עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › דבש תמר - ב (רא"ש )

דבש תמר - ב (רא"ש ) לח

Devash Tamar (Rosh) 38 · דבש תמר - ב (רא"ש ) · free full Hebrew text

Open in the reader →

מספידין מתי עכו"ם ומנחמין אבליהם מפני דרכי שלום ובירושלמי לא שנו עם בכל אלו כלל כצ"ל ונ"ב המדפיס הרחיק עם מן שנו ועשה ביניהם ציונים שחסר תיבות אבל טעה כי צריך להיות סמוכים לא שנו עם פי' דבירושלמי אין תיבת עם: ומ"מ לא שיהיה קוברן אצל ישראל כו' כצ"ל: שורה ח אבל לא ידי ישראל: שורה י ואין כופלים שלום לעובד כוכבים אלא צריכא למימר להו אחזוקי בעלמא כי הא דרב יהודה אמר להו חזקו כו' כצ"ל: שורה ה מסוף הסי' למעלה ורב כהנא אמר להו שלמא למר פרש"י ודעתו היה לרבו: פרק ששי

סי' א האומר התקבל גמ' ד' סב: שורה ה כאשר נפרש לקמן סי' ג ומהא כצ"ל: שורה יב דסד"א דכי תנן בהאומר כצ"ל: שורה יד לאו כל כמיניה לזכות לה גיטא ע"י אחר דחוב הוא לה אבל כשעשאתו היא שליח כצ"ל: שורה אחרונה מהעמוד ושורה שלפניה אבל אם אומר לו הבעל שאינו רוצה שיהא הוא שלוחו כלל היכא מיגרשה דהא איהי לא קיבלה הגט לא מיד הבעל ולא מיד שלוחו ול"נ דאפשר דכיון דשלוחו כו' כצ"ל

דף מב ע"א סוף הסי' להתייבם אלא שתחלץ פיסקא דין שעשתה שליח לקבלה: שורה ג ד ואם קיימו אותן ג צריך שיהיה עדות הקיום שם: שורה יא וליתן לשליח להיות לה כו' כצ"ל: סי' ב שורה ג לבריאת עולם למנין שאנו מונין כאן במתא כו' כצ"ל: שורה ה מסוף העמוד למעלה לקבלה ויראו שטר ההרשאה כו' כצ"ל: שורה ג ויתנהו ליד השליח ויאמר לו התקבל גט זה כו' כצ"ל: ע"ב שורה יג בת פלוני מפלוני בר פלוני בעלה כו' כצ"ל: שורה טז אני פלוני החתום מטה המכונה פלוני בן פלוני במתא דיתבא כו' כצ"ל: שורה יח החתומים בשטר שלמעלה גירשתיה בגירושין גמורים כו' כצ"ל: שורה טו מסוף העמוד למעלה משום תשובות הרא"ש ממש כסמ"ק והיא תשובה שכתב כצ"ל: עמוד ג סי' ג שורה יא יב אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר רב כיון שהגיע הגט לידו מגורשת אלמא אדיבורא דידה הוא קא סמיך א"נ לידה כצ"ל: שורה יז מאי לאו קבלה אקבלה דהבא לי כצ"ל: עמוד ד שורה ז כמו שאמרה פי' הא דאמרן כו' כצ"ל: שורה ח דהכא התקבל לי גיטי כצ"ל: שורה ט והוה אמר רב נחמן כשהגיע גט לידה הוא דהוי מגורשת כצ"ל: שורה י פשיטא מיניה דבדיבורא דידיה סמיך דה"ק ליה הילך כמו שאמרה כצ"ל: שורה לג וכתב ריב"ש בתשובה סי' שכט וז"ל על ראובן שליח לקבלה כצ"ל: שורה כח מסוף הסימן למעלה שליחות הולכה מטר לו הגט הרי נתבטל כצ"ל: שורה כז וכשחזר ונתן לה שטר שליחות הקבלה אם היתה כצ"ל: שורה כו ויחזור ויתננו לו והנה כבר כצ"ל: שורה כד מכיון שהבעל מסר הגט כצ"ל: שורה כא אם רמז הבעל מחמת שליחות האשה לקבלה שהרי מכיון שקבל השליח הגט מיד הבעל להולכה נתבטל שליחות לקבלה כי האשה היה דעתה כצ"ל: שורה יח עדיין לא מסר הגט בידו הרי לא נתבטל כצ"ל: שורה יג כשחזר הבטל ועשה שליחות לקבלה על דרך שליחות האשה לקבלה עשאו ומכי מטא גיטא לידיה דשליח היא מגורשת דכיון שהוא יודע שהיא עשאתו שליח לקבלה ולא נתבטל כו' כצ"ל: שורה ו טול לי שא לי יהא לי בידך כולן לשון קבלה כצ"ל: סי' ד אמר רב בגמ' ד' סג ע"ב: שורה ב ור' חנינא אמר כצ"ל

