דברי דוד טורי זהב חלק א עא

עתיד אחד מבני להחלק לשני שבטים אותה מתנה אני נותן לך והיינו אחר שחטא ראובן וכמ"ש הכתוב (דה"א ה') ובחללו יצועי אביו נתנה בכורתו לבני יוסף, הרי לפניך שבאותו פעם היה מעלה זו לראובן ומעלה זו משכן ראובן לאביו שבאם לא יביא את בנימין יקח ממנו מעלה זו ויתננה לאחר. וע"כ אמר את שני בני תמית, פי' מעלה זו של שני בני שבן אחד יהיה נחשב לשנים לענין חלק בא"י תמית, פי' תטול ממני וזו היא מיתה כמו שזכרנו ותתננה לאחר: וכדי להבין תשובת יעקב על זה נביא גמרא על זה, דאיתא בפ' מי שמת (דף קנט) שלחו מתם בן שמכר בנכסי אביו בן הבן מוציא מיד הלקוחות וזו היא, שקשה בדיני ממונות דאמר ליה אבוך זבין ואת מפקת מינן. ופרכינן מאי קושיא דיכול לומר אנא מכח אבוה דאבא קאתינא דכתיב תחת אבותיך יהיו בניך. והנה תשובת יעקב על מה שמשכן ראובן מעלת שני בניו שזכרנו שינטל מהם, על זה השיב יעקב וכי בניך הם שאתה תוכל למכור זכותם כי בנו בניך יאמרו אנו באים מכח אבוה דאבא שזיכה אותנו בזה, וע"כ אמר יעקב בכור שוטה הוא זה פי' מה שהוא רוצה למכור בכורתו דהיינו נטילת שני חלקים הוא שוטה בזה וכי בניך הם ולא בניי ויוכלו לומר מכח אבוה דאבא קאתינא . ובזה ניחא הכל בס"ד,: מג (ג) לא תראו פני וגו', לא תראוני בלא אחיכם אתכם כוונת רש"י דמלת בלתי יש לו שני פירושים, האחד כמו רק כמ"ש בלתי היום (לעיל כ"א כ"ו) ותרגום שלו אלהין. והשני כמו לא, כמו בלתי כרע תחת אסיר ישעי' י') וכאן אין לפרשו בלשון רק דא"כ צריך אתה להוסיף מלה אחת דהיינו אם והוה שפיר דלא תראוני רק אם אחיכם הקטן אתכם תראוני אבל בלא הוספת אם אין לו פירוש אבל אם נפרש לשון לא, הוה שפיר בלא הוספה, דקאמר לא תראוני בלא אחיכם והתרגום מפרש גם כאן בלשון רק והוסיף באמת תיבת כד שהוא במקום אם, וע"כ תרגם אלהין כד אחוכון כו' וזהו שכתב רש"י אע"פ שהכוונה הוה שפיר גם, בפירוש זה מ"מ לשון המקרא אינו מיושב דאתה צריך להוסיף תיבה אחת

ונגד לו, שיש לנו אב ואח. תיקן בזה דל"ת דונגד לו קאי על מה דבתריה דהיינו ע"פ הדברים האלה דהגדנו לו הדברים האלה שיש לנו אב ואח דעל זה קשה ע"פ ל"ל, אלא דהך שיש לנו אב ואח כאילו חסר בפסוק ועל פי הדברים האלה הוא טעם למה הגדנו לו זה לפי שהוזקקנו להשיב על שאלותיו וצריך לתת טעם למה הוסיפו לומר שיש להם אב והא יעקב לא הקשה רק למה הגדתם שיש לכם אח היה להם להשיב כי שאל אותנו על זה הוכרחנו להשיב לו וי"ל דיעקב הקשה היה לכם להרגיש במה ששאל אם יש לכם אח בודאי הוא רוצה שתביאוהו ויהיה לו עבד עמכם על זה השיבו, כי שאל אותנו גם על אב ובאב פשיטא שאינו רוצה שנביא אותו אלין לעבד כי זקן הוא ממילא היינו סבורים שגם באח אינו חושב שנביאהו. וזהו פירוש אשר הוזקקנו להשיב ע"פ שאלותיו דהיינו שתי שאלות

(יא) נכאת, שעוה. ולעיל בפ' וישב פירש"י כל כנוסי בשמים הרבה קרוי נכאת ואונקלוס תרגם לשון שעוה. נראה כוונתו דתיבת נכאת יש לו שני פירושים הא' שם כולל כנוס הרבה בשמים., והב' שם פרט דהיינו שעוה, וניחא לעיל לפרש גם פירוש הא' דחשיב שם כלל תחילה ואח"כ זכר מינים פרטים דהיינו צרי ולוט. אבל כאן א"א לפרש הפירוש הא' דהרי נזכר תחילה צרי ודבש שהם, פרטיים ולבסוף ג"כ פרטיים בטנים ושקדים ובאמצע זכר נכאת וזה מורה כפירוש הב' דכולם פרטיים נינהו אבל לפירוש הא' קשה דלמה אמר תחילה וסוף שמות פרטים ובאמצע שם כולל ע"כ לא זכר כאן ב"ר ורש"י רק הפירוש השני כנ"ל נכון

(יד) ואל שדי, מעתה אינכם חסרים אלא תפלה. א"ל מנליה לרש"י שאמר כן דילמא מעצמו היה מתפלל כן בלא הקדמת דברים אלו ונראה דקשה דהא אמר תחילה זאת עשו דמשמע שכל מה שנזכר אחר זה הוא מה שנכלל בזאת אשר יעשו הם, א"כ גם דבר זה שאל שדי יתן לכם רחמים הוא מן העשייה שלהם דהא כתיב ואל בוי"ו דמוסיף על ענין ראשון דהיינו שיתפללו על זה ועל זה קשה למה לא התפלל הוא עצמו על זה, ע"כ פירש דאה"נ דה"ק זאת עשו כולל עד ואל שדי שזה תלוי בכם ואינכם חסרים אלא תפלה שאין זה בכלל זאת עשו, אלא דבר זה תלוי בי שגם אני אעשה זאת שאתפלל עליכם

פרשת ויגש מד (יח) ואל יחר אפך, מכאן אתה למד כו' קשה מה צריך לימוד מכאן הא כן מפורשים דבריו אח"כ, ונראה דרמז לו בזה שלא יבין דבריו כפשוטן ממילא, לא יהיו קשות, כי מ"ש כי כמוך כפרעה הוא ל' חשיבות כמ"ש רש"י אחר זה לפי פשוטו, אלא יש