דרושי הצל"ח פז

דרוש כ"ח לשבת

תשובה

(א) אבות פרק ג' הוא היה אומר הכל נתון בערבון, ומצודה פרוסה על כל החיים, והחנות פתוחה והחנוני מקיף, והפנקס פתוח והיד כותבת וכל הרוצה ללות יבוא וילוה, והגבאין מחזירין תדיר בכל יום ונפרעין מן האדם מדעתו ושלא מדעתו, ויש להם על מה שיסמוכו, והדין דין אמת והכל מתוקן לסעודה

הנה מכחישי האמונה הקדמונים היו אומרים, עזב אלקים את הארץ ואינו משגיח במעשה התחתונים, ולהוציא הכפירה הזו אמר התנא במשנה הקודמת, הכל צפוי שהקב"ה צופה ומביט ומשגיח על כל דבר, ומה שאינו מעניש את העושה הרע תכף, הוא לפי שהרשות נתונה, ואם הי' מעניש תכף הי' האדם כמעט מוכרח להיות צדיק, ולא הי' שכרו מרובה, ועוד בשלמא אם לא הי' מקום ניסה והצלה להחוטא, ועל כרחך סופו יאבד בעונו הי' מקום להקשות למה אין הקב"ה מעניש תכף, אבל באמת בטוב העולם נידון, והכל לפי רוב המעשה, ואפילו אם היו בידו עבירות, אם הזכיות מרובין הרי זה צדיק, ולכן הקב"ה ממתין וצופה לרשע וחפץ בהצדקו, אבל אם הי' ממיתו תכף בעברו עבירה, הי' מת רשע ושוב אין מעשה טוב בשאול, וכמו שאמר יחזקאל הנביא החפץ אחפוץ במות רשע, כי אם בשובו מדרכו וחי', ונאמר ולמה תמותו בית ישראל שובו וחיו

(ב) ואחר שהשיב התנא נגד האפיקורסים אלו, הסב פניו נגד כת שני' שמודים שהקב"ה ברא הכל, ומשלם גמול ועונש, אלא שאומרים שהרחיק הדבר עד אחר מותו של אדם, מביט במעשיו, וכל ימי חייו אינו משגיח בו, לא להעניש ולא לשלם גמול, וכל הצלחת האדם כל ימי חייו וכן להיפך, הכל מקרה מצד המזל, ויש מהם שאומרים שיש יום קבוע בשנה, שהקב"ה משגיח במעשה התחתונים, אבל בתוך הזמן מעלים עין לגמרי, וכמו שאמר שלמה בחכמתו על פתוי היצר לכת הנ"ל, לכה נרוה דודים עד הבקר נתעלסה באהבים כי אין האיש בביתו, הלך בדרך למרחוק צרור הכסף לקח בידו, ליום הכסא יבוא ביתו, הטתו ברוב לקחה בחלק שפתי' תדיחנו, הולך אחרי' פתאם כשור אל טבח יבוא, וכעכס אל מוסר אויל, עד יפלח חץ כבדו וגו', ועכ"פ גם היצר הרע מודה, כי ליום הכסא יבוא וגם מתחלה מפתהו לכה נרוה דודים עד הבקר דהיינו עד הימים שיגיע זמן לעמוד באשמורת הבקר, וא"כ עכ"פ עתה אין ליצה"ר אפילו מקום לפתות, ואיך אנחנו עדיין לא נתעוררנו לשוב בתשובה וכבר בא יום הכסא, אין זה כי אם רוב עונינו עבירה גוררת עבירה, וכבר נטמאה הנפש ונתנני ה' בידי לא אוכל קום, דהיינו אפילו בשעה שמגיע זמן הקימה לא אוכל קום, ועתה אחיי נתעוררה נא לשוב בתשובה, ולא נהי' דומים לרשעים שאפילו על פתחה של גיהנם אינם חוזרים בתשובה, והנה לכאורה מאמר חז"ל בזה תמוה דמה מועיל תשובה אחר מיתה, והיום לעשותם ולא למחר לעשותם ודרך רמז נוכל לומר כי לא מבעיא לרשעים שאינם חוזרים בתשובה על שאר עבירות, אלא אפילו על פגם הברית אינם חוזרים בתשובה, ואף שבעון זה תלוים ועומדים בפתחה של גיהנם, כי אם יש להם חותם ברית קודש יתיב אברהם על פתחה של גיהנם ומסיק לי', אבל אם הברית פגום לא קמבשקר לי', וא"כ חטא זה מביאם לפתחו של גיהנם ואעפ"כ אינם חוזרים בתשובה, ואף שבגמרא מביא ראי' מדכתיב הפושעים ולא כתיב שפשעו, מכלל דפשעי ואזלי, אומר אני כן בדבר והוא הדבר אשר דברתי בדרוש העבר, כי כל העבירות אינם תופסין רק רגע העבירה, אבל עריות אין לך דבר המטמאה המחשבה כזה, כי מהרהר בו תמיד בהרהורי עבירה, וכמו שאמר הנביא הושע כלם מנאפים כתנור בוערה וגו' והיינו הפושעים והולכים תמיד

