דבש תמר - א (תורה) יז

המהלך בדרך ושונה ומפסיק ממשנתו ואומר מה נאה אילן זה אם אמנם דעל ידי כן מברך שככה לו בעולמו אעפ"כ לא יאות להפסיק ממשנתו על כן ו'י'א'מ' קדש לי כל בכור שילמוד עם ב"י מסכת בכורות בעוד הם הולכים בדרך וירא משה לנפשו לאשר הם ב"י מלאים שמחה ונחת ותגל נפשם ביציאתם ממצרים ופתאם יגיד להם מצות ה' על הבכורים לפדות בכורי אדם וליתן לכהן בכורי בהמה שיש בהם חסרון כיס אולי יכניסם ח"ו משמחה למעט תוגה מה עשה משה התחיל לכנוס עמהם בדברים באותו ענין שהם עוסקים בו ששים ושמחים ועונין ואומרים ויהי בעצם היום הזה וגו' כנ"ל ויאמר משה אל העם אמת עתה אתם ברוכים מה' ואתם שמחים ומהללים ומשבחים הקב"ה על כל הטוב אשר עשה אתנו אבל ברבות הימים תוכלו לשכח ח"ו כל תגמולו ע"כ אחי גם לעולם אל תשכחו זכור את היום הזה וגו' ועוד לא זאת אלא גם זאת בל תשכחו חסדו הטוב אשר הוציא אותנו בכושרות היום אתם יוצאים בחדש האביב ואל תשכחו כל גמוליו הטובות והיה כי יביאך וגו' תשמרו חוקת הפסח שבעת ימים וגו' וגם מבניכם אל תכחדו והגדת לבנך וגו' ותעשו כל התפעלות בל לשכוח כל זה והיה לך לאות וגו' עד שהכניס בלבבם אהבה להבורא גואלם ית"ש לעבדו בנפשם ומאודם וחסרון ממון שבקדושת בכורות כלא יחשב בעיניהם למען עשות רצון צורם וגואלם אז מדי דברו בם אמר להם רצון השי"ת שתקדישו לו הבכורים והיה כי יביאך והעברת גם הגד לבנך כי קנה השי"ת בבכורים ותספר לו כל הנסים אשר השי"ת ביחוד בבכורים עשה: פרשת

בשלח

(י"ג י"ז) בתרגום על פן ינחם העם דלמא יזועין עמא אין זה יזועון תרגומו של ינחם כי לפי תרגומו היה לו לומר דלמא תב עמא וכן מתרגם וינחם (בראשית ו' וא"ו) (שמות ל"ב י"ד) ותב אבל כאן אינו מתרגם רק פרושי קמפרש טעמו למה ינחם ומפרש דלמא יזועון: שם י"ח ים סוף פרש"י סוף הוא לשון אגם שגדלים בו קנים וכן שמו בלשון אשכנז (ריטער מעהר) כי ים סוף הוא לשון הים מהים הגדול הדרומי ומפסיק בין אפריקא ובין אזיא עד רובו של רוח מזרחית מארץ אפריקא ומשם והלאה אטום ואין עוד ים רק יבשה ערך חמשה עשר פרסאות אשר מחבר ארץ אפריקא אשר מצרים בו עם ארץ אזיא אשר ארצנו בו וארץ פלשתים מפסיק בין מצרים לא"י ודרך אותו היבשה היו עוברים ושבים ממצרים לכנען ומכנען למצרים והכל דרך ארץ פלשתים ודרך זה נשאו את יעקב אבינו ממצרים לכנען לחברון ושבו בניו ואנשי מצרים דרך שם לביתם וכן היה הדרך הישר והקרוב לישראל שילכו דרך שם ממצרים לכנען אך המניעה מפורש בקרא וכל הנ"ל היה כן מששת ימי בראשית עד ה' אלפים תחלה היה הים סוף מפסיק בין רוב רוח מזרחית של אפריקא ובין אזיא ומיעוטו של רוח מזרחית אפריקא היה מחובר לאזיא ביבשה עד הים התיכון אשר הוא במערבה של א"י ובדרומה של אפריקא ובימינו בשנת תרל"ד התחברו ממשלת אנגליא וצרפת וחפרו אותו היבשה מן ים סוף עד ים התיכון ועשו מן אותו היבשה ים ועשו שם מהלך לספינות וצי אדיר ילך שמה עוברים ושבים מים הדרומי לים התיכון והוא כולו ים מפסיק בין מזרח אפריקא ובין מערב אזיא ואין ים סוף ואין אגם ואין קנים ואין ריטער מעהר רק זועץ שמו

