דבש תמר - ב (רא"ש ) לז

הכהנים שפגלו ד' נד: שורה אחרונה של העמוד לא מהימן אם מכחישו כו' כצ"ל: עמוד ד שורה ב דאכלת חלב כצ"ל: שורה ת דאיתחזק היתרו כצ"ל: שורה י משום דבידם לתקן הא אחר דאין בידו לתקן לא כצ"ל: שורה כא משורה אחרונה ולמעלה דאי טמאינהו במי שלומי כצ"ל: שורה טז הוי כבעליו כצ"ל

דף לה ע"א שורה יא אפילו במקום דלא הוה ליה לידע כצ"ל: סי' טו שורה ו והא דשאלו ביד מי כו' כצ"ל: שורה ד מסוף הסי' למעלה שמא יקרא בו אלא יגנוז ומ"ה עלה על דעתו כצ"ל: סי' טז מתניתין העיד ר' יוחנן בן גודגדא גמ' ד' נה: שורה טז יוחנן כו' אמר לעדים ראו כו': שורה יז וחזר ואמר לה כנסו ש"ח זה כו' כצ"ל: שורה יח סימן ה והא דחטאת גזולה כו' כצ"ל: שורה קודם שורה אחרונה אלא שלענין הקרבה ס"ל לעולא אינו קונה להיות כשלו שתעלה לכפרה והוה מצוה הבאה בעבירה כו' כצ"ל: עמוד ג כל רביעי שבעמוד צ"ל רביע לבד שורה יג ושמואל ס"ל או מחזיר לו רביעית הקרקע או שליש המעות כו' כצ"ל: שורה כו ליקטלוה מסתפי ליה מקמאי דקמיה דאיקטול וסופו הוכיח כו' כצ"ל: שורה ה מסוף הסימן למעלה אין דין אנפרות בבבל לאפסודי ללוקח כו' כצ"ל: סי' יח שורה יג ואמאי התם נמי נימא אגב אונסיה גמר ומקני ופריך הא אתמר עלה כו' כצ"ל: שורה יח גם יט בין ארצי ליה זוזי בין לא ארצי ליה זוזי אלא בשטר לבד קנה וכי אמר ליה בתר הכי תא ושקול זוזך לא מצי למיהדר ביה למימרא דהלכתא כרב דאמר לא צריכין למכתב אחריות ההיא לא קשיא מידי דהא אמרינן מודה שמואל היכא דיהיב זוזי ואע"ג דפסק הלכתא בין ארצי ליה בין לא ארצי ליה זוזי התם גבי תליוהו וזבין דעתיה למיתב ליה זוזי ודעתיה דמוכר למשקל מיניה זוזי אבל הכא כו' כצ"ל: שורה יא מסוף העמוד למעלה בודאי דס"ל לר' אליעזר משנצ"א כו' כצ"ל: עמוד ד סי' יט מתניתין חרש רומז ונרמז בגמ' ד' נט עד סוף הסימן נ"ב כמוהו כותב התפארת שמואל וע' בק"נ שם ד"ה מדהביא רב אלפס ז"ל מה שכותב ע"ז: סי' כ שורה ב מחוי רב יהודה לרב יצחק בריה כבר כו' כצ"ל: שורה ה אמר רפרם לא שנו אלא שאין שם אפוטרופוס כו' כצ"ל: שורה ו יש שם אפוטרופוס כו' כצ"ל: שורה יח מסוף העמוד ומעלה אסיקנא דמתנתו מתנה כו' כצ"ל: שורה יז ואע"פ שאין בה משום כדי חייו כו' כצ"ל: שורה ז וכתב הרא"ש מדברי התוס' כו' כצ"ל

דף לט ע"א סי' כא מתניתין אלו דברים אמרו כו' שורה טז נחמני דתניא כצ"ל: שורה יט אבל בבית הכנסת לענין כו' כצ"ל: שורה ל מסוף העמוד למעלה שנוהגין בזה המנהג אחר היותם בריאין כו' כצ"ל: שורה יב ישראל אחר מפני מה כו' כצ"ל: סי' כב פסק המרדכי וז"ל תשובת הר"מ אשר שאלת מורי ה"ר אשר בקדושת כו' כצ"ל: שורה מתחלת הסי' ולא לישראל דלא ליתי שארא לאנצויי ולומר כו' כצ"ל: שורה והיינו דקתני במתני' כהן קורא ראשון כו' כצ"ל: שורה יג כ"ש כהן שהכהונה נתנה לו כו' כצ"ל: שורה טו וכן בפ' קרח כמה פעמים כהונתכם כתיב אלמא שהכהונה שלהם כו' כצ"ל: שורה כב מסוף העמוד למעלה על כן מצוה דאורייתא לקרותו ראשון היכא דלא מחיל ליקריה ואפילו היכא דמחיל ליקריה דהשתא כו' כצ"ל: שורה כ דלמא ליתי לאנצויי וה"מ בבתי כנסיות כו' כצ"ל: שורה יט אמאי לא יכפו אותו דה"מ כו' כצ"ל: שורה טו אלמא לא אמרינן דיכפנו אע"פ דמוקדשתו יליף כו' כצ"ל: שורה יב משום דלא שכיחי בה רבים ואפילו בסעודת כו' כצ"ל: שורה יא דשכיח בה רבים לא פליגי רבנן מדלא מפליג תלמודא בין סעודה לסעודה כו' כצ"ל: שורה ט ובשני וחמישי קאמר תלמודא כו' כצ"ל: שורה ח דלא שכיחי רבים ומיהו ר"ת כו' כצ"ל: שורה ז דה"מ בימיהם שהיו עסוקים במלאכתן כו' כצ"ל: שורה ה אין חילוק בין שבת וחול דכל שעתא שכיחי רבים כו' כצ"ל: עמוד ג' סי' כג אמר אביי נקטינן בגמ' נט ע"ב: שורה ב איבד הלוי את כבודו בשביל כו' כצ"ל: שורה י משלפניו או קטן משל אחריו ע"כ ומלשון הרא"ש שכתב לפי' אחר שפי' רש"י שלא יקרא לוי במקומו כו': שורה יא מסוף העמוד ואם אין שם אלא ישראל אחד יקרא ולאחר קריאתו ישב מעט ויעמוד פעם שניה כו' כצ"ל: עמוד ד סי' כד שורה י ויעמוד ויקרא ואז יעלה למנין ז' כו' כצ"ל: שורה כח כט גם בשני וחמישי כש"כ שלא יקרא משום פגם שניהם כו' כצ"ל: שורה ל ל"א וצריך להחזיר בסדר בכשר ולקרות כהן אחר ואע"פ שאינו אומר עמוד פלוני הכהן מה בכך וכי חובה לקרות הכהן נהי דנהגו כו' כצ"ל: שורה לג וכן שמעתי שהיה עושה קרובי הר"ר שמואל מבייבר"ק כו' כצ"ל: שורה לה כי יאמרו שאינו כהן אלא חלל כו' כצ"ל: שורה כח מסוף העמוד למעלה ולא סלקי הני למניינא כו' כצ"ל: (נשמט שורה כב מסוף העמוד למעלה) בפ' שלישי דמגילה קטן קורא בתורה ומתרגם ונהי דמסיק עלה אבל אמרו חכמים אשה לא תקרא בתורה מפני כבוד צבור היכי דלא אפשר ידחה כבוד צבור משום פגם כהנים שלא ואמרו בני גרושות הן אבל בעיר שיש כו' כצ"ל: שורה כז ועוד שמפסיקין להם ואומרים פיוטון ועוד שקורין אותם בשם חתן תורה ובשם חתן בראשית כו' כצ"ל: שורה יז דאשה מברכת לבעלה ובן לאביו כו' כצ"ל: שורה טו כהדא דתנינן תמן מי שהיה עבד או אשה מקרין אותו עונה אחריהם כצ"ל

דף מ ע"א שורה כא מסוף הסימן הראשון פגום הוא כיון שקראו ישראל אחריו כו' כצ"ל: שורה יט וזה עולה כפי מה שכתב רבינו שנוהגים כו' כצ"ל:. שורה טז אינו מוציאו מידי פגם כו' כצ"ל: שורה יא שהוא כהן חיישינן לנכנסים שהם מרובים אבל האידנא דקהלות קטנות בעו"ה כיון שהנשארים בב"ה יודעים שהוא כהן ליכא למיחש לנכנסים שהנשארים בב"ה יודיעום שכבר כו' כצ"ל: שורה ד ומה שנהגו לומר אע"פ שהוא כהן כו' כצ"ל: סי' כה שורה יב על ס"ת הראשונה וזו היא קריאה שניה כו' כצ"ל: עמוד ב סי' כו שורה ג והשיב שאין ממתינין לו שלא בכל מקום אמר להקדים כהן כו' כצ"ל: שורה ו בעבור קריאת אדם אחד כו' כצ"ל: שורה יב אין מספיק שלא אמרו להקדימו אלא משום כבוד כהונתו ואם היה פנוי ומקדימין אחר לפניו נמצא מקילים לכבוד כהונתו אבל זה שאינו יכול לקרות משום ק"ש אין בכאן קולא אצל כהונתו והרבה ראיות לדבריו כו' כצ"ל: שורה ה מסוף הסי' למעלה דאין דוחין מצות לא תשא כו' משום פגמו של לוי כו' כצ"ל: סי' כז שורה ו מסוף הסי' ולמעלה השורה מתחיל לעולם איכא פגמה כו' כצ"ל: עמוד ג שורה ב פי' רש"י יש שכתובים להם כו' כצ"ל: שורה ח דגרסינן התם אתון שיילי ליה כו' כצ"ל: שורה ט מהו לקרות ברבים בחומשין אמר לן אסור כו' כצ"ל: שורה י אנו קונין לן תורה כו' כצ"ל: שורה יד כש"כ בחומשין דאסור לקרות כו' כצ"ל: סי' כט מסקינן ד' ס: שורה ב תורה מגילה מגילה נתנה: סי' ל מתניתין מערבין ד' ס' ע"ב: עמוד ד שורה ג בדמיזל כצ"ל פי' אם אין סוכרין כו' שורה ה כי פליגי במיסכר ואשקוי כו' כצ"ל: סי' לא שורה ד ה כי פליגי בלחי וקוקרי פי' שאר מצודות שנותנין חוט ארוך בנהר וחורזין בו מחטין על פני כולה כו' כצ"ל

דף מא עמוד א שורה ב הואיל ומטו לידיה גזל גמור הוא כצ"ל: שורה יב חריות של דקל הוה שדי מן הדקל כו' כצ"ל: סי' לב מתניתין משאלת אשה בגמ' ד' סא: שורה כא מסוף העמוד למעלה ומ"ש סיפא כיון דבודאי בפירות שביעית איירי כו' כצ"ל שורה יז דמן הסתם נמי אסור בפירות כי אין כל התלויות שוין כצ"ל: שורה טו ואף שחשודה על השביעית אינו בנמצא כל כך שתחרש בשביעית כו' כצ"ל: ע"ב שורה כז מסוף העמוד למעלה אבל דעת התוס' אינו כן דס"ל שאביי מחמיר כו' כצ"ל: שורה יא דבחולין כולן גס בה וכדתניא המוליך חטין לטוחן כצ"ל: עמוד ג שורה ד אינו מעשר אלא מה שנוטל ממנה בלבד הנותן לחמותו מעשר את שהוא נותן לה ואת שהוא נוטל ממנה מפני שחשודה כו' כצ"ל: ע"ג שורה י להחליף של זה בזה הנותן לחמותו בין שנשא בין שארסה לו אבל הנותן לשכנתו כו' כצ"ל: שורה י מסוף הסימן למעלה ואי אפשר שלא תגע ומפרש ר"ת וכן ר"ח כו' כצ"ל: שורה ב והתם נמי מורי ואמרה כצ"ל: עמוד ד שורה ג ולשנא לאו דוקא ה"ה כו' כצ"ל: שורה ד וכן לפרנס ענייהם ולבקר חוליהם ובפירוש אמרו בתוספתא