דבש תמר - ב (רא"ש ) יח
Devash Tamar (Rosh) 18 · דבש תמר - ב (רא"ש ) · free full Hebrew text
Open in the reader →דף כו ע"ג שורה יא יב דמליא בחצבא רבה תמלי בחצבא זוטא כו' דמליא בחצבא זוטא תמלי בחצבא רבה: שורה טו זימנין דמטמיש במיא: שורה כו שהוא מוקצה לאחור שאין נכנסין: סימן ב א"ל רבה בר חנן לאביי בגמ' ד' ל': סימן ג ע"ד מתני' אין נוטלין עצים בגמ' ד' ל ע"ב: מלמטה שורה טו בסוכה נופלת עסקינן: מלמטה שורה ו שבעת ימים לה' מה חג לה' אף סוכה לה': דף כז ע"א שורה כ כא כב אין ה"נ דתנאי לא מפסיק קדושה בתר דחיילי ומיהו תנאה מהני בין בסוכה עצמה בין בעיטוריה כשאמר אינו בודל מהן דלא חיילי קדושה עלייהו וה"ל גבה כסוכה דלאו מצוה כמו שיש לו אתרוג והתנה עליו: ע"ג מלמטה שורה ט וכמ"ש הר"נ ורבינו הרא"ש ומשמע: מלמטה שורה ב אלמא דאם הותנה קאי אתרווייהו ה"ה לפי האמת
דף כח ע"א סי' ו מתני' מביאין עצים בגמ' ד' לא: ע"ג סי' ח מתני' בית שהוא מלא פירות בגמ' דף לא ע"ב: ע"ד מלמטה שורה ב ולא שיפחות לכתחלה כדברי ר"מ
דף כט ע"א סי' י מתני' אין פוחתין בגמ' דף לב: סי' יא מתני' ואין עושין פחמין שורה תחתונה שלא תדלק בצד הב'
ע"ב סי' יב אמר רב נחמן בר אבא בגמ' ד' לב ע"ב: סימן יג מתני' אין שוברין את החרס שורה ה מלמטה קמיה דר' יוחנן ואם א"א לו לאפות שורה ב ג א"ל רבא לשמעיה: שורה תחתונה דהך גריפה דשמעתין מיירי: ע"ג שורה ט אוכל נפש כך מותר לכסות לצורך אוכל נפש וה"ז כמניח בשר: סי' יד א"ל רבינא מלמטה שורה ו קמ"ל דשרי או כפי' הראשון דר"ת
דף ל ע"א שורה כ אלמא מה שאינו אוכל ואינו כלי ולא חזי למידי אסור: שורה כג ויש להם דין מוקצה לגבי שאר
ע"ב הל' יז דרש רבא אשה לא תכנס בגמ' ד' לג: מלמטה שורה טז ואפשר שאוד לדעת רבינו מלמטה שורה טו אבל עץ יבש ודאי מותר וכן כתב הרשב"א: ע"ג מתני' ר"א אומר נוטל מלמטה שורה כ"ז תו מסקינן דרבא ב"ר אדא ורבין ב"ר אדא אמרי: מלמטה שורה כה רק שהוא היה מתכוון להריח: ע"ד שורה ח התוספתא דבודאי אינו עיקר: סי' יט מתני' אין מוצאין מלמטה שורה יב דלמא משתכחא טריפה: מלמטה שורה ד והיינו משום חיסום דאיכא חיוב חטאת
דף לא ע"א שורה ה בבעיותא אף ללישנא בתרייתא סי' כ תניא א' מביא את האור בגמ' ד' לד מלמטה שורה הרי ככל הכנים הנטלין בשבת: מלמטה שורה ב ואין מחזיקים בם מים עד שיבשלו בה: ע"ב שורה י שיש בו ראשי עלין נרקבין בתספורת שלו: שורה כא שאני בפורני שהוא גדול: סי' כב ת"ר אין נופחין שורה ח כי היכי דמפליג: שורה י נהגו בו היתר ע"י להפכו מלמעלה למטה ואמר מורי: ע"ג מלמטה שורה יט מכח כש"כ הוא דפריך: ע"ד שורה יג וכן אם מכרן או בשלן באור: פרק חמישי
סי' א משילין פירות בגמ' דף לה ע"ב
