דרושי הצל"ח פו

בנזיר ואמר לאשתו ואת מה תאמרי, האת נזירה כמותי, ואמרה אמן, אם הפר לה, שלו בטל שזה כמי שתולה נדרו בנדרה, כמבואר ברמב"ם פי"ג מה' נדרים ובש"ע יו"ד סי' ר"ד ס' נ"ד

(י) וזה דברי המשנה, האשה שנדרה בנזיר, דהיינו אנחנו כנסת ישראל שבל כך מסרבים לשוב, כאלו נדרנו בנזיר, וכל זה מחמת רוע יצרנו, ואף שאנחנו בגלות המר והארוך זה אלף תרצ"ז שנים, והיצה"ר מסמא עינינו, וכל מעשינו מעשה בהמה, וגם התפלה בלי כוונה הכל מצד החומר הגוף הנגוף ואח"כ הפרישה בהמתה שנתנה לב לשוב, ולפרוש מן מעשה בהמה של החומר, והנה יש תשובה מאהבה ותשובה מיראה, ועל ידי תשובה מאהבה זדונות נעשים זכיות, וע"י תשובה מיראה זדונות נעשים שגגות, אמנם כבר בארתי בדרוש ד' תשרי הזה, שאם חטא במחשבה לחוד, אף ע"י תשובה מיראה, לא נשאר רושם מהחטא, וגם המצות שאדם עושה ברשעו טורפים אותו בפניו, וכמו שפרשתי בדרוש ההוא, דהיינו ומשלם לשונאיו על פניו בהאי עלמא לטרדו לעתיד לבוא, וכשעושה תשובה אף מיראה עכ"פ מחזירין לו אבידתו, דהיינו המצות שעשה להיותם גנוזים לו לעוה"ב

(יא) וזה כוונת המשנה, דהנה כבר ביארתי שע"י תשובה מאהבה זדונות נעשים זכיות, והטעם שמתחרט בלב שלם, וכאלו מעולם לא נהנה מעבירה, וזה אם שלו היתה בהמתו שלמפרע היתה של הבעל שנעשו זכיות, תצא ותרעה בעדר, , הנה ירושלים נקרא מגדל עדר, כדכתיב מיכה ד' ואתה מגדל עדר עופל בת ציון כו', וכבר ביארתי בכמה דרושים כי תשובה מאהבה יש בסגולתה להביא הגאולה קודם זמנה, והיום אם בקולי תשמעו, וזה שאמר אם שלו כו', דהיינו תשובה מאהבה תצא מהגלות, ותרעה בעדר בירושלים, ובודאי אתי משיחא ע"י תשובה מאהבה, אבל בעו"ה זה זמן ארוך לשוא שמר שומר, שומר מה מלילה שומר מה מליל, והקב"ה שומר וממתין עד שנשוב מאהבה, ובעוה"ר אנחנו מסרבים ומתעצלים, ותרדמת הזמן ושנת האולת אנחנו ישנים בהגלות, ואם אנו מתעוררים קצת ביום הנורא, היא תשובה מיראה, ואין בה כח להביא הגאולה וממשלה למגדל עדר, והיינו סיפא דמתניתין ואם שלה היתה בהמתה, שהחומר נשאר עדיין בקליפה, ותשובה מיראה ולא נעשו זדונות כזכיות, רק כשגגות והיינו שלה שעדיין נשאר הנאת עבירה, שגם השוגג יש לו הנאה, עכ"פ החטאת דהיינו זדונות נעשו כשגגות והיינו חטאת תמות, שזה עכ"פ נשאר בקל פה מקום המיתה, ועולה היינו חטא שבמחשבה לחוד, ועולה באה על הרהור הלב, והעולה על רוחכם תקרב עולה, כפי מ"ש שלחטא שבמחשבה לחוד מועיל תשובה מיראה, שלא ישאר שום זכר בקליפה, והשלמים דהיינו מעשה המצות שנקרא שלמים, שעושים שלום בין ישראל לאביהם שבשמים, ועד עכשיו היו טורפים מצות בפניו ונפלו בקליפה ועכשיו ע"י התשובה אף מיראה מחזירין אבידתו, ושלמים תקרב שלמים שמתקרבים לקדושה ונאכלין ליום אחד, שעד עכשיו היה אוכל פרי מעשה המצות בהאי עלמא, כדכתיב ומשלם לשונאיו על פניו כו', מעוה"ב, אבל עכשיו ע"י תשובה שכר מצות שלו קיים ונאכלים שכר מלותיו ליום א', דהיינו ביום שיהיה ה' אחד ושמו אחד

