דבש תמר - ב (רא"ש ) כד

המערה ואחד הגומר כו' לירש בנכסי אחיו ולפוטרה מן היבום אבל להאכילה בתרומה לא כצ"ל: בא"ד ופסקו הרי"ף והרמב"ם והרא"ש כרב דכל היכא כצ"ל: ע"ד סי' טז א"ר אשת כהן גמ' נו ע"ב

דף לב ע"א סי' יח אתמר רב אמר גמ' נז ע"ב: סי' יט א"ר כהן העושה גמ' נח ע"ב: ע"ג סי' כב כ"ג לא ישא אלמנה גמ' נט: ע"ד סי' כג ת"ר אנוסת עצמו גמ' נט: שם בא"ד סמוך לסה"ד ולר"א בן יעקב דלא סבירא ליה שהפסיק הענין בין חייבי לאוין לחייבי עשה נכתביה את אלה לא יקח לבסוף קשיא כצ"ל: סי' כה תניא ר"ש בן יוחאי אומר גמ' דף ס' ע"ב

דף לג ע"א סי' כו מתני' דף סא כהן הדיוט לא ישא כו' וחכ"א אין זונה אלא גיורת ומשוחררת כצ"ל: ע"ב סי' כז מתני' לא יבטל אדם גמ' סא ע"ב: סי' כח אתמר היו לו בנים גמ' ס"ב: ע"ג סי' לד פסק כתב בנימוקי יוסף וז"ל הא דאמר לר' לג' לא תנשא כתב הריטב"א ז"ל אע"ג דבעי למינסב איתתא קטלנית ולאזוקי בנפשיה כצ"ל: ע"ד סי' לה ת"ר נישאת לראשון גמ' סה

דף לו ע"ג שורה טו מהרס על זה כצ"ל: סי' מג הוא אומר גמ' דף סה ע"ב: פרק שביעי

דף ל"ז סי' א' אלמנה לכ"ג גמ' סו: פרק שמיני

סי' א הערל שמתו אחיו גמ' ד' ע' בא"ד ובגמ' בעי נ"ב דף עא ע"א ערל קטן תוך שמונה: סי' ב' אמר ר"י גמ' עא ע"ב דין גדול המל א"ע כו' ודין דבשבת ויו"ט לא יהיו שני מולים כלל כצ"ל: סי' ג' שורה י' מלמטה אלא הלכה למשה מסיני ויהושע אסמכיה אקרא כצ"ל: שורה ו' לפי שלא היה צריך אלא חיתוך בשר לפי שכבר נתמעך כצ"ל: ע"ב שורה לא ולא כמ"ש מהרי"ב דליכא כרת אבל איכא איסורא כי נ"ל כצ"ל: שורה מג לפי מה שפירשתי שיש חילוק בין מעכב לכאילו לא מל כצ"ל: ע"ג שורה כ' שאמר קנא קנאתי לה' כי עברו כצ"ל: סי' ה' אמר רב הונא משוך שורה טז מן ריש הסימן כשהוא מהול לרשב"א שצריך להטיף ממנו דם ברית כצ"ל: שורה כד הלא לכה"פ ספק ערל הוא וברייתא זו דסמכא היא שמביא ממנה סייעתא לרב הונא וכן הרמב"ם נמי הביא דין זה בהלכות תרומה אלא ודאי רבה ורב"י לא פליגי אליבא דהלכתא כצ"ל: ע"ד סי' ו' ת"ר משוך וגר כצ"ל: שורה כג מלמטה אבל מאחר שמצאתי שכתב רבינו שמשון והרא"ש בפ' ר"א דמילה שנמול תוך ח' כצ"ל: שורה ב' והנה מה שפסק מהר"מ גבי קטן שנולד מהול כצ"ל

דף מ ע"א מסקינן בסוגיא דף עב ע"ב כשם שמילה כו' מה שא"כ במעשר שאינו נוהג בשלישי ובששי אלא מעשר עני כצ"ל: עמוד ב' סי' ח' מתני' איזהו פצוע דכא כו' ומפרשינן בגמ' נ"ב (דף עה ע"ב) כו' ות"ר נ"ב (עה ע"א) ע"ד סי' ט' אמר שמואל גמ' עה ע"ב פצוע דכא בידי שמים כשר בידי שמים פי' רש"י ע"י רעמים וברד או לקוי ממעי אמו כצ"ל: סי' י' אמר רבא פצוע בכולן דך בכולן כצ"ל

דף מא ע"ב שורה עליונה בין כמרזב כשרה ההוא עובדא דהוי כצ"ל: סוף הסימן סמוך לסה"ד אי משום דגורר השכבת זרע הא לאו הכי כשר כצ"ל: ע"ג סי' יד אמר רב יהודה אמר שמואל גמ' ד' עו

דף מב ע"ב סי' יט מתני' עמוני ומואבי גמ' עו ע"ב: סי' כ' מסקינן בגמ' דף עז: ע"ג סי' כא ופרכינן בגמ' עז ע"ב מאי תשובה: ע"ד סי' כג תניא בסוטה פ"ק ואייתי ליה הכא בסוגיא (דף עח) א"ר יהודה כצ"ל

דף מג סי' כו מתני' גמ' עח ע"ב ממזרים ונתינין כו' אבל פסול משפחה נשתכח הדבר כצ"ל: ט"ב סי' כח אמר ר' יהושע שמעתי כו' אבל סריס אדם אינו חולץ כו' שאין לו רפואה העיד בן בתירא על בן מגוסת שהיה בירושלים סריס אדם ויבמו את אשתו כשאר כצ"ל: דין סימני סריס חמה ואיילונית כצ"ל: ע"ג סי' כט אמר ר' אבהו גמ' דף פ': ע"ד שורה ה' מלמטה מכלל כל ששהה כו' ולא אמר אם שהה כצ"ל

דף מד ע"א שורה יא מלמטה ותדע שכך הפי' בסוגיא דאל"ה מאי משני כצ"ל: ע"ג שורה כה וחולקין יורשי האם עם יורשי הבן כצ"ל: שורה לא ואשה שהלך בעלה וילדה לשנים עשר חודש כצ"ל: ע"ד סי' ל' ת"ר איזהו סריס חמה בגמרא פ' ע"ב

דף מה ע"ב סי' לב סריס חמה כהן גמ' פא ע"א: ע"ג שורה יח א"כ היה לו להפך נמי דברי ר"ש כצ"ל: שורה כח ר' יהודה אומר כל הרכבה שאינה קולטת בג' ומים שוב אינה קולטת כצ"ל: שורה לז ועוד הוקשה דבפ"ק דר"ה (ד' ט' ע"ב) מוקי מתניתא אחד הנוטע ואחד המבריך ואחד המרכיב שלשים יום לפני ר"ה עלתה לו שנה פי' לענין ערלה ומותר לקיימה בשביעית ודייק התם דלא מתוקמא כר' אליעזר דאמר שלשים יום בשנה חשיב שנה דא"כ שלשים ושלשים בעי אלא כר' מאיר דיום אחד כצ"ל: ע"ד שורה ו' ועוד דייק ר"י מדקאמר אמרי בי רב משמיה דרב גופא נ"ב דכל אמרי בי רב סתם נמי משמיה דרב אלא כצ"ל: סי' לג מסקינן בסוגיא ד' פב ע"א: שורה מלמטה דאפי' לתוך החולין תרומה נפל הא בטל כצ"ל

דף מו ע"א שורה יח מלמטה וא"כ ממאי נדע שסבר ר"י שרבי יוחנן אליביה דר' יוסי קאמר כצ"ל: ע"ב דין כהן שנפלו לו תרומה בחולין באופן שבטלה באחד ומאה והוא טמא יאכל כצ"ל: סי' לה פיסקא ר' יהודה אומר גמ' פג ע"ב: פרק תשיעי

דף מז ע"א סי' א יש מותרות גמ' פד ע"א: שורה כז שהיה המצרית שניה מותרת לשלישי כצ"ל: שורה לו ומשני תני ושייר מאי שייר דהאי שייר שייר פצוע דכא כגון כצ"ל: סי' ב פסק כתבו התוס' כו' ומדדחיק ואוקמי כדלעיל במצרי שנשא ב' מצרית כצ"ל: מ"ב שורה ב מלמטה מהו שיהא לה כתובה אצל היבם מאחר שהיא כצ"ל: ע"ג סי' ו בעי מיניה ר"א מר"י גמ' פ"ה: סי' ז ת"ר שורה אחרונה דהא לא היו בה נשואין מעולם וכ"כ הרמב"ן ז"ל כצ"ל: ע"ד שורה כב מלמטה סוף סי' הנ"ל סבר כר"ע וחלוצה מדאורייתא כצ"ל: שורה ב אבל תוספת יש לה אפילו בלא הכיר בה כצ"ל: סי' ח' בת ישראל מאורסת לכהן אינה אוכלת בתרומה עד שנשאת כצ"ל: גמ' פה ע"ב

דף מח ע"א שורה ב' אלא קצוצי בהונות שלא היו יכולין לקיים שיר בכלי אלא בפה כצ"ל: סי' ט גמ' פו ע"ב סי' י גמ' פז ע"א: פרק עשירי

ע"א סי' א האשה שהלך בעלה למדה"י גמ' פז ע"ב סי' ב כתב הרשב"א דהאי סוגיא דף פת ע"א: ע"ג סי' ג שורה ה מלמטה מסוף הסי' ובאו ואמרו לה משמע כצ"ל: ע"ד שורה ט אם לא שתאמר דהכי איכא למשכח כצ"ל: שורה יג וא"כ גם שאר איסורים לא שרינן כלל כצ"ל: שורה יד לא שייך לזות שפתים אלא היכא דאתא גברא כצ"ל: סי' ו וצריכה גט מזה ומזה גמ' פח ע"ב: סי' ז מתני' ואין לה כתובה גמרא דף פט

דף מט ע"א סי' ט מתני' היתה בת ישראל גמ' צא: ע"ב דין דאינה פוטרת צרתה וצריך לחלוץ לצרה אבל אסורה להתייבם בתחלה צרתה מותר נ"ב פי' קודם שחלץ לאותה שנאסרה מותר צרתה להתייבם: סי' יג מתני' ואם נשאת שלא ברשות גמ' דף צב: סי' יד מאי קלקלה ר"א זינתה כו' וכי שרו