דברי דוד טורי זהב חלק א פא

איש ואסורה. וא"כ מתורץ ועתה השב אשת האיש קשה הלא כתיב אברם הוא אברהם דמשמע שהיה משמיטה שעברה וא"כ היה מלאך ואשת איש אסרה רחמנא ולא אשת מלאך, לז"א כי נביא הוא, הוא דייקא, ר"ל מ"ש באברהם אברם הוא אברהם היינו שהיה נביא מתחלתו ועד סופו ולא שהיה משמיטה שעברה ודו"ק שם (כ"ב ח') ויאמר אברהם אלהים יראה לו השה לעולה בני פירש"י ובמדרש אלהים יראה לו ויבחר לו השה ואם לאו לעולה בני עכ"ל וצריך ביאור ונלע"ד לתרץ רק נקדים גמרא ריש עירובין ז"ל אמר רב יהודה אמר שמואל שלמים ששחטן קודם שנפתחו דלתות ההיכל פסולין שנאמר ושחטו פתח אהל מועד בזמן שהוא פתוח ולא בזמן שהוא נעול, ובתוספות וז"ל תימא ל"ל למימר משום קודם פתיחת דלתות היכל הוא דפסול תיפוק ליה דפסול משום שהוא קודם תמיד של שחר ואמרינן שאין לך דבר שהוא קודם תמיד של שחר שנאמר והקטיר עליה העולה וערך עליה העולה עולה ראשונה, ועולה ג"כ אסור לשחוט קודם פתיחת דלתות ההיכל כדאמרינן וכו' ואם שחט קודם פתיחת דלתות היכל אקדמיה קודם תמיד של שחר, וי"ל דקרא דהעולה בהקטרה איירי ואצטריך קרא דאפי' שחיטה דלאו עבודה היא אסור בשלמים, א"נ קרא דהעולה היינו למצוה ולא לעכב כו' עכ"ל. ובמנחות (דף מט:) הקשו התוס' ג"כ קושיא הנ"ל, וכתבו ואין לומר דהיינו לפני הפתח היינו בזמן שיש פתח שיש בית המקדש ומשכן יש שלמים אבל בזמן שאין פתח שלא בפני הבית או כמו שאמרינן בזבחים (דף נ"ה) שלמים ששחטו קודם שיעמידו את הלוים המשכן או אחר שפרקו הלוים את המשכן פסול שנאמר ושחטו פתח אהל מועד כו' דפשטא דמילתא קודם פתיחת דלתות היכל באותו יום משמע ומתרצים ג"כ שני התירוצים הנ"ל

ונלע"ד דע"פ הדברים האלה יובנו הפסוקים בעקידה מ"ש יצחק הנה האש והעצים ואיה השה לעולה, והקשו המפרשים למה לא אמר בקיצור איה השה לעולה למה תלה שאלתו באש ועצים, ולפ"ד מתורץ דנודע דאברהם אבינו קיים כל התורה כולה אפילו עירוב תבשילין. והנה בודאי קיים מצוה זו להקריב קרבן תמיד במועדו הכבש האחד בבוקר וכבש אחד בין הערבים. וכבר הקדמנו שאין לך דבר שקודם לתמיד של שחר רק שחיטה מותר דלאו עבודה היא כנ"ל בתוס' בתירוץ הראשון של התוס', א"כ מתורץ דזה היה קשה ליצחק על שהשכים בבוקר להקריב קרבן קודם תמיד של שחר לכן אמר הנה האש והעצים ואיה השה לעולה, השה דייקא ר"ל הידוע דהיינו תמיד של שחר. ובשלמא בלא זה בלא אש ועצים לא הקשה דהיה סובר דאינו רוצה רק לשחוט ושחיטה מותר קודם תמיד של שחר בעולה דלאו עבודה הוא, רק כשראה אש ועצים שרוצה להקטיר עכשיו שאל ואיה השה לעולה שצריך להקדים תמיד של שחר משום עולה ראשונה, לזה השיב לו אברהם כתירוץ השני של תוס' הנ"ל דהעולה עולה ראשונה היינו למצוה אם אפשר להקדים יקדים ואם לא אפשר אינו מעכב, לזה אמר אלהים יראה לו השה ר"ל אם יראה השה שיהיה לעולת תמיד של שחר מוטב דזה הוא מצוה להקדים ואם לאו שלא יראה השה לעולת תמיד לעולה בני מ"מ אף להקדים, דאינו מעכב בשביל זה הקרבת בני דזה אינו אלא למצוה להקדים ולא לעכב כנ"ל בתוס' בתירוץ השני, והבן