ואין טעונין לחם, הנה שאלו לחכמה חוטא מה יעשה, והשיבה חטאים תרדף רעה, שאלו לנבואה והשיבה הנפש החוטאת היא תמות, שאלו לתורה והשיבה יביא אשם, ולפי זה עכשיו בגלות שאין לנו מזבח ולא כהן ולא קרבן, ח"ו אבדה סגולת התשובה, אבל הקב"ה ברחמים השיב יעשה תשובה וח"צ לקרבן, ולדעת הקב"ה פי' תשובת התורה שמה שאמרה יביא אשם, היינו אם תשים אשם נפשו, וזבחי אלקינו רוח נשברה, וזו עיקר התשובה לשבור רוחו ולהתחרט, והנה הקרבן נקרא לחם שנאמר את קרבני לחמי וזה שמסיים ואין טעונין לחם שלא תאמר תיקח בזמן שבה"מ קיים ומביא קרבן, אבל אנן מה תהא עלן, ולכן מסיים ואין טעונין לחם שאין טעון שוב קרבן וכתשובת הקב"ה בעצמו שהשיב יעשה תשובה

גם י"ל כי כהן עם שלש אותיות גימ' לחם דבזמן הבית היה הכה"ג מכפר ענינו בשעיר המשתלח ובזמן הזה אנן מחוסר כפרה אלא שהקב"ה בכבודו הוא המכפר עלינו וזהו ואין טעונין לחם ר"ל כהן כי הקב"ה בעצמו הוא במקום כהן: עוד דרוש על פסוק

הנ"ל

(א) כי ביום הזה יכפר עליכם כו', הנה ד' חלוקי כפרה הם, ואמנם אמרו בגמ' כי באמת ג' הם, ותשובה עם כל אחד, כי כפרה בכדי בלי תשובה לא אשכחן, ובפרט בגלות הישמעאלית, שאין לנו שעיר המשתלח, שלדברי רבי היה השעיר המשתלח מכפר אפילו בלא תשובה, אבל אנן יתמי דיתמי הכל תלוי בתשובה, ויוה"כ אין מכפר אלא לשבים, והנה החילוקי כפרה הם, עבר על עשה ועשה תשובה, לא זז משם עד שמוחלין לו, אבל עבר על ל"ת תשובה תולה ויוה"כ מכפר, וכן שאר חילוקי כפרה כ"א לפי מדרגתו, והנה חטא הוא מלשון חסרון, והיינו שחסר לו שלימות, לפי שע"י רמ"ח מצות משתלם קומת נפש האדם, ובחסרו מצוה הוא חסר, וכן השוגג נקרא חוטא, כי אף שאיננו מזיד מ"מ כל היושב ואינו עובר עבירה נקרא מקיים מצוה, וע"ד שכתב העשרה מאמרות פירוש הפסוק אף לא פעלו עולה בדרכיו הלכו, וא"כ אף שעל מה שעבר על הלאו היה שוגג, מ"מ עכ"פ העשה לא קיים, שאלמלא לא עבר היה נקרא מקיים עשה. ולכן נקרא ג"כ השוגג חטא מלשון חסרון, ועל כל זה מועיל תשובה לבד ואין צריך ליוה"כ

וזה פירוש הכתוב, כי ביום הזה יכפר עליכם, דהיינו יוה"כ מכפר, אמנם בתנאי אם מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו דהיינו קודם יוה"כ שאז הקב"ה מטהר, עכ"פ לפני זה תטהרו שהקדמתי תשובה שאז נטהרו חטאתיכם דהיינו ביטול מ"ע

(ב) עוד יש לומר על פסוק זה, דלכאורה לשון יכפר, וכן מה שאנו אומרים מחל לנו כפר לנו הוא קשה ההבנה, שזה לא שייך רק בקרבן, שהכהן היה מקריב לכפר עלינו, וכמו שנאמר וכפר אהרן על קרנותיו וגו', וזה תינח בזמן שבה"מ היה קיים, אבל לא בזמן הזה שאין לנו לא כהן ולא קרבן, אלא יתכן שפיר כיון שהדבר תלוי בנו, היום אם בקולי תשמעו, ואם ברגע זו נשוב כלנו, אזי תכף יבא משיח צדקנו לירושלים, ושפיר יכפר עלינו, אלא שלזה צריך תשובה מאהבה, ולזה קאמר שיכפר עליכם בתנאי אם לפני ה' תטהרו: