דבש תמר - ב (רא"ש ) נא

קעו: ע"ב שורה טו בהאי פירקא דף יד ע"ב: שורה יז על דברי התרצן בהאי סברא כצ"ל. שורה יט לתרץ לו המשנה בע"א כצ"ל. מסוף העמוד ולמעלה שורה כב ג"כ הלכה פסוקה היא בסתם מלוה ולא במלוה הכתובה בתורה כגון נזקין דוקא אבל לא בנזקין אף רב פפא מודה ביה דאינו גובה מן היורשין ל"ל הכי תדע כו' כצ"ל. שורה כ או בדרב פפא פליגי נ"ב גי' תוס': שורה טו סברי דרב פפא כו' כצ"ל. עמוד ג סי' יז בגמ' דף ח' ע"ב שורה ד מסוף הסי' ולמעלה כמו שהיה יכול שמעון לדחות כצ"ל עמוד ד סי' יט שורה יד וכתב הרא"ש ב"מ סי' לח שהקנין הוא לפי המנהג כדאמר בפ' הריבית האי סיטומתא פי' שרושם הלוקח כל החביתין שקנה קני כו'

דף ה ע"א סי' כ כתב הרא"ש על האי לישנא דף ט ע"א אחוי טרפא ואשלם לך כו' שורה כא מסוף העמוד ולמעלה ב"ד כל מה שנמצא כצ"ל: ע"ב סי' כא בגמ' דף ז רמי ליה אביי לרבא. שורה ח אחרת נב דף ט. עמוד ג שורה ו שאין צריך ליתן לו כצ"ל

דף ו ע"ב סי' כה מתניתין בגמ' דף ט ע"ב כל שאני חייב סימן כ"ו בגמ' דף י מתניתין כשאני מכשיר. ע"ג סי' כח בגמ' דף י ע"ב מתקיף לה רב פפא ותו ליכא. שורה ט וכתב הרא"ש כצ"ל. שורה לד כשישבו עליו הד' לא היה בו כצ"ל: שורה לט וא"כ מאחר שהיה כשישב עליו החמישי מיד נ"ב קשה לי למה מצייר כשישבו עליו ד' והאחרון היה החמישי הלא בגמ' איתא חמשה שישבו וכו' ובא אחר וישב משמע שישבו עליו ה' והאחרון הששי וכן רש"י ברי"ף ד"ה פשיטא וכו' אבל אלו חמשה לא שיברו כלום כל זמן שלא בא זה הרי מצייר כ"כ שמתחלה ישבו ה' אבל ראיתי כי כל רז לא אניס ליה להמחבר כי בתוספתא הגי' חמשה שישבו ע"ג ספסל ונשבר כולן חייבין לשלם ואם מחמת האחרון נשבר האחרון משלם ע"י כולם משמע שבין כולם היה חמשה. עמוד ד דין טיפול הנבילה שורה ג וצריך המזיק להביא הנבילה מן כו' כצ"ל. דין בכור שנולדו בו סימני טריפה בתוך ל' אין פודין אותו אבל היוצא ליהרג או גוסס פודין אותו. סי' ל בגמ' דף יא ע"ב אמר עולא א"ר אלעזר

דף ז עמוד ג סו' לד בגמ' דף יב ע"ב: סי' לה בגמ' דף יג ע"ב

דף ח ע"א סי' לח בגמ' דף יד ע"ב. ע"ב סי' מא שורה למה לא הוצרך התנא כו' כצ"ל. שורה ט' דתניא פרק הגוזל בתרא דף קיג. עמוד ג שורה יב עדות כשרים. לפי שההכאות בין האנשים ובין הבהמות כצ"ל. שורה יד יקבלו בב"ד אלא עדים כשרים מ"כ כצ"ל

דף ט ע"א סי' מב בגמ' דף טו והנשים בכלל הנזק כו' ומהא דכתיב והמית איש או אשה כו' נ"ב לדין שמקדים המחבר שמענישין הנשים על כל כאנשים לא שייך להביא האי קרא כי האי קרא הוא להורות שחייבין מזיקי האשה וחייבים עליהם מיתה או כופר כמו על האיש ע"כ הקפתיו כי לא מידו יצאה או יצאה מידו כמאמר המוסגר וכמו כן ראוי להקיפו ודוקא באשה קאי אדלעיל סי' מג בגמ' טו ע"ב הלכתא פלגא נזקא קנסא: שורה ו כגון כלבא דאכל אמרי דלאו דרכיה בכך נ"ב המחבר מעתיק כפי הגי' בכתובות יא דמשמע דבכלבא דאכל אמרי אין חילוק בין רברבי לזוטרא ובשונרא דאכל תרנגולי דווקא רברבי הוי משונה אבל תרנגולא זוטרי אורחי' הוא

דף י ע"א פתיחה דין ה' חיות הזאב והארי והדוב והנמר והברדלס וכן הנחש כצ"ל וכן הוא לשון הרמב"ם ומה שאינו חושב הנחש בין החיות ויאמר ששה חיות נ"ל מפני שאצל החמשה חיות שייך נגיחה נגיפה נשיכה רביצה בעיטה אבל אצל הנחש אין שייך רק נשיכה כן הבנתי מלשון הרמב"ם הל' נזקי ממון פ"א דין ו. סי מז הזאב והארי כו' שורה ז' משום דאורחי' הוי כשן ורגל כצ"ל. שורה יב וזהו אורח' או שדרסה ואכלה בשר וכצ"ל, שורה טו אלמא דס"ל דארי גם כן דורס לאו אורחיה כצ"ל. ע"ב שורה ו כגון הא דמסקינן בסוף מרובה נ"ב דף עט ע"ב. שורה יא אף על פי שגם לא השוה עבד לקונו כו' דמיטמר איטמורי כצ"ל: פרק שני

סי' א בגמ' דף יז כיצד הרגל מועדת. עמוד ג סי' ב גמ' דף יז ע"ב ת"ר התרנגולין. עמוד ד שורה ב' אמר רב ביבי בר אביי והוא דקאזיל כצ"ל. שורה ז ח אפשר שסובר הרב מה שתירץ רב ביבי בר אביי דקאזיל מיניה כצ"ל. שורה כ א"כ תפשוט בעיא דרב אשי דבעי כצ"ל

דף יא ע"א סי' ד בגמ' דף יח בעי רבא כו'. שורה ד עוד בעי רב אשי יש שינוי לצרורות כצ"ל. עמוד ב שורה יב ויכלול ביה הכל כצ"ל. שורה יג דומה הכל לקרן כצ"ל. שורה כב מסוף העמוד למעלה דבהא ליכא לאיסתפוקי כצ"ל. שורה כ ומשום הכי קאמר לא לעיל כצ"ל. שורה יד לא היינו מחלקים לרבנן בין כח לכח כחו כצ"ל. ע"ג סי' ה שורה ב אף שבעל הערוך נ"ב ערך גם ג' לפי' אחר כו'. שורה יז בפ' חזקת הבתים דף נב גבי אמר שמואל כו'. ע"ד שורה כב או אפילו שנה וסבר ולא יכול להציע לפנינו כצ"ל. מסוף העמוד למעלה שורה ז דלא הוה יכולת ביד רשב"ב כצ"ל

דף יב ע"א סי' ו בגמ' דף יט ע"ב יתיב ר' יהודה נשיאה ורבי אושעיא נפק מילתא מבינייהו כו' שורה ג וכי יאחזנה בזנבה וילך כצ"ל. עמוד ב' שורה כא מסוף העמוד למעלה כמו עגלה המושכת בקרון. עמוד ג שורה י"ד וקשה להרא"ש למה אמר כצ"ל. מסוף העמוד למעלה שורה ה ארי דרס ואכל בר"ה פטור טרף ואכל כו' כצ"ל. עמוד ד סי' יא בגמ' דף כ ההוא ברחא דחזיא ליפתא אפומא דדנא. שורה ג וחייבא רבא אליפתא ואדנא נ"ש כצ"ל: (השמטה) סי' י האי חמרא דאכל נהמא כו' מסוף הסי' שורה ג דס"ל דדוחק הוא דסתם בשר הנאמר בברייתא איירי בצלוי נ"ב ובכל זאת אינו כל כך רחוק כי בשר דומי' דפת ותבשיל מה פת ותבשיל אינם חי אף בשר אינו חי אלא צלוי

דף יג ע"א שורה ב' ולפי זה הא דאסיק לעיל כצ"ל. מסוף הסימן ולמעלה שורה ו והוי כרשות הניזק וחייב ור' אושעיא דאיירי בקפיצה ג"כ סבר כצ"ל. דין כשהבהמה מגלגלת המאכל כו' שורה ב באתה הבהמה ואכלה ברה"י כצ"ל. סי' יג מתגלגל מהו כו' שורה ו באיזה מקום שהיתה מושכתו אחריו אזלינן שורה ט ופירש ר"י כגון כצ"ל. ע"ב שורה ד כאלו כבר נח כצ"ל. דין אם אכלה שורה ב ואם הוזק בהן חייב הבעל כסות נזק שלם כמו בור כצ"ל. סי' יד אמר שמואל כו' שורה ה שלפעמים מניחים גלימיהן לפוש בר"ה כצ"ל. עמוד ג שורה כ מסוף הסימן למעלה אף שאכלה יותר ובין לחומרא כצ"ל. עמוד ד סי' טז הדר בחצר חבירו שלא מדעתו. שורה יב דזה לא נהנה וזה לא חסר כצ"ל

דף יד ע"א שורה דה משום לא חסריה מידי אין לפטורי'. ע"ב שורה ז הרי"ף והרמב"ם פסקו סתמא להדר בו פטור כצ"ל. דין מי ששוכר בית מבני העיר כו' שורה ג' ודין מי שברח מן העיר ויהודי אחר דר בביתו שפטור. סי' יז מסקינן בגמ' דף כ"א מסוף הסימן ולמעלה שורה יג צריך ליתן לו שכר כששכרה מראובן כצ"ל. דין שהלכה בתוך הרחבה ומחזרת ראשה לצידי הרחבה כצ"ל. ע"ג שורה יח כגון שכנס לתוך שלו ובנה כצ"ל. סי' יט בגמ' דף כא מתניתין הכלב והגדי. ע"ד סי' כ ת"ר הכלב והגדי כו' שורה ד' והיה בו חרש שוטה וקטן כצ"ל. שורה כא הוי קרן ואב אחר הוא כצ"ל. סי' כ"א בגמ' דף כ"ב הכלב שנטל חררה כו'

דף טו ע"א שורה לג ולכן מוקי באנחי אנוחי כצ"ל. ע"ב שורה טז ונדלק בנרות שבפנים כצ"ל. סי' כב מסקינן בגמ' דף כג

דף טז ע"ב סי' כה בגמ' דף כג ע"ב הנהו עיזי דהוו מפסדי לרב יוסף כצ"ל. עמוד ג דין שנעשה מועד בג' ימים שורה ב ג או שהתינוקות ממשמשין בו כן צ"ל. סי' כ"ז שורה