דברי דוד טורי זהב חלק א סא

חדשה שעתיד להוולד, ועמים בפני עצמו דהיינו שאחד מבניו שכבר נברא יהיה חלוק לשני עמים דהיינו שבטים ויש פירוש אחר דקהל ועמים הם שייכים זה לזה דהיינו קהל אחד שיהיה לעמים אח"כ ולא קאמר על בריאה חדשה וכן פירש"י כאן על שבט של יוסף שיהיה נחלק לאפרים ומנשה. ובפרשת ויחי פירש"י על קהל עמים בפירוש הא' דקהל בפני עצמו ועמים בפני עצמו, ואחד על בריה חדשה ואחד על חלוקה לשני שבטים. וע"כ אמר רש"י בישרני לצאת ממנו עוד קהל ועמים דהיינו קהל בריה חדשה ועמים לחלוקה, ומקשה שם רש"י ואע"פ שאמר לי גוי וקהל גוים ממילא קהל וגוים חדא נינהו דאל"כ יהיו ג' דגוים עצמו ל' רבים ותירץ רש"י ל"ד הכא להתם דהתם בגוי וקהל גוים כבר אמר גוי שהוא בנימן ואח"כ אמר קהל גוים הרי עכ"פ שנים לבד מבנימן יהיו נבראים וזה א"א שהרי שוב לא נולד לו בן וכ"ש שלא תפרש על ג', אלא למדני שעתיד אחד משבטי ליחלק וצ"ל בפירוש השני והוה גוי קאי על בריה חדשה וקהל גוים קאי על החלוקה, אבל בקהל עמים שלא נאמר כלום תחילה אם תפרש דקהל עמים לחוד וקאי על החלוקה א"כ לא נזכר שם בריה חדשה דהיינו בנימן וזה א"א לומר כן, אלא ע"כ דקהל עמים נחשבים לשנים וקהל קאי על בריה חדשה שהוא בנימן ועמים לחוץ דהיינו החלוקה (נמצא הכל נכון בס"ד והוא האמת הברור לכל ברי לבב)

לו (לג) יובב בן זרח מבצרה בצרה מערי מואב היא כו' ולפי שהעמידה כו מתקן בזה למאי נ"מ קמ"ל שהיה מבצרה, וא"ל גבי שאר מלכים נמי מאי נ"מ בהזכרת עירם, י"ל כל היכא דנוכל לפרש מפרשינן וכה"ג איתא פ"ק דגיטין (ו) גבי מתוותא דארץ ישראל קינה ודימונה ועדעדה מ"ט קרו להו הכי ואע"ג דבשאר ערי א"י אין לנו טעם על שמותם מ"מ כל היכא דאיכא למדרש דרשינן

פרשת וישב לז (א) וישב יעקב וכו', אחר שכתב לך ישובי עשו ותולדותיו. אין כוונת רש"י לתרץ הסמיכות לפרשה הקודמת אלא דקשה לו לשון וישב בוי"ו דמשמע שמחובר למעלה כמו שדרשו בפרק השואל ב"מ צ"ה) דכתיב וכי ישאל איש וי"ו מוסיף על ענין ראשון וכאן אין לו שייכות לפרשה שלמעלה, בשלמא לעיל דכתיב וישב עשו בהר שעיר מחובר למה שלמעלה ממנו שאמר שהלך לארץ מפני יעקב אחיו אבל כאן שנזכר תחילה עניני עשו ומה שייך לזה ענין וישב יעקב. וא"ל שהחבור הוא שהכתוב מודיענו ענין ישיבת תולדות עשו ואח"כ תולדות יעקב דאכתי קשה מה נ"מ לנו שמסדר שני ענינים אלו זה אצל זה. ותירץ דהכתוב רוצה לגלות לנו החילוק שביניהם שבזה מקצר ובזה מאריך וע"כ סמכם לומר לך ראה החילוק שבין אלו לאלו

(ג) בן זקונים שנולד לו לעת זקנתו. רבים מקשים הא בנימין נולד אחר יוסף והכתוב אומר מכל בניו. והרמב"ן הקשה הא יששכר וזבולון לא היו גדולים מיוסף רק בשנה אחת או שתים ונ"ל דיעקב היה תמיד יודע שיוליד את יוסף שעיקר הצלה שלו ע"י יוסף כמ"ש ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ויאמר שלחני כו' כפירש"י שם, והנה כ"ז שלא נולד יוסף היה יעקב בטוח שיהיה חי עדיין, וזהו היתה האהבה לי בשביל שכל ימיו היה מצפה לו שיהיה חי עדיין והוא לא נולד עד לעת זקנתו ממילא כל ימיו היה במעמד טוב עבורו עד לעת זקנותו, משא"כ אם היה נולד בנערותו

(ז) הבוא נבוא כו', ויעקב נתכוין כו'. קשה למה לא אמר כך לפירוש קמא דאמר דלא היה יעקב יודע כו' דנימא דהיה, יודע שפיר דקאי בלהה אלא דנתכוין להוציא מלב בניו כמו שהוא לדרך רז"ל וי"ל דלפירוש, קמא תליא מילתא בסברא דקאי על בלהה לא שייך נתכוין להוציא מלב. בניו דודאי, גם בניו יפרשו כן דקאי על בלהה משא"כ לרבותינו דאין חלום בלא כו' דזה תלוי בקבלת חכמים והם לא ידעו זה ע"כ שפיר יכול להוציא מלבם, וכ"כ הג"א. אבל ק"ל מנלן באמת לרז"ל ללמוד מכאן דבר זה ולא נימא כפירוש קמא דקאי, על בלהה.. ותו ק"ל מנלן לומר דאין חלום בלא דברים בטלים דילמא יש לפעמים בדברים בטלים ולפעמים בלא דברים בטלים וכאן היה עם דברים בטלים. ונ"ל דהצעת דברי רש"י הם כך. דתחילה קשה לו על מה שאמר ואביו שמר את הדבר משמע שהיה מחזיק החלום לאמת וא"כ מעיקרא מאי סבר שאמר הבוא נבוא לזה תירץ דמתחילה לא היה יודע כו' ואח"כ בא לו במחשבה דבר זה שקאי על בלהה. אבל לרבותינו אין לומר כך דאח"כ ידע שאין חלום כו' דזה אינו תלוי בסברא ורבותינו הוכיחו דאין חלום כו' דקשה מאחר שאמו מתה אלא שיש לדחוק ולפרש על בלהה מ"מ קשה על יוסף למה אמר כלל האי מילתא דאמו ולא היה לו לומר אלא על אביו ואחיו דהיה לו לחוש שמא יחזיקו לומר שדבריו בטלים, אלא ע"כ דהאמת דאי חלום בלא דברים בטלים