דבש תמר - ב (רא"ש ) מו

קיצור כו' כצ"ל: סי' ט בגמ' דף מה ע"ב נתקדשה לדעת אביה כו' שורה ו רבינו תם דהלכתא כרב כצ"ל: מסוף העמוד למעלה שורה יג אף אנן כמי יש לנו לחוש כצ"ל. שורה ב הכא והכא לחומרא ומה תירץ עדיין אנו נמי נעביד הכי אלא יש לומר דגבי קידושין כצ"ל: עמוד ג אמר בוודאי בהא אנן סהדי כו' כצ"ל: שורה טז ושאל הבעל לכנוס בעבור כו' כצ"ל. שורה יא ומנעוהו מקצת רבותי' כצ"ל: שורה כא ושאל הארוס פי חכמים כו' כצ"ל: שורה כב וטעמא משום דחופה במקום קנין כו' כצ"ל: שורה כד לפני ר"ת והשיב ז"ל כו' כצ"ל. שורה כט ל אוקי ממונא בחזקת מרי' ואי ירושה נכסים נפלה לה לגבי אב דאיהו גופא כו' כצ"ל: שורה לד כדאמר בפ' אעפ"י דף נז ע"ב אי איהי כו'. מסוף העמוד למעלה שורה לג אביה מאי נפקא ליה מינה ומשני סבר כו' כצ"ל: שם ל שורה לב לא ידעה למחות למחר מימרדא ונפקא כו' כצ"ל: שם אבל לגבי אחין ליכא למימר הכי ואחין נמי היכא דליכא אב קדושי מצי קדשי לה ואי בעיא ממאנת וליכא למימר תמתין עד שתגדיל כו' כצ"ל: שורה ל' שתיפוק פוקא מיניה אבל להשיאה כו' כצ"ל: שורה כ כל היכי דחש לי' רב ועביד כרב אסי כצ"ל: שורה ד ג ולענין הלכה בהך דמיצעי אין הלכה כרב הונא אע"ג דהוא רבי' דר' ירמיה כו' כצ"ל. עמוד ה סי' י בגמ' דף מו מתניתין האומר לאשה כו' שורה דה אם יש שוה פרוטה בכולן מקודשת כו' כצ"ל: שורה ח התקדשי התקדשי הוא דהוה פרטא אבל בזו בזו בזו לאו פרטא כצ"ל: שורה יז בפרק שבועת הפקדון דף לח דלשם פרש"י: שורה כ"ג אלא בולא לך וגרסי' תני ולא לך תני פקדון ותשומת כו' כצ"ל: מסוף העמוד למעלה שורה לא ר' יהודה מודה הכא ואתי' ככ"ע כצ"ל: שורה ל' ובפ' פותחין נמי תנן כו' כצ"ל: שורה כנו ומשמע דהא אמר כו' כצ"ל: שורה כח כיון שהותר מכללו הותר כולו דאלמא כללא הוי כצ"ל. שורה כד ר"ת והרמב"ן ז"ל כצ"ל

דף כד ע"א שורה יב מלקדשה לא אמרינן דלהוי המעות שמסר לה כו' כצ"ל שורה כב אף בקמייתא אף אם יש שוה פרוטה בכולן כצ"ל. מסוף הסימן למעלה שורה ה' ולא נקנו לה עד נתינת אחרונה כצ"ל. שורה ג' לא באתה לידה בתורת מלוה דמשנגמר כו' כצ"ל שורה ב הקנה לה בתורת קידושין כו' ואתי' אוכלת ראשונה ראשונה מקודשת כו' כצ"ל. סי' יא ת"ר המקדש במלוה מקודשת וי"א אינה מקודשת ושוין במכר שקנה (גי' רא"ש אבל לקמן בסמוך נראה מדבריו דגירסתו כמו בגמ' דף מז המקדש במלוה אינה מקודשת וי"א מקודשת) ומוקי לה רב כו' שורה יב הרמב"ם ז"ל בפרק שביעי מהלכות כו' כצ"ל. שורה ט"ז ולי נראה מהא לא כצ"ל. שורה יח וי"ט גם כ' דאי הכי הא ידעה ביה דמנה אין כאן ואיהו דאסיק שמיה מנה וסברה וקיבלה אבל חסר דינר שאין האשה מרגשת בו בהא הוא דאמר דאינה מקודשת כצ"ל. שורה כ' ורבותא קמ"ל סד"א דרק מנה כו' כצ"ל. שורה אחרונה בעמוד דאמר לה במנה זה כמו שהוא קאמר ותהא מקודשת קמ"ל דלא כצ"ל. עמוד ב שורה ג וכן כתב הרמב"ם בפ"ז מהל' מכירה כו' כצ"ל. שורה אחרונה מן הסימן ושורה לפניה ואף שהרא"ש פסק כת"ק אלא שמע מינה דבכי כצ"ל. סי' י"ב בגמ' דף מח ת"ר עשה לי שירים כו' שורה ח ומסיק ואי בעית אימא דכ"ע כצ"ל. שורה כב ולפ"ז קי"ל כר"מ כצ"ל. עמוד ג' שורה ראשונה אלא לאו שטר חוב דידה כצ"ל. שורה ה שהוא מוכר לו דברי רבי וחכמים אומרים כו' כצ"ל. שורה י"ד על ט"ו מ"ס אשה סמכה דעתה מימר אמרה כצ"ל. שורה כ"ד במקדש אותה בשטר דאחרים דהא קי"ל כו' כצ"ל. שורה כ"ט שכן דעת הרמב"ן שכתב סתמא וכן חוב שיש לו כו' כצ"ל. שורה ל אלא אם כן יש לו משכון כו' כצ"ל. מסוף העמוד למעלה שורה יא ור"מ לטעמי' דאמר עדי חתימה כרתי ור' אליעזר לטעמי' דאמר עידי מסירה כרתי. שורה ח אוקימתי אחריתי בכותבה כו' כצ"ל. עמוד ד שורה כא דר"מ כו' כצ"ל. שורה כד בשטר דאחרים לא כצ"ל. שורה אחרונה מן הסי' אירוסין והוא פסול. סי' יג בגמ' דף מח ע"ב מתניתין התקדשי לי בכוס של יין כו' שורה ז ח ע"מ שיש ני בת או שפחה מגודלת ואין לו אין לו ויש לו ע"מ שאין לו בנים יש לו שיש לו ואין לו על כולם כו' כצ"ל

דף כה עמוד א שורה יג זה דדינר וכן משמע מהירושלמי דבעינן ליתן טעם מ"מ שאני כו' כצ"ל. שורה לד אבל בשבח יוחסין דברי הכל כו' כצ"ל מסוף הסי' למעל' שורה כ"ז כתב להא דעולא כצ"ל. שורה כד דמודה בשבח יוחסין אפ"ה כתב דקי"ל כת"ק כצ"ל. שורה י ט שבתוכו בחמרא דמסתמא מנא עדיף ודעתה אעילוייא וחמרא לא בטל כו' כצ"ל. סי' יד מסקינן בגמ' דף מט על מנת שאני קורא כו'. עמוד בשורה א אלא מאי תרגום דידן פי' בקונטרס רצ"ל. שורה כג מאי תורה מדרש תורה. שורה כד דר' יוחנן הוא כצ"ל. מסוף הסימן למעלה שורה ח שאני גבור אין אומר כצ"ל. סי' ט"ו בגמ' דף מט ע"ב פיסקא ובכולן כו' שורה ב מסוף העמוד למעלה אם אמר בשעת מכר שלדעת כן הוא מוכר המכר בטל אע"פ שלא התנה כצ"ל. עמוד ג' שורה ג' ד' כההיא בצורתא דהוה בנהרדעי זבינהו לאפדנייהו למזבן חיטי ואתי וזולי חיטי או שמוכר כו' כצ"ל. סימן טז בגמ' דף נ מתניתין האומר לשלוחו כו' שורה וקדשה במקום אחר אינה מקודשת הרי היא במקום פלוני וקדשה במקום אחר הרי זו מקודשת כצ"ל. שורה ה' גרסינן בנזיר דף יב והרי"ף והרא"ש הביאו כו' האומר לשלוחו צא וקדש לי אשה סתם ומת השליח אסור בכל הנשים שבעולם כצ"ל. שורה יא ובתר דעשאו שליח כצ"ל מסוף העמוד שורה כד והר"נ הכריע לאיסור וז"ל גיטין פ' התקבל וכתבו בתוס' כו'. שורה כ' ואמרו לא נתקדשנו לא סמכינן אדיבורא בעלמא כצ"ל. שורה יא דאי לא לא היה ראוי לקונסו כאן כצ"ל. שורה ז דאפילו לקולא נאמר כן כצ"ל. שורה ג ולאנשים הרבה כצ"ל. שורה אחרונה ואמרי לא קידש שליח כצ"ל. עמוד ד' סוף הסימן ואת"ל יעשה שמא לא ימצא ואת"ל ימצא שמא כו' כצ"ל. סי' יז מתניתין המקדש שתי נשים כו' שורה ו והקשו התוס' מהא דלעיל כצ"ל. מסוף העמוד למעלה שורה ד איתרמי ליה כצ"ל

דף כו עמוד א שורה כג דלא שכיח כזה דלא חיישינן כצ"ל. שורה לד אלא משום דחליפין איתנייהו בפחות כצ"ל. שורה אחרונה שבעמוד כ בתשו' אין אוסרין אשה כו' כצ"ל. עמוד ב' שורה יג שמא קיבל אביה כצ"ל. מסוף העמוד למעלה שורה ט"ו הוו כשנים מעידין שקדשה בפני שנים כו' כצ"ל. שורה יא משמע דשליחות לחוד לא הוי כעדים כצ"ל. עמוד ג סימן יח מסוף העמוד שורה טו אם היא אומרת כעד הזה כצ"ל. שורה ח דכל הפחות מיעוט מקדשי כו' כצ"ל

דף כז עמוד ג סימן כ בגמ' דף ל ע"ב מתניתין המקדש אשה ובתה כו' שורה יז יח אחת מכם הראוי לביאה תתקדש לי כצ"ל שורה לב גם לא מסתבר לומר כצ"ל. שורה לג שהוא קונה חלקו אם כי חמור לא יקנה חלקו כו' אבל אם אמר יקנה החמור ואת וכן העבור והילוד כו' כצ"ל. מסוף הסימן למעלה שורה ח ריש השורה דלא כהלכתא ע"כ כצ"ל. סימן כ"א תו מסקינן בסוגיא דף נא ע"ב ת"ש המקדש את בתו כו'. עמוד ד סימן כ"ב בגמ' דף נב אמר רב ש"מ ממתניתין כו' משורה אחרונה שורה ב למעלה בסופה ובדלא שדיך לא כצ"ל

דף כח ע"א שורה א ב תו מסקינן בגמ' דף נב ע"ב ההיא איתתא דהוה קא משיא כרעא במשיכלא דמיא כצ"ל: שורה ז את נמי שקיל כישא כישא כי כישא כו' כצ"ל: סי' כ"ג בגמ' נב ע"ב מתניתין המקדש בחלקו כו' שורה ד ובהקדש במזיד קידש ובשוגג לא קידש דברי ר"מ ר"י אומר בשוגג קידש במזיד לא קידש ומסיק כו' כצ"ל: שורה יב דתנן שילח ביד פיקח כצ"ל: מסוף הסי' למעלה שורה ז כו' לאו אליבא דהלכתא הוא כצ"ל. שורה ה הלוקח פירות בסלע של כסף מעשר כצ"ל סימן כד מסקינן בסוגיא דף נה תנן התם כו' עמוד ב שורה ד בכל עני כצ"ל: שורה ח דאין אשם בא נדבה ומשני אשם שתי שנים ואשתכח בן שנה וכו' אמר מר נקבות זבחי שלמים ודלמא תודה היא וכו' ודלמא חטאת היא חטאת בת שנתה ואשתכח בת שתי שנים וכו' אשתכח בת שנתה מאי אבל לעיל גבי אשם לא מצי למבעי אשתכח בת שתי שנים מאי לפי שנוכל לומר כו' כצ"ל: סימן כה דף נה ע"ב ת"ר אין לוקחין כו מסוף העמוד למעלה שורה ז ויעלם