דף מג ע"א שורה ב ג פירוש לאחר שנתן הבעל הגט בחצר של אחרים קנאתו דההוא לאו גיטא דבעינן לקיומא ונתן בידה כו' כצ"ל שורה ד מאי בינייהו א"ב דקדמיה איהי ושויא שליח כו' כצ"ל: שורה ו איכא מאן דפסק הלכתא כר' חנינא ומסייע כצ"ל: שורה ט אמר רב נחמן אם איתא לדר' חנינא עבדינן כצ"ל: שורה יח דהלכתא כר' חנינא דאי ס"ל כצ"ל: שורה כ הלכך הלכה כר' חנינא והדין הוא סברא דרב האי גאון כצ"ל: שורה כד דליכא למיפשט מהא דק"ל כר' חנינא כצ"ל: שורה ו מסוף הסימן למעלה כגון דבעל לא קפיד וליכא משום בזיון דידיה וה"ה דקדים כצ"ל: שורה ד ורב נחמן נמי אם איתא לר' חנינא דקאמר כצ"ל: שורה ב מדקאמר אם איתא לר' תנינא כצ"ל: סי' ה שורה ג אלא אמר רבה ודאי אי כצ"ל: שורה ה אלא אמר ר"נ כותבין כצ"ל: שורה יח יט ומה שאמר כתיקון חכמים לפי דעתם אמר דאדעתייהו מגרש כיון שאין שם מורה דעה אלא הם ע"כ כצ"ל: ע"ב שורה ח ז' מסוף הסי' דהתם איירי בלא ביטול הגט כלל ולא אמר אלא הטוב המטיב לחודא כצ"ל: סי' ו שורה ב ושנים שאומרים בפנינו קבל וקרע מפרש בגמרא כצ"ל: שורה ז שעשאתו שליח לקבלה כצ"ל: שורה ט שליש נאמן דהא הימניה: שורה יא דמייתי סהדי או אזלו למדינת הים כצ"ל: שורה יד גבי ההיא סבתא דאפקידו גבה כצ"ל: שורה כ נראה לפרש דהא הימניה כצ"ל: שורה כא ולפי זה מהימנינן ליה לשליש כצ"ל: שורה כג יהבי ניהליה ע"כ כצ"ל: שורה כד שלפקדון יהיב בידיה לא אמרינן כצ"ל: שורה כה כדרך העשוי בין הבריות אבל לא עבדיה נאמן ממש ופשיטא שאין שם שליש עליו כצ"ל: שורה כז אבל אי אמר איהו גופיה שנתן לו לשם פקדון אלמא עביד ליה מהימן ומ"ה נאמן השליש בלא מיגו אם אמרי שנתן לו לשם מתנה שיתן לפלוני מה שכתב הוי מודה רב הונא כצ"ל: שורה יב מסוף העמוד שלא פייסתי הלכך כצ"ל: שורה ג בלא מיגו לאו מהימן ה"נ הראיה שהביאו כצ"ל: ע"ג שורה יד דאתיהב למחילה ומקשינן והא תניא וכן לגיטין כצ"ל: שורה ט מסוף העמוד למעלה ועוד נראה דכש"כ איכא דבשליח הולכה כו' כצ"ל: עמוד ד סי' ז מסקינן בסוגיא דף סד: שורה ב ופריך מי איכא מידי כצ"ל: שורה כו מסוף הסי' למעלה ולהימניה לבעל דאמר רב חייא בר אבין אר"י בעל שאמר גירשתי את אשתי נאמן מי קאמר גירשתי ולימא חזקה שליח עושה שליחותו דא"ר יצחק כו' כצ"ל: שורה כד אבל לקולא לא וליהמני לדידה מדרב המנונא דאמר רב המנונא האשה שאמרה לבעלה גרשתני נאמנת כצ"ל: שורה טו כתב הרמב"ם גירושין פ' יב הל' יג שליח קבלה שקיבל הגט לאשה ושלחו לה בפני עדים והגיע הגט לידה ונטלתו והרי הגט יוצא מתחת ידה ואינה יודעת אם הבעל שלחו או שליח קבלה שלחו או שלוחו של בעל ה"ז מגורשת כצ"ל: שורה אחרונה מהסימן אז אין רגילין לגרש כלל ע"י שליח כצ"ל: סי' ח מתניתין נערה המאורסה גמ' דף סד ע"ב

