עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › דברי דוד טורי זהב חלק א

דברי דוד טורי זהב חלק א ח

Divre David Turei Zahav part 1 8 · דברי דוד טורי זהב חלק א · free full Hebrew text

Open in the reader →

התנצלות המגיה ישמח הקורא ויגיל המלקט והמגיה באשר זכינו לדין לרעות בגנים וללקוט שושנים אל תקרי שושנים אלא ששונים כבר ומימיו מי סלע של משנה בע"פ בטורי זהב של יורה דעה אנו שותים ולשון הוה משמש בלשון עבר ועתיד, וכעת ויגש בן יעקב ויגל את האבן מעל פי הבאר תורה שבכתב להשקות את מקנה הצאן המקושרות והעטופות בתורתו של מורנו ורבינו הגאון הגדול מוהר"ר דוד בעל טו"ז ז"ל על פי' רש"י על התורה שאינו נאכל כמות שהוא חי בדברי דוד אלו העולים על שלחן רבנן המאורות הגדולים המופלגים וכדי למתק את התבשיל של דברי דוד הנ"ל שרובו ככולו הוא דבר חריף באתי אנכי הרועה צאן הנ"ל לערב בו מדברים הקצרים של משנתו קב ונקי שיהא שימה לשולחן הערוך לפני כל הלומדים וקלישי הדעת באשר לאו כל מוחא יכול לסבול דא והרימותי ידי לאל עליון בכל מקום המוזכר בספר זה אשר היו נראין לו דברי דוד היה אומר כפתור ופרח ושארי לשונות של שופרי דבריו, כמו שמצינו במסכת קדושין והרבה כיוצא בזה בלשון הש"ס, לא הוספתי לשון זה מדילי ולהיות בודה מלבי ח"ו וחס לית לזרעא דאבא למיעבד הכי, כ"א לשונו ממש ומכתבי פתוחי חותם קודש כתב ישן הנשתון של הגאון בעל טורי זהב ז"ל אותיותיו מאירות כספירים האירו מול עבר פני כ"א שתים שהן ארבע סדרם לפנים. בהתחלת התורה מבראשית ושתים שהן ארבע סדרם בחוץ., בסוף התורה מהתחלת משנה תורה היה כתב העתקה ותלמיד טועה כתבה. ושגיאות מי יבין להיות רישא נגרר אחר גוף הכתב. באשר אין פנאי הדפוס מסכים לעיין היטב הדק. כי כל פועל ה' למענהו עושה ואצים ואינם מניחים לבער מן הכרם הקוצים. לכן על דא קאתינא, להפיל תחנה, וצועק להבא אנכי שהקורא בזה הספר אל יתלה בי בוקי סריקי. רק לנקוט האי סימנא בידיה ספר"א בציר"א ותוספא"ה, ולאו ספרא דוקנא כתביה. ואעפ"כ אקוה להש"י שמעט מזעיר יהיה כי הרבה יגעתי בה בשעת מעשה, ליתן לב להתבונן ולפרוש הדבר כשמלה. ועשיתי לוח הטעות מספר בראשית, באשר לאחר ההדפסה מצאתי כמה דפין מהתחלת הספר מגוף הכתב של הגאון המחבר ז"ל, הגם כי בער אנכי מאיש להיות מן המלקט ורהיטני בראש הגאון הנ"ל, אמנם מכאן מודעה רבה לאורייתא ככפיית הר כגיגית, היתה עלי, באשר שלוח נשלחתי התם בעסק שליחות מצוה דאדוני מ"ו חמי זקיני ה"ה הגאון הגדול מוהר"ר יהודה המכונה יודל נר"ו אב"ד ור"מ דק"ק קאוולי יצ"ו, להוציא לאור חיבורו על ש"ע אורח חיים לדפוס במחברת יחד עם הטורי זהב ז"ל הבדלו חיים כו' שחיבר ג"כ על ש"ע א"ח, ונשתתף עם הרב מוהר"ר משה נר"ו אב"ד ור"מ דק"ק שינאווי ה"ה חתן בן הגאון בעל טורי זהב ז"ל, זה וזה לא עלתה בידינו להדפיס. כ"א לזאת התורה שבכתב הגאון טורי זהב ז"ל שהיתה מוחזקת ביד הרב חתן בנו דהגאון ז"ל הנ"ל. ומבלתי ידיעת מוח"ה הנ"ל נעשה זאת. וע"פ עילת כל עילות וסיבת כל סיבות סיבב שנדפס במעות מוח"ה הנ"ל טורי זהב זה. וגם לזאת אזלת וקצרה יד המשיג והממציא מהשתרע כל דברי דוד הנ"ל, כי עלהו לא יבול עד שהוכרחתי לברור אוכל מתוך אוכל:

והואיל אתא לידן ענינא דיציאה נימא בה מלתא חדא וחד"ת דבר א' מדברי הכמוסים עמדי כי הוא זה:

דאיתא במדרש רבה פרשת וילך וז"ל בקיצור הן קרבו ימיך למות אמר משה להקב"ה רבש"ע בהן קלסתיך ואמרתי הן לה' אלהיך השמים וגו' ובהן אתה גוזר עלי מיתה, אמר לו הקב"ה שכן רע אתה רואה את הנכנסות ואין אתה רואה את היוצאות והלא אמרת הן לא יאמינו לי ע"כ המדרש:

המדרש הזה אומר דרשוני וחיו. חדא היאך סידר משה תחילת טענותיו ואמר בהן קלסתיך ובהן אתה גוזר עלי מיתה, והלא כל אדם צריך להיות מארי דחושבנא ומכ"ש משרע"ה מסתמא ידע שחטא בהן לא יאמינו. ועוד קאמינא בתשובתו של הקב"ה שאמר לו אתה רואה את הנכנסות ואין אתה רואה את היוצאות כהאי לישנא יתירא לא מצינו במקומות אחרים. ויבואר ע"פ הצעה קטנה, דאמרינן ריש קדושין, האשה נקנית בשלשה דרכים וקונה את עצמה בשתי דרכים נקנית בכסף בשטר ובביאה וקונה את עצמה בגט ובמיתת הבעל, והוינן עלה בגמרא ותיהוי אשה נמי יוצאת בכסף ותהא קונה את עצמה בשלשה דרכים, ומתרץ יאמרו כסף מכניס כסף מוציא סניגור יעשה קטיגור ופרכינן עלה אי הכי שטר נמי ומתרץ מילי מילי נינהו, פי' רש"י לישנא דהאי שטרא לחוד התם כתיב הרי את מקודשת והכא כתיב הרי את מגורשת אי הכי כסף נמי טיבעא מיהא חד הוא. נמצא עולה מזה דלא אמרינן סברא כזו אין סניגור נעשה קטיגור אצל מילי מילי. ולפ"ז מובן דמשרע"ה היה מחולק עם הקב"ה באותה סברא דהמקשן ותרצן והראה לו הקב"ה האמת בזה, וה"ק המדרש בשעה שאמר לו הן קרבו ימיך למות אמר משה רבש"ע בהן קלסתיך כו' ובהן אתה גוזר עלי מיתה ואנן קי"ל אין סניגור נעשה קטיגור, והשיב לו הקב"ה שכן רע אתה רואה את הנכנסות ואין אתה רואה את היוצאות, ר"ל במה שהאשה נכנסת בשלשה דרכים ויוצאת בשתי דרכים, מכח זה מוכח דאין טענתך טענה, משום דקשיא עליה קושית הגמרא ותיהוי אשה נמי יוצאת בכסף ויהיו ג"כ שלש דרכים כמו שנקנית בשלש דרכים, וצריך אתה לתרץ כתירוצם יאמרו כסף מכניס כסף מוציא סניגור יעשה קטיגור, ע"ז קשה קושית הגמרא להלן א"כ שטר נמי דהא נכנסת בשטר לבעלה א"כ היאך יוצאת בשטר בגט, וצריך אתה לומר מילי מילי נינהו דבמילי לא אמרינן סברא זו אין סניגור נעשה קטיגור, א"כ אף שאמרת הן לה' אלהיך השמים וגו' יכול אני לגזור עליך מיתה