דברי דוד טורי זהב חלק א פב

יצחק הנה האש והעצים ואיה השה לעולה, היינו משום קודם תמיד של שחר, לזה אמר אלהים יראה לו השה לעולה בני, רק נקדים דאיתא מדרש בשעה שנעקד יצחק תיקן הקב"ה כבש אחד בבוקר וכבש אחד בין הערבים. וא"כ קודם העקידה אף שקיים אברהם כל התורה קודם שנצטוה מ"מ הא אכתי לא מפי זמנו של תמיד ומותר להקריב קודם תמיד של שחר, לז"א אלהים יראה לו השה ר"ל שה של תמיד אחד בבוקר ואחד בערב, ולזה אמר השה הידוע דהיינו עולת תמיד אימתי יהיה זה שיקריבו עולת תמיד לעולה בני כשיהיה בני לעולה אז יתוקן זה, וא"כ קודם העקידה הוי אכתי לא מטי זמנו של תמיד ומותר להקדים, ובספרי ויקהל משה הארכתי בזה בפרשת נח והבן

בפ' תולדות, (כ"ז מ') והיה כאשר תריד ופרקת עולו מעל צואריך, ברש"י ובתרגום והיה כאשר תריד כשיעברו ישראל על פתגמי אורייתא ויהיה לך פתחון פה להצטער על הבכורה והברכות שנטל ופרקת עולו וכו' לכאורה זה תמוה, ונלע"ד דאיתא בתשובת מהר"מ מלובלין (תשובה י"א) באחד שהיה בורח והמלוה הבטיחו כשיפרע לו המחצה מהחוב אזי לא יתבענו יותר ונתן לו ת"כ על זה והמלוה מסר מודעא על זה, לר"ת שת"כ חמור כשבועה אם הוי מודעא נגד השבועה והביא מהר"מ תשובות מהרד"ך ותשובות מו"ה בנימין זאב חלוקי דעות, לדעה אחת יש חילוק בין אונס ממון ובין אונס מיתה דבאונס מיתה הוה מודעא אף שנשבע ובאונס ממון לא הוה מודעא עכ"ד אף שאין זה לשונו ממש ואיתא בגמרא ויתיצבו בתחתית ההר מלמד שכפה עליהם ההר כגיגית אם מקבלין התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתם אמר רבא מכאן מודעא רבה לאורייתא, נמצא שהיו ישראל אנוסים מחמת מיתה, ואיתא בש"ך שיעקב השביע לעשו שלא יטעון טענת אונס שהיה עוף ובזמנים ההם לא היה חולשה רק כשנתייגע סר כחו מעליו עד שמת, לכן אמר עשו כשהיה עיף הנה אנכי הולך למות למה זה לי בכורה משום שאז היתה המיתה מחמת עייפות לכך השביעו שלא יטעון טענת אונס, רק לחשובת מהרד"ך שהביא מהר"מ הנ"ל שבאונס מיתה א"צ לקיים שבועתו שהיה באונס, א"כ לא הועיל יעקב כלום בזה שהשביע אותו שהרי היה לו טענת אונס מיתה שהיה עיף כו'. וא"כ מתורץ והיה כאשר תריד כשיעברו ישראל על התורה קשה היאך יעברו הלא הם מושבעים ועומדים מהר סיני, אלא ע"כ מוכרח לומר שיהיה להם תירוץ מודעא רבה וקשה הא היה בשבועה ובשבועה ליכא מודעא אע"כ שהיה אונס מיתה ובאונס מיתה א"צ לקיים שבועתו, א"כ עכשיו יהיה לך פתחון פה להצטער על הבכורה והברכות שהיה המכירה ג"כ באונס, מאי אמרת שהיה בשבועה הא אמרת דבאונס מיתה הוי מודעא אף בשבועה ודו"ק

