דבש תמר - ב (רא"ש ) יד

כו' כצ"ל כמו בגמ' ורי"ף: שם הגה"ה המתחיל וקנה שביתה ללכאורה אותה הגה"ה מוקשה מאד וראשית אתקן לשונה ואומר שכצ"ל אבל בעומד בביתו ועירב במקום שאינו עירוב יש לו שביתה בביתו כ"ז פרש"י ורב אחאי גאון ורשב"ט פליגי וסברי דאין לו אלא ד' אמות. א"ז: ואחר שנתקן לשונה אפרשה. והנה ההגה"ה זו אין לה ענין כלל לדברי הרא"ש שמעתיק משנתנו ומפרשה כראוי ורבינו שב"ט ורב אחאי לא פליגי על משנתינו בשלחו בנו או זר לערב לו במקום הראוי לו ושליח הוא שעוות שנתנו חוץ לתחומו דאמר ליה לתקוני שדרתיך ולא לעוותי ומותר לביתו ורב אחאי גאון ורשב"ט קאי על דברי רש"י שכתב במשנה ד"ה מותר לביתו כו' סמוך לסה"ד אבל בעומד בביתו ועירב במקום שאינו עירוב יש לו שביתה בביתו משמע אפילו עירב הוא גופיה חוץ לתחום מותר לביתו ע"ז כתב רבינו שב"ט דליתא אלא הלכה כדברי רב אחאי גאון דסבר כשעירב הוא גופיה חוץ לתחום אסור לביתו ואסור לעירובו ואין לו אלא ד' אמות וא"ז מסיים מיהו אין לי ראיה ברורה לחלוק על רבינו שלמה ע"כ: פרק ששי

ק"נ סי' ב' ה"ג בעו מיניה מרב חסדא ה"ג ולא אורי ע"כ כצ"ל נ"ב אמת שכן הוא בגמ' אבל הרא"ש ז"ל בכתבו חיבורו היה לפניו ספר הרי"ף והעתיק לשונו וגירסתו

ק"נ סי' ט' ד"ה דהוי מצי לערובי מאתמול כו' ותו אינן יכולין לערב בשבת מ"ה צריכין שכירות וביטול כו' כצ"ל: סי' ט"ו מתני' אנשי חצר ברא"ש גמ' ביתו הוא דאסור כו' כדמסקינן לעיל בספ"ב דא"ל אביי לרב פפא בין לרבנן בין לר"א היכא דגלי גלי כצ"ל כדאיתא בגמ' שם: סי' ט"ז בהגה"ה ד"ה כל שהותר כו' ישראל וגר ששרויין בחצר אחת כו' ומת גר מבעוד יום כו' כצ"ל

ברא"ש שם א"ל אני אומר מבטל והני דבי שמואל תנו אין מבטל כצ"ל כמו בגמ': שם במתני' לזה ביין ולזה ביין אינם צריכין לערב לזה ביין ולזה בשמן צריכין לערב ר"ש אומר אחד זה ואחד זה אינם צריכין לערב כצ"ל כמו במשניות: סי' י"ז תניא כו' והשתא ניחא הסוגיא אף למ"ד דפת מודה ר"מ כצ"ל (ב"ח בשלטי הגבורים)

בק"נ ד"ה ה"ג כשמוליכין את העירוב כו' נ"ב בגמ' איתא כמו ברא"ש לפנינו: סי' י"ט במתני' חמש חצירות כו' ערבו בחצרות ולא נשתתפו כו' כצ"ל: סי' כ' גופא כו' עד שיהא ארכו יתר על רחבו ובתים וחצרות כצ"ל

בק"נ ד"ה וכיון דפתוחות כו' ושם בדין י"ג מבוי כו' ואח"כ נשתתפו כולן במבוי שכח אחד מבני חצר ולא עירב עם בני חצרו לא הפסיד כלום כצ"ל: סימן כ"א בהג"ה ד"ה והוי מצי כו' שהמבוי לחצרות כחצר לבתים כצ"ל: פרק שביעי

בהג"ה סי' א' פירש ר"י בר שמואל כו' ומאי למטה דקתני למטה לבתים כו' כצ"ל

בק"נ סי' ז' ד"ה הוא דבעי נעילת דלת כו' נועל אותו הדלת מהבית שהתבן שם שיוצא כל אחד מחצרו לבית המתבן וכ"כ מהרש"א ע"ש סה"ד כצ"ל

בק"נ סי' ח' בסופו ד"ה ה"ג דהוי האי גלל בכליו כצ"ל כמו בתוס' שם: פרק שמיני

רא"ש סימן א' בק"נ ד"ה שאין מערבין משתחשך כו' סה"ד וכבר צווח בזה בעל המאור נ"ב נטיתי אזני וצווחו לא שמעתי אך בקרירות דמו כתב כיצד משתתפין אוקימנא למתני' דקתני כל מי שקבל עליו מבעוד יום הודיעוהו ולא הודיעוהו קתני וכן הלכה משום דקי"ל בדרבנן יש ברירה ע"כ ואינו מזכיר כלל שם הרי"ף ואינו שואל למה השמיטוהו כדרכו פעם בפעם

רא"ש סי' ג' ת"ש ד"ה דלעיל פרק ב"מ פרק י"ז סה"ד נ"ב משנה י"א: שם ד"ה קיימו כו' בפ' בכל מערבין דקאי אזקן וחולה וכן מה שאמרו כאן ר"מ ור"י בענין סעודת חול או שבת יתכן דכל הני כו' כצ"ל: סי' ה' סה"ד אינו אוסר עליו מביא ע"ז הק"נ דיוק הרר"י וקושית התי"ט עליו והק"נ מתרץ את הרר"י נ"ב זאת הכל לפי גי' הרי"ף אשר הרא"ש מעתיקו אבל לפי גי' לפנינו בגמ' אין עליו בסיפא וכן במשניות הוא מוקף בחצאי לבנה אין תירוץ ואין קושיא ואין דיוק

בק"נ שם אמר רב יהודה אמר רב וכו' מיישב הק"נ גי' הרי"ף כדי שלא לחלוק הירושלמי אתלמודא נ"ב פליאה מה לו לרחק עדותו מירושלמי הלא בתלמודא דידן לעיל ע"ג: מובא האי מימרא עצמו בשם רב יהודה אמר רב ופשוט שיבוש יצא מהמדפיסים כאן שמואל במקום רב: סי' ח' אמת המים כו' רב אשי אמר אפילו תימא כו' אע"ג דרב אשי דהוא בתראה כו' רבינא אמר כגון דעביד לה ניפקי אפומה כצ"ל כמו דאיתא בגמ' וכן הוא גי' בעל המאור בכל הדפוסים חדשים וגם ישנים רב אשי תחלה ורבינא בתראה דעביד לה ניפקי וגי' בעל המאור שראה הק"נ אין נמצא בזה"ז ע"כ בטול המראה ותקנתי ברא"ש כמו דאיתא בגמ' וכן מסיים הבעל המאור והוא הר"ז הלוי ז"ל ואהדין שנויא דרבינא סמכינן משום דבתרא הוא וכצ"ל ברא"ש: סי' ט' מתני' חצר שהיא פחותה כו' וצריך לומר דאיירי בביב שיש בו ארבע אמות על ארבע אמות נ"ב פי' שיש בו לקבץ ארבע אמות על ארבע אמות כמו שכתבתי במשנה: שם גמ' חצר שפחותה כו' הלכך אריך וקטין ובלבד שיחזיק כריבוע ד' אמות על ד' אמות כו' כצ"ל

ק"נ ד"ה נ"ל דהלכה כר' זירא דמתני' דייקא כוותיה. אע"ג דר' זירא גופיה תרגימנא למתני' אליבא דרבה עיין בפרק הניזקין סי' כ"א כצ"ל: פרק עשירי

רא"ש סי' א' בק"נ ד"ה חדשות מאי טעמא לא כו' ולא פליג אברייתא דאבוה דשמואל דבעינן מקושרות כצ"ל

ברא"ש סי' ה' מתני' עומד אדם ברה"י ומטלטל ברה"ר ברה"ר ומטלטל ברה"י ובלבד שלא יוציא כו' נ"ב פליאה נשגבה על הרא"ש ז"ל הלא ספר הרי"ף פתוח לפניו בכתבו את חיבורו למה נטה מגי' הרי"ף ברה"י ומטלטל בר"ה באחרונה וטוב בזה הסמיכות ובלבד שלא יוציא חוץ לארבע אמות כי המטלטל ברה"י מה מני יהלוך אם יוציא חוץ לארבע אמות: סי' ו' אמר ריש לקיש כו' אל תקרי משנאי אלא משניאי כצ"ל

ק"נ סי' י"א ד"ה כאן מבע"י כאן משחשיכה לפרש"י אם בדעתו כו' נ"ב ברש"י שלפנינו איתא עלה מבע"י וקידש עליו היום לא קנסינן ליה ויורד ולא ידעתי היכן לקח הק"נ לתלות ברש"י פירושו גם מה שמסיים דבאמת הכי פירושו רחוק הוא מפרש"י

בק"נ סי' י"ח ד"ה ומשם מספיקין מים לכל העזרה וכו' ורבינו יונתן מפרש כו' לא יתכן דקתני מספיקין לכל העזרה נ"ב הק"נ מרחיק כל כך פירוש רבינו יונתן ותי"ט מביא פי' הרר"י בשם ראבי"ה ולדעתי הקצרה קושית הק"נ אינה בתוקף לדחות פי' הני רבוותא דאף אמת המים היה בעזרה להדחה לנקות רצפת עזרה ודקתני על בור הגולה ומשם מספיקין לכל העזרה הוא לשתיה שמי בור הגולה היו מתוקים כמו שפי' הר"ש ובור הגדול לשלשל הכיור וע' תי"ט שם

בב"ח סי' כ' ציון ד' מבורות שלנו שיש להם גלגל כצ"ל

ברא"ש שם ר' אלעזר איעצר בסידרא סליק לביתיה ואשכחון דמכין דמיך על תרעא כצ"ל כמו ברי"ף

ברא"ש סי' כ' מתני' שרץ שנמצא במקדש כהן מוציאו בהימיינו שלא לשהות את הטומאה דברי ריב"ב ור'