(ג) ונחזור לדברי התנא, שבא להוציא גם מדעת הרשעים המרחיקים זמן ההשגחה. ואמר שאם הי' הדבר כן לא הי' חידוש מה שהאדם נמשך לפתוי היצר, כי סובר בריחוק הזמן עדיין ישוב, או שאר אמתלאות מפתוי היצר, אבל באמת לא כן הוא, אבל הכל נתון בערבון תמיד, ואעפ"כ מצודה פריסה על כל החיים, מצודת היצר זה דבר חידוש, וכל חוטא שוטה, כיון שיודע שהקב"ה צופה ומביט, והוא נתון ביד הקב"ה בערבון, כמו שאמר דניאל ולאלקא די נשייתך בידי' וכל אדמתך לי' לא הדרת: (ד) החנות פתוחה והחנוני מקיף, אחיי ורעי אנחנו כלנו שלחנו יד בחנות הזה, ונשתרגו עול על צוארנו, ואין בידינו לשלם תשובת במו ידינו, והנה נחזי אנן כמלכותא דארעא, אם בעל חוב בא בתפלה ובתחנונים, ועושה בקשות להמלך להרויח לו זמן, צריך שיברר מה אומנתו ומה ואיך וכמה הפסיד וכמה היו לו הכנסות והוצאות וחובות, ואם רואין שהי' לו היזק וכדומה מקילין עליו ומרוחים לו זמן, אבל אם נראה בחשבונותיו שהפריז מעותיו בענין רע, אין מרחמין עליו, ועתה אחיי ורעי אנחנו מבקשים חסד, וצריכין אנו לברר חשבון היזקותינו, והלא המצא ימצא שהפרזנו מעות ואבדנו זמננו הנבחר בשיהי ופיהי, ולא הלכנו לעסוק בסחורה בתורה ובמצות אשר יעשה אותם האדם וחי בהם, וכן כל החובות שאנו חייבים בחנות הזה לא הפסדנו במו"מ, כי אם הפרזנו ואבדנו בידים, בזנות ומאכלות אסורות וכדומה, לשון הרע רכילות שנאת חנם שעטנז, הלא החנוני יכעוס מאוד, החלפנו עולם עומד בעולם עובר, ומה יש לנו עוד צדקה וזעקה לצעוק אל המלך מלכו של עולם, ואיך לא הי' בנו דעה ובינה לשוב מאהבה, איך לא שבנו עכ"פ מיראת היום הדין הגדול והנורא שהיה זה זמן קצר, והלא אפילו היצר אין בידו לפתות רק לדחות עד יום הכסא, וכמו דכתיב ליום הכסא יבוא, ולא עוד אלא שבזמן הזה הקב"ה מתחיל אתנו ובא אצלינו וכמו שדרשו רז"ל דרשו ה' בהמצאו, ואוי לאותה בושה שהקב"ה בא אצלינו, ולא די שלא קדמנו לקראתו קודם ר"ה, כמ"ש המדרש שנאמר אח"כ, אלא אפילו בבואו אצלינו אנחנו נשבנו אחור, ועל כיוצא בזה נאמר ויאמרו לאל סור ממנו ודעת דרכיך לא חפצנו, כי הקב"ה הזהירנו דרשו ה' בהמצאו וגו', יעזוב רשע דרכו וגו': כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי, והכונה כי יש לחשוב מה נועיל בתשובה מועטת על כמה שנים שעברו עלינו מלאים פשעים ומרדים, וכעבד מורד על אדוניו היינו, ואיך אפשר שיתפייס המקום מאתנו בתשובה קלה כזו, והלא אם נתענה שבעים שנה הפסקות, לא יועיל על חלק מועט מגודל פשעינו. אבל באמת דרכי ה' גבהו מאוד, ורחמיו מרובים ורחמנא לבא בעי, לב נשבר ונדכה, אבל הממאנים לשוב, אלו אומרים, ודעת דרכיך לא חפצנו, ואוי לבנים המתרחקים מאביהם, ואולי זה הוכיח ישעי' הנביא, הוי גוי חוטא עם כבד עון זרע מרעים בנים משחיתים עזבו את ה' נאצו את קדוש ישראל, הנה הנביא מקונן, איך נפלנו מאיגרא רמה ברוב קדושתנו לבירא עמיקתא, שתחת שהיינו כל כך במדרגה גבוה, שאפילו השוגג הי' פוגם בנו ועושה רושם, כי לפי חשיבת הבגד מזיק בו אפילו כתם קטן, אפילו מעט מים שיבוא עליו, משא"כ הבגדים הגסים לא יזיק להם כי אם הזפת, ואמר תחת שהיינו במדרגה שאפילו על השוגג הי' מקום לקונן הוי גוי חוטא, שישראל הם גוי קדוש, שאפילו החטא שהוא השוגג פוגם, עד שיש לזעוק הוי ואוי, עכשיו נעשה עם כבד עון, וזרע מרעים ובנים משחיתים, אוי לחותו מפלה, ועוד יותר תמוה עזבו את ה' שהקב"ה בזו אליהם, והם עזבו אותו נאצו את קדוש ישראל, ובמה נאצוהו נזורו אחור, שכאשר בא אלינו אנחנו נשבנו אחור ממנו, והחנוני מקיף אם לא נתקרבנו לאבינו שבשמים, כאהבת הבן לאביו עכ"פ הי' לנו להתקרב מיראה, כי אין הקב"ה בא לבדו רק עם חיילות גדולות סביב, וכמש"ל שהביא הטור א"ח בשם המדרש משל למלך שהיתה מדינה חייבת לו מס ולא נתנה בא בחיל גדול לגבותו כשהיה רחוק ביוד פרסאות יצאו גדולי העיר לקראתו ואמרו אין לנו מה ליתן ויתר להם שליש כיון שנתקרב יותר יצאי בינוני העיר לקראתו ואומרים שאין לנו וכו' ומוותר שליש וכו' כך בער"ה וכו' נמצא שביוד ימי תשובה כבר מתקרב המלך עם החיל הגדול