דבש תמר - ב (רא"ש ) לה
Devash Tamar (Rosh) 35 · דבש תמר - ב (רא"ש ) · free full Hebrew text
Open in the reader →בתורה ובתלמוד כו' כנ"ל: סי' כ שורה יז מסוף העמוד למעלה ולנקבה כותבין דמתקריא באל"ף כצ"ל: שורה טו כי כן מצינו בתרגום של מגלה ונקראה בשם נ"ב בתרגום שני שלפנינו איתא דמתקריא
דף כא ע"א שורה יא מסוף הסי' ולמעלה ואם יש כינוי כותב הכינוי מוקדם ואח"כ וכל שום וחניכה כדפרישית גבי בעל כו' כצ"ל: פיסקא דין בן כופר שכתוב כו' כצ"ל: סי' כא שורה ב אם יש לכתוב בבן כופר בן פלוני ע"ש זקינו כו' כצ"ל: ע"ב שורה ד אומר שהגט פסול כו' כצ"ל: סי' כב שורה המצוי בישראל לא קפדינן וכתבינן כו' כצ"ל: סי' כג שנינו בפרק גט פשוט נ"ב ב"ב ד' קסז ע"ב כותבין גט כו': שורה ה אע"פ שאנו מכירים שמו והלא שמא (נ"ב פי' רשב"ם שם בגמ' משובש ולשון זה שמעתיק המחבר לקח מפרש"י שעל הרי"ף) ראובן בן יעקב זה מעיר אחת בא לכאן והיה שמו שמעון ועתה הרגיל והחזיק שיקראו לו כאן ראובן לפי שרצה לגרש אשת ראובן בן יעקב שבמקום פלוני ומשני רב הונא בר חיננא הכי א"ר כו' כצ"ל: שורה יב ופי' רשב"ם ברמיותיה ידע ויזהר לענות כו' כצ"ל: ע"ג בפיסקא שורה ב אז אין לפוסלו אם ניתן הגט כאן כו' כצ"ל: סי' כד שורה ב יעקב דמתקרי משה והנה מצאתי בסמ"ק שכתב ואדם כו' כצ"ל: שורה יט מסוף העמוד למעלה קורין אותו כלל בשם השני ואפילו הכי הוא עיקר כו' כצ"ל: עמוד ד ולא היו יודעין משם השני כלל כו' כצ"ל: שורה ג ד שהרי לא ידעינן משם הראשון נ"ב (פי' שנכתב ראשון והוא אותו שם שנשתנה ע"י חולי) אם לא כו'
דף כב ע"א שורה ד ודרשת באם אמה שנקראה ג"כ שערלין ולא שרה ג"כ נקראת בעריסה שערלין כו' כצ"ל: ע"ב סי' כז שורה ג מסוף הסימן מצאתי כתוב נ"ב מכאן מן מצאתי עד סוף הסימן שייך לסימן שאחריו
דף כג סי' לא אות א שורה כו מסוף העמוד למעלה וא"ת והלא כתיב בד"ה א' ח' כ"ז ויערשיה ואליה וזכרי בני ירוחם ואיתא בתוס' בפרק המקבל (ב"מ קיד ד"ה מהו שיסדרו בא"ד על ע"ב) שנמצא כו' כצ"ל: שורה כב כך כתוב ביחוסו של בנימין ויערשיה ואליה וזכרי בני ירוחם כו' כצ"ל: עמוד ג אות ד שורה ד כיון דבספר תהלים לא נכתב פעם אחת מלא כו' כצ"ל: עמוד ד שורה יג כי אם בשם הלל חסר י אז יעשו כקבלותיו כו' כצ"ל
דף כה ע"ב סי' לב שורה כ מזיגרדי כו' כצ"ל: שורה כג כמו שכותבין בארץ רוסיא בוה אף שבלשון פולין נקרא בוג כו' כצ"ל: עמוד ד שורה כז ושתי עיירות ששמותן שוים ושם הנהרות אינם שוים כו' כצ"ל: שורה לח שתי השמות של עיירות שוים ולשופרא בעלמא כו' כצ"ל: סי' לד שורה ג אקילו גבה קמ"ל כו' כצ"ל: שורה יג בההיא הנאה דקא מיטרחא קמי דיתמי אין משביעין אותה כו' כצ"ל
דף כו ע"א שורה טז אבל חוץ לב"ד משביעין אותה ורב אמר כו' כצ"ל: שורה כ ואין עונש כ"כ רב לטעמיה דרב לא מגבי כתובה לארמלתא כו' כצ"ל: שורה כז דא"כ למה לא תקנו שאף בב"ד לא בעי נקיטת חפץ אלא בע"כ בב"ד נקראת שבועת התורה כו' כצ"ל: שורה לו ולקח בעליו פי' השבועה כו' כצ"ל: שורה מז אדרה בב"ד ואשבעה חוץ לב"ד כו' כצ"ל: שורה נא ולא יחושו הנשים לנדרן כצ"ל: ע"ב שורה טז וכה"ג איירי בפ"ק גבי ר' אושעיא תני י"ג אבות ור' חייא תני כ"ד אבות כו' כצ"ל: סי' לה פיסקא מדירין אותה כו' אר"ה לא שנו כו' בגמ' ד' לה ע"ב
דף כז עמוד ג סימן לט פסק מסקינן בסוגיא בגמ' ד' לו: שורה ח מה מועיל שידור על דעת רבים כו' כצ"ל: שורה טו כתב הר"נ וז"ל ר"ת גורס כו' ההוא מקרי דרדקי כו' כצ"ל שורה יח אבל מצוה אחרת שאין הנדר טעות מחמתה אין לו הפרה כו' כצ"ל: שורה יט הכל מודים נדר שידעו בו רבים כו' כצ"ל: שורה כג וברבים לר' יהודה כעל דעת רבים לרבנן: שורה כד לא היה מצוה בהריגתן וכדתניא בפרק ואלו נאמרין לה: וכתבו להן למטה למען אשר לא ילמדו אתכם לעשות כו' כצ"ל: שורה כו ולפיכך נראה דכל לדבר מצוה אפילו על דעת רבים יש לו הפרה כו' כצ"ל: שורה אחרונה שבסי' זה אבל בלא דבר מצוה לא מהני פתח וחרטה דהא כו' כצ"ל: סי' מ כצ"ל: עמוד ד שורה יא נדוי על תנאי צריך הפרה אע"פ שנתקיים התנאי כו' כצ"ל: סי' מב שורה אחרונה מעמוד מוסרני לכם פלוני ופלוני הדיינים שבמקום פלוני ופלוני כו' כצ"ל
דף כח ע"א שורה יד ותנא מסירת שטרות בהדי מלוה על המשכון כו' כצ"ל שורה יח מסוף למעלה לאו לדריה בלחוד תיקן אא"א לדרי עלמא תיקן הא אין ב"ד יכול לבטל כו' כצ"ל: ע"ב שורה ל רב נחמן אמר מילי לר' חייא בר אבא א"ל מי צריכנא מידי אחרינא כו' כצ"ל: (נשמט) שורה כו' דאע"פ שלא כתב כמו שכתב דמי כצ"ל: שורה לו לז שאין אנו מומחין כרב אמי ורב אסי ושוב כו' כצ"ל: שורה כ מסוף הסי' למעלה ומשמע מתוך דבריו דחשיב כולהו רבנן דבי רב אשי ב"ד מומחין כו' כצ"ל: שורה י מסוף עמוד למעלה ולהוציא ממון שלא כדין אין לילך אחריו ואמרו לי כו' כצ"ל: שורה ג וי"מ על מה שכתב שאין לילך אחר המנהג שהוא נגד דעת עצמו והטור הביאו כו' כצ"ל: עמוד ג שורה יז ואין זה נכון שהרי מימי הלל הנשיא שתקן לנו כו' כצ"ל: שורה יט מצינו לו ולרבנן דדריה דמשמטין ומטרחי נפשייהו לכתוב פרוזבול כו' כצ"ל: עמוד ד שורה ז מסוף הסי' למעלה ומה שכתב הרשב"א להתיר לו חלילה להתיר קבלת חרמו כו' כצ"ל: סי' מד תנן התם גמ' ד' לז: שורה בעמוד והיכא שצוח לדברי רש"י שכתב דהאי דבעינן כצ"ל
דף כט ע"א שורה ב וקרוב הדבר לומר דכיון בשעת כתיבת הפרוזבול כו' כצ"ל: סי' מה שורה יח מסוף הסימן למעלה ויגבו ממנו חובו ברב אינו מפסק הלכה כו' כצ"ל: שורה טז הרמב"ן ז"ל כתב דסיים לו שדה בהלואתו כו' כצ"ל: שורה יג ולאו מלתא היא דאפ"ה משמט כו' כצ"ל שורה יב י"א כיון שיכול לסלקו בכל שעה שירצה והרמב"ם ז"ל פסקה שמטה פ' ט' ומשמע לי דסבירא ליה דלא דחינן כו' כצ"ל: עמוד ג שורה לא מסוף הסי' למעלה אלא דבור אחד כדמוכח בתוס' דמכות גבי רוצח דקתני כו' כצ"ל: שורה יד שהיה נושה בחבירו ז' שנים מכבר ועתה תובעו והוא השיב כבר השמיטתו כו' כצ"ל: שורה יב ולא אמר משמט אני ושמא כיון שעברה השמטה ולא אמר משמט אני תו לא מחייב להשמיט עד שמטה אחרת כצ"ל: שורה וזו השיב לענין השמט כספים קבלתי כו' כצ"ל: שורה ט אע"ג שלא אמר משמט אני אלא מצוה היא דרמיא עליה כו' כצ"ל: שורה ח בלשון המחזיר חוב בשביעית יאמר לו כו' כצ"ל: שורה ו' אין צריך לומר לו כלום דשמוט ועומד הוא כו' כצ"ל: סי' מו אמר רב יהודה גמ' לז ע"ב: עמוד ד שורה טו אלא בטענת ודאי והלוה הוא שמא שלא כו' כצ"ל: שורה לח מסוף העמוד למעלה שהייתי רוצה להלוותם במאתים ריוח לשנה כו' כצ"ל: שורה כד וכן פסק רבינו שמואל בן ר"ב וכן פסק הר"ם דנאמן כו' כצ"ל: שורה יז שיהא בטוח ברוח ב' מאות כו' כצ"ל
דף ל ע"א סי' מט מתני' עבד שנשבה כו' כצ"ל: ע"ב שורה בג מסוף הסי' אפולי אפיל נפשיה לגייסות בתמיה כצ"ל סי' נ תניא גר שמת גמ' ד' לט: סי' נא מסקינן בסוגיא גמ' לח ע"ב: ע"ג סי' נב אמר רבה א"ר המקדיש כו' כצ"ל: שורה ה והלכתא כרב יוסף דרבה גופיה קאמר ומותבינן כו' כצ"ל עמוד ד שורה ב ואסור לשהות עמה עד שישחררנו כו' כצ"ל: שורה לח מסוף העמוד למעלה שלשה פסוקים בב"ה בפני רבו לא יצא לחירות כו' כצ"ל: שורה י ההיא איתתא שקל כומתא כו' כצ"ל: שורה ה הויא קניא נפשה בתורת כסף וקשה להך פירושא מהא דאמרינן פרק קמא כו' כצ"ל
דף לא ע"א סי' יג אתמר עולא אמר רבי יוחנן גמ' ד' לט: שורה יד מראש הסימן למטה דכיון דהפקירו פקע ממונא מיניה כו' כצ"ל: שורה לג מסוף העמוד למעלה אלא תלה הדבר בהם לפיכך כו' כצ"ל: שורה יד לחירות כלו מרוותא כו' כצ"ל: ע"ב שורה ג ודמי לגמרי לאשה שישתלח בלא גט כו' כצ"ל: