר שקול זה כנגד כל העולם כלו ר"ש בן עזאי אומר כל העולם לא נברא אלא לצות לזה ועי' בהכותב ובמהרש"א בח"א מ''ש בזה ולענ"ד נראה דהנה כבר נודע מ"ש בס' הכוזרי שבתחלת הבריאה בחר לו הקב"ה אחד השלם שיהי' הוא עיקר הבריאה והשאר טפלים לו כמו משפט התפוח או האגוז שנבראו קליפות המכסות את הפרי והפרי בתוכו ואלמא הקליפות לא נתקיים הפרי בתוכו כמו כן האדם השלם צריך לאנשים שיהי' עליו כקליפת ורואים אנו שהפרי הוא קטן מאוד והקליפות שסביב הם רבים מאד כמו כן האדם השלם מעט מעט נמצא אחד בעיר ושנים במשפחה ושאר אנשים הם הקליפות המכסים אותו וכמו שאמר בן זומא ברוך שברא כל אלו לשמשיני והיינו שאם הי' צריך ב"ז לפת ולחם ובשר לעשות בעצמו הי' נטרד מהשיג השלימות וזה שאמרו שם כמה יגיעות יגע אדם הראשון עד שמצא פת לאכול ואני משכים ומוצא כל אלה כשהוא מתוקן לפני והיינו שאם לא הי' אנשים משתדלים בענינים הנצרכים לאדם לא הי' לאיש השלם קיום וז"ש כל העולם לא נברא אלא בשביל זה ומזה מבואר ששקול זה כנגד כל העולם כלו אחרי שכל הבריאה לא הי' רק בעבורו אמנם מה שאמרו כל העולם כלו לא נברא אלא לצוות לזה נלע"ד עפ"י מה דאמרו ב"ב ד' כ"א אמר לי' רב לר"ש בר שילת כי מחית לינוקא לא תמחי לי' אלא בערקתא דמסאני דקרי קרי ודלא קרי להוי צוותא לחברי' ופירש המהרש"א האי דלא קרי יהי' צוותא לחברי' דקרי שיותר יתן האי דקרי לבי' ע"י צוותא ואם לא יהי' האי דלא קרי עטי' ישום גם האי דקרי לבו ללכת בטל כמו חבירו וביאר הענין כי באמת דרך השלימות הוא קשה מאד על האדם ואם לא הי' רק אותו דקרי לא יוכל לבא לדרך השלימות וה' הולך ובטל רק "י האנשים שעמו ימים על לבו להיות הולך בדרכי השלימות וז"ש כל העולם לא נברא אלא לצוות לזה היינו שע"י אותן אנשים הוא הולך בדרכי השלימות ובא וראה כמה קשה למצא אדם השלם שהרי נח היה השלם מכל בני דורו ומנח עד אברהם תי' שרה דורות ולא נמצא בהן אדם השלם עד שבא אברהם ובן ג' שנים הכיר אברהם את בוראו ומשם נשתלשל ליצחק וליעקב וזה לדעתי מה שאמרו ברכות ט"ז אין קורין אבות אלא לב' ואין קורין אמהות אלא לד' והיינו שהם הי' הפרי וגם בניהם אחריהם אף שהי' שבטי יה לא השיגו השלימות שהי' לא' בן האבות. ובזה פרשתי מ"ש בשבעים נפש ירדו אבותיך מצרימה ועתה שמך השם אלקיך כככבי השמים לרוב ולכאורה מאי ענינו שם לתוכחות שאמר להם משה רבינו אמנם נראה דזה אמר להם ע"ד התוכחה שיקחו מוסר שאז עכ"פ השבעים נפש השלימו את אמר הי' להאבות ועתה שמך ה' אלקיך כככבי השמים לרוב ובכ"ז לא השיגו השלמות וזה מ''ש שם שם מת אהרן ויקבר סם ויכהן אלעזר בנו תחתיו בעת ההוא הבדיל השם את שבט הלוי לשאת את ארון ברית ה' לעמוד לפני השם לשרתו ולברך בשמו עד היום הזה והיינו שספר משה כמה ירדו ממדריגתם שאהרן קדוש ה' מת שם ויקבר סם ויכהן אלעזר בנו כמשפט המתכהן והחל לדרוש בדרכי השלימות אבל הקב"ה ראה שלא יגיע למעלת השלימות הראוי ע"כ הבדיל כל שבט הלוי שיהי' לשרת והנה במדרש רבה פ' בא דרש על פסוק קימי לך רעיתי יפתי ולכי לך אמר לפניו רבון העולמים ת' שנה אמרת לנו להשתעבד ועדיין לא שלמו א"ל כבר שלמו שנאמר כי הנה הסתיו עבר מיד גילו הצדיקים את ראשיהם שהיו מכוסים הנצנים נראו בארץ אלו הן שבטו של לוי שהי' צדיקים כלם והכוונה שבאמת הקב"ה שיער שבת' שנה יתמלאו כל העוונות של ישראל ותזדככו עד שיהי' ראוין לגאולה אבל באמת הבחירה ביד האדם והצדיקים שבהם קרבו את הגאולה וז"ש גילו הצדיקים את ראשיהם שהי' מכוסה שע"י הקליפות שכיסו אותם באו אל השלימות והנה אמרו במדרש קהלת על פסוק אדם א' מאלף מצאתי בנוהג שבעולם אלף בני אדם נכנסין למקרא יוצאין מהם מאה למשנה יוצאין עשרה לתלמוד יוצא מהם א' להוראה הה"ד אדם אחד מאלף מצאתי והיינו שכבר כתבתי שעיקר ההשלמה ע"י הפרי והשלם הוא מעט המציאות א"כ מן אלף שהי' נכנסין למקרא הי' יוצא ק' למשנה וי' לתלמוד וא' להוראה וא"כ נראה שעיקר התכלית הי' אדם השלם והשאר הם קליפות שעי"ז נתקיים האדם השלם כמ"ש וא"כ באמת מילי מעליותא דבי כנשתא שעי"ז שנכנסו הרבה יוצא א' להוראה וזהו שערים המצויינים בהלכה ובאמת אוהב ד' שערי ציון המצוינים בהלכה יותר מבתי כנסיות ואין לו להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה אבל המעלה דביהב"כ שעי"ב באין לזה וזה לדעתי מ"ש בשבת ל"א אין לו להקב"ה בעולמו אלא יראת שמים בלבד שנאמר ואתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך כ"א ליראה וכתיב ויאמר לאדם הן יראת ד' הוא חכמה שכן בלשון יוני קורין לאחת הן והיינו שאדם השלם הוא מעט רק אחד בעירו ויהי רצון שנעלה לציון ברנה ועיין ביומא ד' ל"ז אמר ר' אלעזר אפילו בשביל צדיק אחד עולם נברא דכתיב וירא אלקים את האור כי טוב ואין טוב אלא צדיק והיינו שהקב"ה ברא לעולם בשביל צדיק אחד וז"ש אח"כ ראה הקב"ה שצדיקים מועטים עמד ושתלן בכל דור שנאמר כי לד' מצוקי ארץ וישת עליהם תבל והיינו שכבר בארתי כי האדם השלם קשה למצוא וכיון שהעולם לא נברא רק בשביל הצדיק לכך שתנן בכל דור וז"ש אפילו בשביל צדיק אחד העולם מתקיים שנאמר וצדיק יסוד עולם והיינו שלפי שהצדיק הוא התכלית של הבריאה וכל העולם כלו לא נברא רק בשביל צדיק לכך כשיש צדיק אחד העולם מתקיים ומ"ש בתחלה העולם נברא ואח"כ אמר מתקיים יש להקשות שאחר שהי' סבת הבריאה מכ"ש שיתקיים כעין קושית הרב ב"י ריש חשן משפט: דרוש הספד על העדר שני נשיאי ישראל הרב הגאון המובהק מוה' יעקב עטלינגער זצ"ל האבד"ק אלטונא. והרב הגאון המובהק מוה' אברהם שמואל בנימין סופר ז"ל האבד"ק פרעשבורג זכרם לברכה. ישעיה הנביא אמר סי' ל"ג לבך יהגה אימה איה סופר איה שוקל איה סופר את המגדלים את עם נועז לא תראה פירש"י נועז לועז לא תראה לא תחשבהו. ביאור הענין ע"פ מה דדרשו חז"ל אי' סופר את האותיות ודורשן איה שוקל שהיה שוקל קלות וחמורות וגז"ש סופר את המגדלים שהיו שונין ב' מאות הלכות במגדל הפורח באויר והנה חז"ל דרשו על פסוק הקול קול יעקב והידים ידי עשו בזמן שקול קול יעקב מצפצפין ומהנין בבתי מדרשות אין ידי עשו שולטין בו וזה שאמר כאן איה סופר איה שוקל שאם היה כאן סופר ושוקל את עם בועז לא תראה היינו שלא תחשבהו שלא יהי' ידי עשו שולטין ועיין אלשיך שדרך קצת בזה. רבותי גם אנחנו נקונן איה סופר איה הגאון הגדול מורינו ר' אברהם שמואל בנימין סופר אב"ד דק"ק פרעשבורג אשר הרביץ תורה ברבים בלימוד ישיבה לערך שלשים שנה בן לאותו צדיק הגאון מאור הגולה מוהר"ר משה סופר זצ"ל חתן הגאון רבן של כבה"ג מוהרר עקיבא איגר זצ"ל ועתה בעו"ה כבה נרו והנה העדרים נפוצו ואין מי שינהל אותם על מבוע התורה והיראה איה שוקל זה הגאון הגדול מורינו ר' יעקב יוקב עטלינגער אבד"ק אלטונא אשר היה ערך שלשים שנה ויותר נשיא בארץ הקדושה וחבר חיבורים רבים על מסכתות וגם שו"ת בנין ציון הוא היה מנהיג עדת ה' זה רבות בשנים: והנה אם אמנם פיו הוא ציוה שלא יספידוהו כמו שכתב בצואתו הנשלח אלי אבל כבר כ' בשו"ת בית יעקב סי' פ"ג דת"ח וגדול הדור אף