דף מד ע"א סי' ט מתניתין קטנה שאמרה גמ' ד' סה: סי' י מתניתין האומר כתבו גט ד' סה ע"ב: עמוד ב שורה ד ואינו משמע כלל לשון פיטורין הכתוב בגט כצ"ל: שורה ט שכתב לקמן בפ' המגרש סי' ד כו': שורה ה מסוף הסי' ומאחר שדקדוק הלשון לע"ע אינו נשמע כ"כ כצ"ל: סי' יא מתני' זה הסי' צ"ל קודם סי' י שורה ו מ"מ היא לו ומשעת קבלה מגרשה לפיכך כו' כצ"ל: שורה י והא אמרת רישא לא הוי גיטא כו' כצ"ל: עמוד ג שורה ב דתנן במתני' כולהו כשכיב מרע דמצוה מחמת מיתה נינהו וכן הלכתא ע"כ וכתב עליו הר"נ וז"ל וכי תימא ומנא ליה לרב ז"ל דרב הונא בכולהו ארבעה קאמר כצ"ל: מסוף למעלה שורה ה נפל מראהו מת ומראהו נפל כצ"ל: שורה ד ומש"ה מראהו מת ונפל כצ"ל: שורה אחרונה דאפילו בכהאי גוונא מראהו חמוץ כבית בביתי כצ"ל: עמוד ד שורה א דמראהו נפל כצ"ל: שורה ח עוד כתב הר"נ וז"ל ור"ח פי' כצ"ל: שורה י אע"פ שהורע כחו גם כן שאינו גובה כצ"ל: שורה טו אע"פ כן יפוי הוא כצ"ל: סי' יג מתניתין גמ' ד' סו: שורה ו והרי"ף הביאו בפ' בתרא דיבמות: שורה יח מסוף העמוד למעלה דאי הוי מאי מפרקינן הא קמהני ליה כצ"ל: שורה ה כל השומע דייחד ייחדיה למי ששומע כצ"ל

דף מה ע"א סי' יד מסוף העמוד למעלה שורה טו כדתנן בפ' מי שאחזו נ"ב דף עא ע"א אמרו לו כו': עמוד ב שורה ב בפ' התקבל וכיון דחתם סופר ועד כצ"ל: שורה ה מסוף הסימן למעלה כתב הר"נ דכשר ואינו ראיה כלל מהא דלקמן כצ"ל: עמור ג שורה יא שלא שמעו מפיו ואם נאמר דבעינן דוקא שישמעו מפיו אז נימא היכא כצ"ל: שורה יד והקשה הרמב"ן ז"ל מ"ט דמאן דפסל כצ"ל: שורה טו קא מסר איהו