דבש תמר - ב (פירוש המשניות להרמב"ם) עג

פרק שני

ע"ב עושין פסין כו' והוא כמו שרומז לאותן עשר אמות לר"מ ושלש עשרה ושליש לר"י שיש וכו' כצ"ל וכן הוא בתי"ט בשם רש"י ורמב"ם: שם מותר להקריב לבאר כו' כשהפסין רבים ישמור שיהיה ברוחב כל פס ופס ששה טפחים נ"ב כן משמע מפשטות המשנה ורחבן ששה קאי גם על וארבע פשוטין וכן פרש"י והרע"ב וההר"י ובידו החזקה אינו מבורר בפרק יז הל' כ"ז תדבר רק מן הדיומדין וז"ל באר שעשה לה ח' פסין בארבע זויות שני פסין דבוקין בכל זויות הרי אלו כמחיצה וכתב עוד על אלו הפסין מהדיומדין וכמה יהיה גובה כל פס מהן י' טפחים ורחבו ו ע"כ ובהל' כט כתב ומותר להרחיק כל שהו ובלבד שירבה בפסים פשוטים שמניחין אותן אכל רוח ורוח כדי שלא יהא בין פס לחבירו יותר על י"ג אמה ושליש ומרחבן של אלו הפסין פשוטין אינו מזכיר כלל והמ"מ כתב שם ופי' פשוטין שהוא משים בין הפסים שבזויות פסין פסין פשוטים גבהן עשרה ורחבן מבואר בירושלמי כל שהוא כדי שלא יהא ביניהם לזוית יותר מי"ג ושליש ומשמע שמפרש כן דעת הרמב"ם

דף יח ר' יהודה אומר עד בית סאתים כו' ר' יהודה אומר רחוק מצד הבור לפסין שיעור שבעים אמה ושירים בלבד שהוא צלע בית סאתים. והנה מה שמשער בית סאתים לר"י הוא מרחק מצד הבור לפסין לא אוכל לחפש ביד החזקה מה כתב שם בזה כי אינו שייך בפסקיו שאין הלכה כר"י אלא כחכמים שמותר להרחיק כל שהו בלבד שירבה בפסין ואין נפקא מינה אם בור ופסין או בור בלא פסין אבל לר"י שאינו מתיר רק בית סאתים מסתפק רק הגמ' אם בור ופסין והיינו כל ההיקף של הדיומדין אינו אלא בית סאתים או בור בלא פסין ומלבד הסאתים של הבור רחוק עוד מן צד הבור לפסין שתי אמות ובהרמב"ם כאן הנני רואה פי' חדש אשר לא פללתי ונראה כמו שפירש כמה הן מקורבין שבברייתא פירושו כמה הן הדיומדין והפסין מקורבין לצד הבור כדי ראשה ורובה של פרה כך מפרש הרמב"ם גם כן וכמה הן מרוחקין הדיומדין והפסין מצד הבור אפילו כור ואפילו כורים רבי יהודה אומר בית סאתים אם מרוחקין הדיומדין והפסין מצד הבור רק בית סאתים מותר יותר אסור וזה הוא אמרו רחוק מצד הבור לפסין וכו' וקושית תוס' ד"ה או דלמא לא איכפת להרמב"ם כי רק בדרך דיחוי שלא נידוק מרשב"א דר"י בור ופסין קאמר הוא דקאמרי א"ב אריך וקטין אבל לפי פירושו כפשטות הברייתא באמת טובא איכא בינייהו נמצא לפי פירושו לר"י כל ההיקף בור ופסין תשעה פעמים סאתים שמונה פעמים סאתים אצל הפסין מכל צדי הבור והבור עצמו סאתים:

במשנה ועוד אמר ר"י כו' ותוכה שבעים אמות כצ"ל וחמש שביעיות היה החשבון חמשת אלפים וחצי אחד בקרוב נ"ב מגירסא דינקותא כל בר בי רב יודע אשר 70 פעם 70 המה 4900 ומאה הנשארים שבע מאות שביעיות עולה 140 אמות אורך על חמש שביעיות רוחב ובזה מרחיב הריבוע משני צדדים כמין ד לכל צד אורך 70 אמות אך צריך עוד למלאות הזויות חמשה שביעיות על חמשה שביעיות שהם 25 שביעיות ובאמה נמצא 49 שביעיות על שביעיות והחצי אמה הוא 1/2 24 אל שביעיות והוא צריך 25 שביעיות ע"כ אמר וחצי אחד בקרוב נמצא בריבוע שבעים עם 7/5 מל שבעים אמות וחמש שביעיות נמצא 1/2 5000 אמות. ואם נרצה לדעת לפי חשבון רש"י שכבר ידענו שמקודם חושב 2/3 70 אמות על 2/3 70 אמות וצריך עוד רצועה להקיף יהיה לפי חשבון הרמב"ם אורך הרצועה להקיף מכל ארבע צדדים 1/2 261 אמות על רוחב 4/7 אצבע ולפי הריבוע הנ"ל של הרמב"ם צריך אורך הרצועה 282 אמות וארבעה אצבע ושביעית אצבע החצי אמה היתרון יספיק להאריך בו הרצועה:

ואם תשים השיריים שני שלישים כמו שנוטה דעת הירושלמי תהיה מדות אותו השטח ארבעת אלפים תתקצג אמות ושבע תשיעיות נ"ב וכך הוא החשבון מן 70 על 70 אין לנו מה לחשבו שידענו שהוא 4900 ואין לדבר רק מן המאה החמשים והנה מאה אמות המה תשע מאות תשיטיות וכל תשיעית אמה הוא שליש על שליש כי שלש פעם שלש הוא תשעה וכשתוסיף על הריבוע משני צדדין כמין ד הרי 140 אמות אורך על 2/3 רוחב והמה 840 תשיעיות היינו שליש על שליש ונשאר 60 תשיעיות וצריך למלאות הקרן 2/3 אמה על 2/3 אמה המה ארבעה תשיעיות נשאר 56 תשיעיות שהמה שש אמות ושני תשיעיות וזאת למדת המשכן נמצא בזה המרובע 2/3 70 על 2/3 70 עולה 7/9 4993 אמות מרובעות:

שם אפילו יהיה ארכו כשנים ברחבו עד שיהיה ארכו מאה אמה ורחבו חמשים אמה כמו חצר המשכן מטלטלין בתוכו ושיהיה בזה האלכסון קרוב לקי"ב נ"ב כך הוא כוונתו אורך חצר המשכן מאה אמה מרובע מאה על מאה עולה 10000 רוחב החצר חמשים מרובע חמשים על חמשים 2500 ס"ה 12500 אמות האלכסון קי"ב 112 פעם 112 12544 והנה המרובע מהאלכסון קרוב לשני הרבעים מאורך ורוחב ואורך האלכסון יותר מכפל הרוחב. ור' אליעזר סובר כי לא יוסף האורך על הרוחב אלא כשיעור שיהיה האלכסון כפל הרוחב ויהיה אורך השטח שלש ותשעים ושליש תשיעית הרוחב חמשים ושלש ושליש אמה והאלכסון מאה ושבעה וחצי נ"ב שליש תשיעית הוא 1/27 וצריכין לעשות ריבוע מאורך 1/27 93 על 1/27 93 ונאמר 1/27 93 פעם 1/27 93 עולה 8656 והריבוע מן הרוחב 1/3 53 פעם 1/3 53 עולה 2844 ס"ה 11500 וקרוב לזה ריבוע האלכסון 1/2 107 פעם 1/2 107 עולה 1/2 11556 והרבוע מן 1/2 53 פעם 1/2 93 כ"כ קרוב לחצר המשכן כי עולה 4977 אמות מרובעות כל אלה נוח בנקל לחשוב בחשבון כפל הנהוג:

פרק שלישי

בכל מערבין דף כו ע"ב מערבין רוצה לומר כו' אבל הם מוליכין המזון למקומותיו הידועות פי' שיש מאכלים שהם מזון רק במקום ידוע ולא בשאר מקומות אז יכולין להוליכו ממקום שאינו מזון שם למקום הידוע ששם הוא מזון ומערבין בו: שם בא"ד כי אם נשאל לחכם והוא הוציאה תועה פי' שבטעות הפריש ולפיכך הותר נדרו וכן כתב הרר"י ברי"ף שאם ישאל לחכם כלומר שטעה בהורם מזה על זה אפילו הכי אסורה ליה שהרי טבל הוא ואין מערבין בטבל ואין מותר להוציא ממנו תרומה בשבת ע"כ

נתנו באילן דף לב ע"ב זאת המשנה צריכה לעיקרים כו' ועוד אמרו נתנו בבור והוא שיהיה הבור כרמלית ומקום שביתתו ברה"ר נ"ב בגמ' איתא איפכא שביתתו בכרמלית והבור רה"י אך הרמב"ם פרושי מפרש שה"ה שביתתו ברה"ר והבור כרמלית וכתב רק דה"ה ונדע ה"ה איפכא מה דאיתא בגמ' ובידו החזקה מפרש שני האופנים ועושה ג"כ עיקר המשמעות מהגמ' ומקדימו וז"ל עירובין פ"ו הל' ט אם נתכוון לשבות ברה"י או ברה"ר והניח עירובו בכרמלית או שנתכוון לשבות בכרמלית והניח עירובו ברה"י או ברה"ר הרי זה עירוב שבשעת קניית העירוב שהוא בין השמשות מותר להוציא ולהכניס מכל אחת משתי הרשויות לכרמלית ע"כ: במשנה נתנו במגדל כו' ומגדל הוא ארגז שנותנין שם הבגדים וכשיש שם חוטין אוחזין מנעיל וכו' כצ"ל

דף לה ע"א נתגלגל חוץ לתחום כו' ופי' גמל וחמר כו' ואם עירב דרך משל ללכת אלף אמה במזרח בלבד ושלשה אלפים במערב כו' פי' לדבריו כי הנה כל אדם יש לו מעירו אשר שם ביתו אלפים לכל רוח ועירב לצד מערב בחצי התחום היינו אלף אמה רחוק מעירו כדי שיוכל לילך ממקום עירובו אלפים לכל צד וילך לצד מערב שלשה אלפים מעירו ולצד מזרח רק אלף אמה מעירו ואחר אשר נפל ספק בעירובו אינו הולך במזרח אלא אלף אמה שמא עירובו עירוב ובמערב עירו אלפים בלבד אשר בין קנה העירוב בין לא יש לו אותן אלפים: פרק רביעי

מי שבא בדרך וחשכה לו דף מט ע"ב העיקר אצלנו כו' ר"ל