(י"ד ב') לפני בעל צפון נכחו תחנו. פרש"י ז"ל בעל צפון הוא נשאר מכל אלהי מצרים כדי להטעותן כו' ועליו פירש איוב משגיא וגו' וכן מה שיחנו לפני ב"צ ונכחו דוקא היה כ"כ להטעותן שיאמרו הע"ז עיכבן וכן פי' התרגום ירושלמי טעיין אינון במדברא טרד עליהון טעותא דפעור: שם ג' רש"י לבני ישראל על בני ישראל וכן ה' ילחם לכם עליכם שם פי' רש"י לכם בשבילכם ושפיר יותר: בא"ד נבוכים הם כלואים ומשוקעים (איינגיאיינגט) כמו בעמק הבכא (תהלים פ"ד) ושם פרש"י הבכא בכי ויללה וכן נראה כונת הפייטן בקבלת שבת מקדש מלך כו' רב לך שבת בעמק הבכא שמפרש לשון בכי ויללה וכן מה שמביא רש"י ז"ל (איוב כ"ח) מבכי נהרות שם פי' בשם ס"א לשון בכי ויללה: שם י"ד י"ד בשעה שאמר משה ה' ילחם לכם נשא ידיו ולבו לשמים וענה ואמר זאת בדרך תפלה ובקשה על כן אמר לו השי"ת על זה מה תצעק אלי: שם ט"ו דבר אל בני ישראל ויסעו רש"י ז"ל בשם מכילתא אין להם אלא ליסע (שאין אני מוחקו) הים עומד בפניהם פי' ממהלכו ויעמוד במקומו כחומה מימינם ומשמאלם וכן הוא ברש"י לקמן כ"ו וישובו המים שזקופים ועומדים כחומה ישובו למקומם: שם ט"ז ואתה הרם את מטך ונטה את ידך ת"א ואת טול ית חוטרך וארים ית ידך וטוב מזה ת"י ארים ית חוטרך וארכין ית ידך ביה על ימא: שם י"ז בעה"ט ובקעהו קרי ביה בקעוהו שבזה השם נבקעו המים כצ"ל. שם כ"א ויט משה גם כאן ת"א וארים ות"י וארכין

(ט"ו י"א) מי כמכה באלים ה' ת"א לית בר מנך דאת הוא ועל באלם לא מתרגם ות"י באילי מרומא

(ט"ז א') בחמשה עשר יום. רש"י נתפרש היום כו' או משירי מצה הוא דעת המכלתא שמביא רש"י לעיל י"ב ל"ד והוא עיקר כמו שכתבתי שם: שם כ"א בעה"ט וחם השמש ונמס כו' אם נמצא עומר בביתו היה קרוב לה ואם נמצא בבית אביה היה קרוב לו כצ"ל

(י"ז ט"ז) מלחמה לה' בעמלק מדור דור. פי' מדור מכל דורות שיעבדו יברור לו השי"ת דור אחד אשר בימיו יעשה מלחמה בעמלק ואם יתמהמה חכה לו כי בא יבא שנאמר (במדבר כ"ד) ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אובד וכה"ג מפרש הראב"ד מובא בתי"ט עדיות פ' ב' משנה ט' ד"ה אע"פ שנאמר כו' במספר הדורות היא תחלה לפי שרואה את הדור שהוא זכאי ומתגלגל עמהם עד שמגיע לאותו הדור ע"כ ובזה"ק איתא א"ר יהודה בכל דרא ודרא, בכל דרין דאתיין לעלמא לית לך דר דלית בהו מההוא זרעא בישא וקב"ה אגר בהו קרבא ע"כ וכן הוא בסדר הגדת פסח שלא אחד כו' אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו וכו' והקב"ה מצילנו מידם

פרשת

יתרו

(ח' ו') ויאמר אל משה. פרש"י ע"י שליח פי' לפירושו ששלח מכתב ע"י שליח וכתב למשה אני חותנך יתרו וגו' ובכל מה שמודיעים נקרא אמירה ע' רש"י לקמן י"ט י"ב: שם י"ב ויקח יתרו ויקח לשון קנין כי מביתו לא הביא בקר וצאן וקנה מיוצאי מצרים להקריב עולה וזבחים לא': שם כ"א ברש"י שרי אלפים שש מאות (סנהדרין י"ח): שרי מאות ששת אלפים. שרי חמשים י"ב אלף. שרי עשרות ששים אלף (מה שפרש"י כו' נ"ב שם בגמ' מסיים נמצאו דייני ישראל שבעת רבוא ושמונת אלפים ושש מאות הרי שחושב הפרטים כדי לידע הסך הכל ומה לו לידע הסך הכל ע' תנחומא משפטים: שם כ"ג רש"י וצוך וגו' המלך בגבורה כו' ואם יעכב על ידך פי' שיהיה מי או מה שיעכב על ידך ולא תמלך בגבורה וישאר הדבר כמו שהוא עתה לא תוכל לעמוד כי אי אפשר לפרש ואם יעכב הקב"ה על ידך כי אז בודאי היה יכול לעמוד אם לא יעשה כך

(י"ט ה') רש"י ועתה אם תקבלו עליכם יערב לכם מכאן ואילך נ"ב רש"י ז"ל דורש אם שמוע עתה תשמע מכאן ואילך: שם ט' רש"י את דברי העם וגו' תשובה על דבר זה אשר אמר לו השי"ת אנכי בא אליך בעב הענן למען לא יראוני רק ישמע העם בדברי עמך והשיב תשובתם אחת רב תודות מהם לך על אשר אמרת להם שישמעו ממך שכן היה רצונם וגם בקשו ממך יתר עז רצוננו לראות את מלכנו והשי"ת ומתרצה להם ואמר למשה לך אל העם וגו' כי ביום השלישי ירד ה' לעיני כל העם שיראו בעיניהם אף אם אבוא בעב