דברי דוד טורי זהב חלק א ט

בהן ואין טענתך טענה אין סניגור נעשה קטיגור מכח קושיא דגמרא ותירוצא, לפ"ז מתורץ גם כן הקושיא הראשונה שהקשיתי, דמשרע"ה ידע שחטא בהן לא יאמינו לי, רק שאמר אף שחטאתי בזה הלשון הואיל ועשיתי סניגור בהאי לישנא פעם אחת בא בטענה הנ"ל אין סניגור נעשה קטיגור, והשיב לו הקב"ה דאין טענתו טענה כנ"ל משום דמילי ומילי נינהו נמצא החטא במקומו:

ולנעוץ תחילתו בסופו וסופו בתחילתו, באתי במה דמסיים לכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל, ופי' רש"י והרלב"ג והפסיקתא לכל היד החזקה זו קבלת התורה וקשה מאי איריא דתני קבלת התורה ברמז דיד החזקה, ואמר ביה מו"ח המאור הגדול מוהר"ר יוסף נר"ו טעמא מילתא עפ"י מה דאיתא בח"מ סי' קל"ט ס"א, האי ארבא דהוו מינצו עליה בי תרי וכל חד אמר דידי הוא דיינינן ביה כל דאלים גבר. ואיתא במסכת שבת תירוץ משה למלאכי השרת שבקשו שתנתן להם התורה מחמת טענת בר מצרא, והשיב מה כתיב בה לא תרצח כו' כלום יצה"ר יש ביניכם, ועפ"ז מובן הטעם הנ"ל דהיה צריך יד חזקה לקבלת התורה לישראל נגד המלאכים שטענו בר מצרא וישראל טענו כנ"ל עכ"ד. רק על זה עשיתי תוספת, ומכח זה יתורצו הסמיכות במה דמסיים כנ"ל ופתח בבראשית רבה כו', שהקשיתי דכל זה לא איירי אלא למ"ד שהתורה נקראת כלי וכמו שדימו אותה לאניה במ"ש דרך אניה בלב ים, וא"כ יש לה דמיון להאי דינא וכנ"ל, אבל לא למ"ד שני שאומר שהתורה נקראת אומן והיכא רמיזא באורייתא שהתורה נקראת כלי, ונבאר ע"פ מה דאיתא באלשיך בזה בסדר בראשית שמתרץ המדרש רבה וז"ל, ואהיה אמון אצלו אמון אומן אמרה התורה אני הייתי נקראת כלי אומנותו של הקב"ה כו', מקשה הוא ז"ל מאי האי דקתני תחלה אומן משמע שהוא הוא האומן עצמו, ואח"כ אומר כלי אומנותו משמע לא אומן עצמו, ומתרץ בדרך זה ע"פ מה דאיתא יודע היה בצלאל לצרף האותיות שבהם נבראו שמים וארץ ה"נ אצל הקב"ה כביכול ראה באותיות התורה ובדמותה ובצלמה תתהפך כחומר חותם ברא את העולם ם י"ל שהתורה בעצמה מחמת דקותה ורוחניות שלה היא בעצמה האומן, וידוע שהתורה נקראת ראשית ומדכתיב בראשית ברא אלהים גו' ולא ראשית ברא אלהים וגו' אלמא כמ"ד שהתורה היא כלי אומנותו ולא אומן עצמו עכ"ל בקיצור, אף שאין זה לשונו ממש כי האריך בזה ולא היה לפני להעתיקו בשעת מעשה ועפ"ז יתורצו הסמיכות הנ"ל, לכל היד החזקה וגו' זו קבלת התורה, וקשה מנא לן לרמוז בתיבות יד החזקה קבלת התורה, וצריך אתה לומר על שם שהיה למלאכי השרת טענת בר מצרא ולישראל טענה מה כתיב בה על כן היה צריך יד חזקה נגד מלאכים וכנ"ל, וכמו שאיתא בח"מ הנ"ל, וע"ז קשה דזה אינו כ"א למד"א שהתורה נקראת כלי ודמי לארבא דהוו מינצו עליה בי תרי, אבל לא למ"ד שהתורה בעצמה היא האומן ומנ"ל להוכיח כמ"ד זה דילמא כמ"ד שני, על זה באו הסמיכות בראשית ברא אלהים וגו' ולא אמר ראשית ברא אלהים גו' אלא ע"כ מוכח כמ"ד זה דהתורה נקראת כלי אומנותו של הקב"ה:

ומהמודיעים ולפנים אנכי שרוב דברי הגאון בעל המחבר ז"ל הוא אשר הפליא והשיג על הפרשן הגדול הרב המזרחי ז"ל, וסותר דבריו וביותר בסדר משפטים שרוב דיני התורה תלויים בה, שם לא הייתי תנא ושייר שום דבר מדבריו הנאמרים בכתב באשר עשה שם תוספת מרובה על העיקר גם הביא הגאון המחבר הלז ז"ל דברי מנחת יהודה כמה פעמים. וראה זה חדש הוא אשר לא היה לעולמים, וקושיות ישנות וחדשים בו נמצאים. גם מה שלא הוספתי כי אם נופך משלי מה שהעלה מצודתי הקלושה בספר בראשית לבד, חדא ועוד קאמינא באשר גדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם ויראתי לדבק בו הרבה אם אין בי כל המדות הללו כו' ולמיהוי חברותא חלילה לי לעוה"ב. ועוד שלא לרצון היה להרב ה"ה מהר"מ הנ"ל המוציא לאור הספר הלז, וגם צועק לשעבר היה קודם התחלת הדפוס של ספר שמות, לכן שמתי הקסת לנדנה ומשכתי ידי מלכתוב להלן. ומאן אזכי לעשות מדור לפני, ולבנות בית לי לשמי, וליטע כרם לעצמי, לאכול מפירותיהם וכו', כאשר השגתי הסכמות ת"ל ית' מרבני מאורות הגדולים ומגאוני ארץ, שיוחקו מלי בעט ברזל ועופרת, להיות לי ולזרעי אחרי למשמרת ויזכני הש"י ב"ה להוציא לאור תעלומות. חיבורו של מו"ח זקני הגאון הנ"ל על ש"ע אורח חיים. ואזכה לראות בחיים חייתו ולהשקות מבארו עמוקות. ומדלי"ו חבל בחבל יד"ל ויורם להשיג ולהוציא לאור באור תורתו בקירון אור פניו, אשר חיבר והשיג על התייר הגדול בעל האשר"י ז"ל דכולא תלמודא וזה לשון הפליאה הובא בילקוט ראובני הגדול ריש סדר עקב, בית אהרן ברכו את ה', בית הלוי ברכו את ה', יראי ה' ברכו את ה', ברוך ה' מציון שוכן ירושלים הללויה, תוב"ב אמן. ואשא עיני גם אנכי על ההרים ואמרתי מאין בא עזרי, עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ:

כה עתירת אפר כירה מוכן לכל אהרן במוהר"ר יעקב הלוי, מבני בניו של האלוף הראש מוהר"ר שמואל שחור מק"ק לובמלא יצ"ו, וחתנא דבי נשיאי ה"ה מ"ו חמי המאור הגדול מוהר"ר יוסף נר"ו אב"ד ור"מ דכולא גלילא מינסק יצ"ו ה"ה בן הגאון הגדול מוהר"ר יהודא המכונה ידל אב"ד ור"מ דק"ק קאוולי יצ"ו: