דבש תמר - ב (רא"ש ) לו

שורה ו גבי הא דרבינא דבעי גט כו' כצ"ל: שורה יב מסוף עמוד למעלה משמע להו כישראלים גמורים כו' כצ"ל: עמוד ג סי' נד ההוא עבדא גמ' ד' מ ע"א שורה כז ותו אמרינן מוכרים אותם לאחרים ואחרים מוציאים כו' כצ"ל: סי' נה ת"ר עשיתי פלוני עבדי גמ' ד' מ ע"ב: עמוד ד שורה ו תניא האומר נתתי שדה פלוני לפלוני נתונה היא לפלוני הרי הוא שלו הרי הוא שלו כו' כצ"ל: שורה יג אתננה לו ר' מאיר אומר קנה כו' כצ"ל: שורה כא מסוף העמוד למעלה אבל לענין איסורא פשיטא דמחמירין אם יודע בעצמו כו' כצ"ל

דף לב ע"א שורה טו אלא שמצאתי בתוספתא פרק האומר כו' כצ"ל. סי' נו עבד שעשאו רבו אפותיקי גמ' ד' מ סי' נז ת"ר העושה שדהו אפותיקי גמ' ד' מא: ע"ב שורה כח דאי לעולם ליכא מאן דפליג דלא הוי מכירה: ע"ג סי' נט אתמר נגחו שור גמ' ד' מב: שורה ו כגון שהכהו על ידו וצמתה וסופה לחזור כצ"ל (רא"ש): עמוד ד סי' ס בסוגיא איבפיא להו כו' גמ' ד' מ"ב ע"ב: סי' סא איבעיא להו מי שחציו עבד כו' גמ' ד' מג: שורה ו אוקי רבה בר רב הונא אמורא עליה ודרש כו' כצ"ל

דף לג ע"א סי' סב שורה י רב יוסף בר חמא אמר רב נחמן פקעי קידושי ראשון רבי זירא אמר רב נחמן גמרי קידושי ראשון כו' כצ"ל: שורה טז וכן פסק הרמב"ם ז"ל ברביעי מאישות שורה יח גמרי קידושיה כקידושי קטנה שגדלה ואינה צריכה קדושין אחרים והא ודאי לא נהירא שאם בא לומר דכיון שנשתחררה גמרו קדושיה מדבריהם אע"פ שלא בעל כל שלא בא אחר וקדשה כקדושי קטנה שגדלה שאינה יכולה למאן מדבריהם אע"פ שלא נבעלה ולמאי צריכין להכי והא כיון דמספקא לן אי גמרי קדושיה אי לא פשיטא שאינה יכולה להשמט ממנו ומה ענין זה לקטנה שגדלה ואם בא לומר דמדאורייתא גמרי קדושיה א"כ כשבא אחר וקדשה למה כתב שהרי זו בספק קדושין וכבר השיגו הראב"ד ז"ל. וראיתי מי שרוצה לקיים דבריו ואומר דה"ק שאם בעל לאחר שנשתחררה גמרי קדושיו כקידושי קטנה שגדלה ובעל לאחר מכאן שהיא מקודש גמורה ואין זה כלום אצלי דקטנה שגדלה ובעל לאחר זמן היינו טעמא דמקודש גמורה לפי שאדם יודע שאין בקדושי קטנה כלום כדאיתא בכתובות וביבמות אבל בחציה שפחה וחציה בת חורין כגון דתפסי בה קדושין וכשנשתחררה מספקא לן אי פקעי קדושין היכא נימא יודע שאין קידושיה כלום וגמר ובעל לשם קדושין ומי איכא דאנן לא ידעינן ואיהו ידע ולפיכך אין דברי הרמב"ם ז"ל במקום הזה מחוורין עכ"ל הר"נ והעתקתיו כולו כאשר צריך להיות בלא שיבושים: שורה טו מסוף העמוד ומעלה בנוסחאות הרמב"ם שלנו אינו כתוב כן וכן הטור לא הביאו ובודאי הוא ביאור לדברי הרמב"ם נ"ב וכן כתב הב"ח ע"ב סי' סד אמר ר' יהושע בן לוי גמ' ד' מד: ע"ג שורה ח נטייבה פי' נזדבלה הוליך לה זבל כצ"ל: שורה ט דיר כה"ג לזבלה כצ"ל: סי' סה פיסקא ת"ר המוכר עבדו לח"ל גמ' ד' מד ע"ב. שורה י עבדים לח"ל בנשואין הללו כצ"ל: שורה טז וה"מ כשדעת רבו כצ"ל: סי' סו מתניתין אין פודין את השבויים גמ' ד' מה: עמוד ד שורה לד מסוף העמוד למעלה אין זה אלא מה שאמרו בבית המדרש ורצו לפשוט כצ"ל

דף לד ע"א סי' סז שורה יא דקאי אתפלין ומזוזות ע"כ ומינה לכל ספר כצ"ל: ע"ב שורה טו קמא דסוכה דף ח: סוכת גנב"ך כשרה ואמרינן ב"ב דף עד בפרק המוכר את הספינה שורה טז דנפקא בת קלא ואמר לן מאי אית לכו בההיא קרטליתא דדביתהו כצ"ל: שורה יז דר' חנינא בן דוסא דעתידה למישדי בה תכילתא כו' כצ"ל: שורה כד א"נ היא לא עשתה אלא הכנה כצ"ל: שורה כח אלא לכתחלה ולעצמו כצ"ל: סי' סח שורה ו ופי' רש"י חולין ד' יג כו': שורה יד לפי שאין צריכין להן: שורה טו כמאן דמכשר כצ"ל: סי' סט מתניתין המוציא את אשתו משום שם רע גמ' ד' מה ע"ב: עמוד ג שורה יא מסוף העמוד למעלה שלח רבה בריה דרב הונא לרבה בריה דרב נחמן כצ"ל: סי' ע עמוד ד שורה יא מסוף הסי' למעלה דאף ע"י שליח לא מתיר בכתב ידו כצ"ל: סי' עא מתני' המוציא את אשתו משום איילונית גמ' ד' מו ע"ב

דף לה ע"א שורה כ דאמור בה רבנן יחזיר כצ"ל: שורה כה עד דמתרץ שמואל איפוך כו' נ"ב כאן נשתבש מאד העתק דברי ב"י ע"כ ההכרח להיות לפניך קורא יקר הב"י הארוך ותמצאנו בטור א"ה סי' כי להעתיקו כאן קצר המצע: ע"ג סי' עב מתני' המוכר את שדהו גמ' ד' מז: שורה יב שנא' דגנך ולא דגן עובד כוכבים אבל אין לו קנין בא"י לחפור בה בורות שיחין ומערות שנאמר לה' הארץ במאי קמיפלגי מ"ס דגנך וכו' כצ"ל עמוד ד שורה ה הוה טענינא טפי נ"ב ודוקא בדבר שאין יכול לשנות בטענה אבל בדבר שיכול לשנות בטענות מצי אמר אי הואי התם הוה טעין טפי (מחדושי א"ש שם): פרק חמישי

דף לו סי' א הניזקין גמ' ד' מח ע"ב: שורה ז ונוטלין שרה נאה שלי כו' כצ"ל: שורה ט ומפני מה אמרה התורה ב"ח בבינונית נ"ב ע' ק"נ ס"ק ב: שורה יד ויש כותבים דאף הנדוניא אינה נגבית כצ"ל: שורה טו ויש דוחין זה דבודאי מה שהביאה מבית אביה אם תוציאנה בזיבורית כצ"ל: סי' ב שורה ט ועוד שנויי דשני דאברם חוזאה כר' כצ"ל: שורה טו כאבא שאול בן אימא מרי': שורה יח בשבועה וכשפירש תנן כצ"ל: סי' ג שורה ב מאחרונה ואוקמינן בב"ח א"נ דה"ק כצ"ל: ע"ב משורה אחרונה דהאי סימן שנוי' כתב הרי"ף והרא"ש אחריו דאפסיקא הלכתא בפרק מי שהיה נשוי כצ"ל: סי' ד גמ' ד' נ ע"א: שורה ד הלכך דמי הקרקע הוי כמלוה בשטר להחזיר כצ"ל: שורה ח דטעמא דמלוה בשטר טרפא משעבדי כצ"ל: שורה כ שפירש דמלוה ע"פ שהיא קצובה נמי גובה ממשעבדי כצ"ל: סי' ה מתניתין דף נא שורה ה כיסין לא מינתחי מהדדי שני שוורין קשורים מצאת והלה אומר מצאתי והחזרתי לך אחד מהם ה"ז נשבע והתוס' פירשו כו' כצ"ל: שורה יד אלא בהא דר"א סבר כו' כצ"ל: שורה יט אלא בדרבה קמיפלגי כמו שפר"י דאיירי כו' כצ"ל: עמוד ג שורה ה ועוד לא הוי אתי לה בטענה דכיסין כו' כצ"ל: שורה ט גם את השני משכת ודכותה גבי כיסין כו' כצ"ל: שורה יב חושבין אנו אותו כברי דכיסין כו' כצ"ל: סי' ו מתניתין דף נב: שורה ה שיגדלו לא למה ליה עשורי כשיגדלו יעשרו הם כצ"ל: שורה יא מלמטה למעלה פי' לא יהיו משוקטות אצלן כצ"ל עמוד ד שורה ט ר' אומר אומר אני אף הוא כו' כצ"ל

דף לז ע"א סי' ז מסקינן בסוגיא ההוא אפוטרופוס דהוה בשיבבותיה כו' כצ"ל: שורה ב ולא אמר ליה מידי כצ"ל. שורה כ לישבע בשלמא מינהו אבי יתומים או מינהו ב"ד איכא למימר דלמא מימנע ולא יעשה בשבילם להשתדל באפוטרופסות אם יש לו לישבע אבל יתומים קטנים שסמכו מי בקש מידו כו' כצ"ל: שורה כט וכן למכור מנכסיהם כיון שסמכו אצלו א"א בע"א כצ"ל: שורה יא מסוף הסי' למעלה כי היכא דקטן גופיה מצי לזבוני אבל מקרקעי לא ולא מסתבר לחלק כצ"ל: סי' ח שורה ב אלא בכסף זול לא יהא כו' כצ"ל: שורה ג מכח הקדש וקונה במשיכה אמשיכו להו פירי ליתמי איקר לא יהא כח הדיוט חמור מהקדש זיל סבר מיניה כו' כצ"ל: ע"ב סי' ט מסקינן בסוגיא אמר רב אשי אנא ורב כהנא חתמינן אשטרא דאימיה דזעירא יתמי דזבין ארעא לכרגא דיתמי בלא אכרזתא כצ"ל: שורה אלא הא קמ"ל דאם לוו לצורך קבורה כצ"ל: שורה יג הא קא אכיל ושתי מדידהו א"ל אימר מציאה אשכח כצ"ל: שורה כג וחזר להיות זולל וסובא והולך בדרכי חושך כצ"ל: ע"ב סי' י שורה ח וכתב הטור ח"מ סי' רצ וז"ל וכו': שורה י וא"א הרא"ש ז"ל היה אומר כו' כצ"ל: שורה יג וכן כתב מגיד משנה בהלכות נחלות פ' יא הל' ה וז"ל כו': שורה טו ודבר ברור הוא שאין זו מצוה שב"ד יכופו עליה כצ"ל: שורה אחרונה בשני כסף ואפ"ה לא בעינן כו' כצ"ל: ע"ג שורה ב חלק ברוח לכ"ע כצ"ל: סי' יב מתניתין המטמע והמדמע והמנסך גמ' נב ע"ב סי' יג מתניתין