ובזה יובן מ"ש מכרה כיום את בכורתך לי, לשון כיום קשה להבין, ולפ"ד יובן רק נקדים הגמרא דנדרים ז"ל במשנה נודרין להרגין כו' שיאמר יאסר כל פירות שבעולם עלי אם לא של בית מלך הם, ושם בתוס' ובלבד שיאמר בלבו היום, ואע"ג דדברים שבלב אינן דברים לגבי אונס שאני, ר"ל שיאמר רק היום לבד יאסור עליו הפירות כו': ונראה דלפ"ז היה לעשו ג"כ טענה שהיה בלבו שלא מכר לו הבכורה לעולם רק היום בלבד ולא למחר. ואע"ג דהוי דברים שבלב לגבי אנס שאני שהיה עשו אנוס כנ"ל. נמצא דליום אחד היה המכירה כודאי אף לפי הדברים שבלבו שהיה על יום אחד ולא לחלוטין. א"כ מתורץ דיעקב אמר מכרה כיום אחד שהוא בודאי מכירה אף לפי הרהורי לבך שהיה על יום ממילא יהיה המכירה לעולם שלא תטעון זה שהיה בלבך רק על יום אחד כנ"ל ודו"ק

ובזה יובן המדרש פ' בשלח היש ה' בקרבנו אם אין רבנן אמרי אמרו ישראל אם מהרהרין אנו בלבנו והוא יודע נעבדנו ואם לאו לא נעבדנו כו' אמר הקב"ה יבא עמלק ויבדוק אתכם עכ"ל. קשה מה ענין שתלו עבודת הש"י בזה שהוא יודע מה שמהרהרים. ולפ"ד יובן שיש לישראל גם כן אותה טענה שאף שנשבעו לקיים התורה היו כלכם היום ולא למחר וזה שרי באנס כנ"ל שנודרין להרגין כו', וישראל ג"כ הוי כמו נודרים ונשבעים להרגין שהרי אמר שם תהא קבורתם וא"כ אף שהיו מושבעים ועומדים בהר סיני היו אומרים שלא נשבעו על התורה רק היום בלבד, רק אם הקב"ה יודע הערמה ומשביען א"כ הו"ל כאומר אני משביעך שלא תעשה ערמה זו ואינו מועיל הערמה, לזאת אם מהרהרין בלבנו והוא יודע נעבדנו שהרי אין לנו תירוץ שהיה בלבנו היום משא"כ אם אינו יודע, ולז"א יבא עמלק ויבדוק אתכם ר"ל לפי דעתכם דשרי להערים ולומר בלבו היום, א"כ גם עשו יכול לומר כן שהיה בלבו היום ואינו מכירה, א"כ יבא עמלק ויבדוק אתכם, שהרי נודע שעמלק בא בשביל דנטר דבבו על עיסק בכירותא וברכתא דנטל יעקב מאבי אביו עשו כמ"ש בתרגום שיר השירים על פסוק אחזו לנו שועלים כו' ע"ש ודו"ק:

) ובזה יובן הפסוק פן יש בכם איש או אשה אשר לבבו פונה היום והיה בשמעו כו' והתברך בלבבו לאמר שלום יהיה לי כי בשרירות לבי אלך, ובתרגום ארי בהרהורי דלבי אנא אזיל, לא יאבה ה' סלוח לו, ר"ל אשר לבבו פונה הכוונה שהיה בלבו היום יקיים התורה ולא למחר, לזה אמר ארי בהרהורי דלבי אנא אזיל ר"ל שהיה מהרהר בלבו היום לזאת לא יאבה ה' סלוח לו, ר"ל בהקב"ה אין זה טענה שיודע מחשבות אדם והרהורי לבו ולא יועיל ערמתו כנ"ל ודו"ק, ובספרי ויקהל משה הארכתי בזה ע"ש ויבז עשו את הבכורה. מה בזה עמה תחיית המתים. נ"ל ע"ד פשוט שקרוב לאחת, דאיתא בס' שני לוחות הברית מסכת ר"ה קושיא לפי משארז"ל דאדם הראשון עשה תשובה ק"ל שנה, א"כ למה נקנס במיתה הא תיקן החטא בתשובה, ותירץ משום שהיה מתקן