ובזה נבוא אל ביאור מדרש תמוה וז"ל, ויאמר אל תשלח ידך א"ל אם כן אחנקנו א"ל אל תעש לו מאומה עכ"ל, והוא תמוה מה היה בדעת אברהם שרצה לחנוק את בנו, וכבר נתחבטו בזה מפרשי התורה ומפרשים שרצה לקיים בו מצות מליקה והנה עדיין צריכין אנו למודעי מתחלה מאי קסבר שרצה לשוחטו ולבסוף מאי קסבר שרצה למולקו ולפ"ד יובן רק נקדים מ"ש התוספות במנחות (דף מ"ט) הנ"ל וז"ל מיהו תימא דאמרינן בפרק א"ל הממונה ולא זו בלבד אמרו אלא אפי' עולת העוף שנמלקה בלילה תצא לבית השריפה, תיפוק ליה שהוא קודם תמיד של שחר אבל משום קודם פתיחת דלתות היכל לא מיפסל דזה אינו רק בשלמים דכתיב ביה פתח אהל מועד אבל בשאר קדשים אפי' בבהמה לא כתיב מכ"ש במליקת העוף, וי"ל כיון דאכתי לא מטי זמן התמיד לא איירי קרא בהכי עכ"ל. נמצא דמליקה הוא דבר פשוט דמותר קודם פתיחת דלתות היכל ואף בשאר קדשים לא כתיב רק בשאר קדשים יש לטעות ולומר דאף דלא כתיב בהו נילף משלמים, מ"מ במליקה שהוא ענין אחר אין לטעות כלל לילף משלמים וכמ"ש בספרי ויקהל משה, והארכתי בזה למה לא נילף שאר קדשים משלמים לאסור קודם פתיחת דלתות ההיכל. וכבר הקדמנו לפי האין לומר של התוס' במנחות דהפירוש של לפני הפתח היינו בזמן דאיכא פתח. איכא שלמים ובזמן דליכא פתח דהיינו שלא בפני הבית או קודם שהוקם המשכן כנ"ל אין שלמים, ויש גם כן לטעות דנילף מיניה אף שאר קדשים אמנם מליקה אין לטעות דנילף מיניה כנ"ל. וא"כ מתורץ דמתחלה רצה אברהם לשוחטו שסבר כתירוץ הראשון של התוס' דשחיטה לאו עבודה היא ואינו אסור לא משום קודם תמיד של שחר ולא משום קודם פתיחת דלתות היכל אף לפי האין לומר בתוס' דפירוש לפני הפתח היינו בזמן הפתח אבל לא שלא בפני הבית, מ"מ היה אברהם סבר דקרא בשלמים כתיב ולא בעולות. אבל עכשיו ששמע שא"ל אל תשלח ידך אל הנער היה סבור דילמא הוא משום קודם פתיחת דלתות היכל, וכפירוש הא"ל הנ"ל דבזמן דליכא פתח אסור בשלמים וה"ה בשאר קדשים, לזה אמר א"כ אחנקנו, ר"ל מליקה ובמליקה הוא פשוט וברור דלא נילף משלמים ומותר קודם פתיחת דלתות היכל כמ"ש בתוס' הנ"ל, לזה אמר אל תעש לו מאומה רק אסיקתיה אחתיניה, והבן

וע"פ תירוץ התוס' הנ"ל דכיון דאכתי לא מטי זמן התמיד לא איירי קרא בהכי ומותר קודם תמיד של שחר, נוכל לומר ג"כ דזה השיב לו אברהם עמ"ש