דף לב ע"א מלמטה שורה יד מסתמא דינו כשבת וא"ת לדברי: סי' ג ומכסין את הפירות בגמ' ד' לו: שורה ו לר' יצחק דאמר אין כלי ניטל: ע"ב סי' ד' בירחיא בגמ' ד' לו ע"ב: ע"ד מלמטה שורה י וקיסמא שעל פני המים אסור להפצילו: מלמטה שורה ז גזירה שמא יתקן כלי שיר
דף לג ע"א שורה ג כדתניא דהוו סבין ביומיה דר' יונה: מלמטה שורה יב כיון דלית ביה אלא משום שבות
ע"ב סי' ח תו מסקינן לא מקדישין בגמ' ד' לז: ע"ג מלמטה שורה יח ואם יעלו דמי מכירת הסוס על דמי לקיחתו שקלינן ויהבינן
דף לד ע"א סי' יב בגמ' ד' לז ע"ב אתמר שנים שלקחו חביות: ע"ב סי' יד מתני' האשה ששאלה בגמ' ד' לח: ע"ג סי' סו מתני' בור של יחיד בגמ' ד' לט שורה כא דר"נ ור"ש וכי משנתנו כצורתה דבור של עולי בבל: סי' טז מתני' מי שהיה פירותיו בגמ' דף לט ע"ב
דף לה ע"א סי' יז מתני' אין משקין בגמ' ד' מ: סליק יש"ש ממסכת ביצה: לפני יוצר ירצה
סי' ה' בארבעה פרקים כו' ומפני מה אמרה תורה נסכו מים בחג מפני שבחג זמן גשמי שנה אמר הקב"ה נסכו לפני מים בחג כדי כו' כצ"ל: באותו סימן תניא ב"ש אומרים שלש כתות ליום הדין הן אחת של צדיקים גמורים ואחת של רשעים גמורים כצ"ל: פרק שלישי
סוף סי' א' והראבד כתב ע"ז שהפריז על מדותיו כצ"ל וכן איתא בראב"ד וכן מגיה הב"ח בשלה"ג
ק"נ סוף הפרק דאלת"ה אין ראיה מהא דרב פפא דמקדש לאריסיה דהוי כבני ביתו נ"ב אלא ש"מ דלענין פריסת המוציא אחר שיצא אינו מוציא רק לקטנים אף שאינן ב"ב ולגדולים לא אף שהן בני ביתו ולענין קידוש היום מוציא את כולם אפילו גדולים וג"כ אין חילוק בין בני ב"ב או לאו ב"ב יוצאים אף בברכת היין או המוציא של קידוש היום: פרק רביעי
בק"נ סי' ד' ד"ה ומוקי לה בגמ' בשעת הצרה וא"ת כו' הר"ן סה"ד נ"ב ע"ש בר"נ מה שכתבתי בזה: שם ד"ה ה"ג בשעת הצרה ואע"פ שהצרה בטלה גזירה במקומה עומדת עד שיבא ב"ד ויבטל כו' כצ"ל: שם ד"ה ואין עשה דוחה ל"ת ועשה כו' סה"ד במג"א ס"ק ב' כצ"ל
ברא"ש סי' ח' ד"ה מתני' סדר תקיעות כו' אלמא דשניה לא עלתה לו כלום ואית דמפרשי דאין בידו אלא אחת תקיעה ראשונה כו' כצ"ל
בק"נ סי' י' ד"ה מספקא ליה דלמא גנוחי ויליל פי' כו' וראיתי בספר מגדל עוז פ"ג מהל' שופר שהעתיק תשובת רב האי וז"ל ושם את הראשונה כהללו וכהללו שניהן כי עשה את התרועה שברים ויבבות ולעולם כולה תרועה אחת היא שהרי היא אחת מג' של שלש שלש ואע"פ שאמר תשר"ת כו' כצ"ל: סליקא מסכת ר"ה בעזרת שחקים מעונה
ק"נ סי' א' ד"ה וכן הדין נמי אחר שהפסיק כו' ונראה דנוכל לפרש דהירושלמי קאי לענין שאלה דאף למנהג ספרד שמזכירין טל בימות החמה אם שאל טל ומטר לא יצא כצ"ל
ק"נ סי' כ' ד"ה דבתוספתא קתני כו' נכנסין לבהכ"נ וקורין משא"כ כו' נ"ב כן הוא שם בנוסחאות כ"י: פרק שני
רא"ש סי' כ"ב ד"ה סדר תעניות כיצד כו' ובירושלמי כו' ומשני כיון שהוא מתמנה על הצבור ונמצא נאמן כדאי הוא דמצלייאן מתענייא כו' כצ"ל: