דברי דוד טורי זהב חלק א ז

הקדמה מהרב הגדול מוהר"ר משה יצ"ו בהאלוף הראש החכם הכולל מוהר"ר יצחק זצלה"ה, חתן הרב הגדול מוחר"ר ישעיה סג"ל, בן הגאון הגדול המחבר בעל טורי זהב זצלה"ה. אלה דברי דוד האחרונים, מסיני ועוקר הרים, ה"ה הגאון הגדול, מחברא דילן, פסקא דילן, הוא אדוני מו"ח זקני מוהר"ר דוד זצלה"ה, אשר הפליא לעשות ספרים הרבה, אחד היה ראשית מלאכתו מלאכת שמים, אשר כבר נודע ביהודה ובישראל גדול שמו, ספר טורי זהב על חלקי ש"ע יור"ד, בו יורה דעה ויבין שמועה והמציא תילי תילים של הלכות, לו יד ושם כגדולי הפוסקים, ונתפרסם תורתו, תורת אמת היה בפיהו, השכיל בכל וה' עמו שהלכה כמותו בכ"מ, ובכל מדינות שותים בצמא את דבריו היקרים. ושלשה המה נפלאים אשר עדן לא היו בבית הדפוס והמה בכתובי"ם על ספר הישר, אשר איזן ותיקן וחבר הגאון הנ"ל על שלשה חלקי שו"ע הנשארים או"ח אהע"ז וחו"מ, אשר בהם הראה חריפותו ובקיאותו בכולא תלמודא ובפוסקים הראשונים ואחרונים אשר כבר חקוקים דבריהם בעט ברזל ועופרת. גם השיב תשובות ליחיד ולרבים וכן שלימים, ונקרא בשם תשובת דוד, לשואל כענין ומשיב כהלכה למשה מסיני נמסרים, ובו מבוארים, כל הדברים החמורים, אשר ישנן בפוסקים ובב"י ובכל חלקי שו"ע:

אלה דברי דוד האחרונים אשר דבר לעת זקנתו, הוסיף חכמה על חכמתו ושאל נשאל באורים, על רש"י שעל התורה כאילו נתנו מסיני, ראה יראה בראיות נכוחים וברורים, מפרק הרים ומתרץ שברים, אמרות טהורות מפנינים יקרים:

את כל אלה כל הון יקר ראתה עיני, בגנזי בית דוד היו גנוזים וצרורים, ומעין כל חי היו נעלמים ונסתרים, עד שעמדתי על כל אלה וחקרתי ודרשתי וסדרתי אותם יפה עד שיהיו ראויים להעלות על שלחן רבנן סגנים וחורים:

והיה בדעתי להעריך על השלחן תחילה הספרים הנחמדים אשר חבר מוח"ז הגאון על שלשה חלקי שו"ע הנ"ל, אשר האריך בשלחנו בפלפולא חריפתא והחזיר התורה על יושנה, וישן מפני חדש הוציא ועורר מעדנים דיני דינים. והדברים מחוורים כשמלה חדשה, חידוש תורה מאתו תצא, כמסיני נתונים, ולצרף אליהם גם החידושים אשר נתחדשו לי בס"ד בפוסקים כגרזימא הדין הבאה באחרונה. אך מחמת הוצאות הדפוס כי רבו, חזרתי מהספרים הנ"ל הגדולים. ואמרתי אלה דברי דוד האחרונים יצאו ראשונה והנה אף גם על ספר זה יגעתי ולא מצאתי סעד, ונסוגותי אחור שלא להדפיס רק עד סדר שמות, כי ראיתי שלא אוכל לבא אל התכלית הקיצונה, ונתייאשתי מן הקץ. והנה קול דו"ד דופק לפני אל שוכן מעונה. וזכות תורתו ומעשיו הטובים של מו"ח הגאון המחבר ז"ל היא הגינה, עד שעילת כל העילות וסיבת כל הסיבות ב"ה, סיבב סבובים ודלג על הקץ וגלגל הזכות ע"י זכאי, ה"ה הגאון הגדול מוהר"ר יודל נר"ו אב"ד ור"מ דק"ק קאוולי יצ"ו, ונדפס הספר הנ"ל עד גמירא. גלל כן לא חברתי במחברת הקודש הלז אפס קצת חידושי תורה אשר כתבתי בספרי הנחמד ויקהל משה, מפני שלא הייתי אצל הדפוס ושלא בפני יצא הספר הזה לאורה, ע"י חתן בן הגאון הנ"ל שר התורה, ובזכות זה אל גדול ונורא, יאריך ימיו על ממלכתו הוא ובניו הגאונים בקרב כל ישראל, ויזכהו להוציא לאור תורתו, גם ספרים הנחמדים ויקרים אשר חבר על או"ח ועל האשר"י שבכל הש"ס, לזכות בהם את הרבים ולהגות בהם בחיים חיותו בתדירא:

והנני נותן שבח והודיה למקום ב"ה,, על כל הטוב אשר גמלני עד הנה ואחלה פני אל בתחינה, שיזכני להוציא ספרי ויקהל משה הנ"ל ויזכני לראות בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצות. לשם יחוד הקב"ה והשכינה, ולעלות לציון ברנה:

כה תפלה למשה בא"א הרא"ש במו"ה יצחק זצלה"ה מקרעמניץ החונה בק"ק שינאווי לע"ע:

ערב ראש השנה ת"ן לסדר ולפרט לחיים טובים תכתבנו לפ"ק: