דרושי הצל"ח נה

דרוש ט"ז לשבת תשובה תקכ"ט (א) בירושלמי שלהי יומא אמר ר' יוחנן זו דברי ראב"ע ור"י ור"ע אבל דברי חכמים שעיר המשתלח מכפר אם אין שעיר היום מכפר, כיצד הוא מכפר רבי זעירא אמר כל שהוא ר' חנינא אמר בסוף, מה נפקא מביניהון מתמיד, על דעת דר"ז כבר כיפר, על דעת דר"ח לא כיפר

(ב) והקשה היפ"מ שאם מת א"כ מה נ"מ בכפרת יוה"כ, הרי מיתה ממרקת וכה"ג הקשה בבבלי במס' שבועות דף ח' ע"ב, על מה דאמר שם אם אינו מכפר למה תולה, אמר ר"ז לומר שאם מת מת בלא עון, והקשה רבא אם מת מיתה ממרקת ואומר אני דאף דסבר רבי שיוה"כ מכפר אפילו בעומד במרדו, מ"מ על עבירה זו עצמה דהיינו מניעת התשובה אין יוה"כ מכפר, שהרי גם לרבי עכ"פ אין יוה"כ מכפר בעודו עובר העבירה, שהרי מוקי שם לרבי כרת דיומי' בחנקתי' אומצא, אי נמי דאכל סמוך לשקיעת החמה, והרי עבירה זו שאינו שב בתשובה עובר ביוה"כ בכל רגע, ומטעם זה אמרתי הרהורי עבירה קשים מעבירה, שגוף העבירה אינו עובר כי אם ברגע המעשה, אבל ההרהור הוא זמן רב, וכן מניעת התשובה עובר בכל רגע בעשה, שהרי התשובה עצמה היא מ"ע, והתוודו את עונם, והיא מ"ע שאין קבוע לה זמן רק כל שעתא זימנא הוא

(ג) ובזה נ"ל ע"ד פירוש הפסוקים בירמיה, מה תטיבי דרכך לבקש אהבה, לכן גם את הרעות למדת את דרכיך, גם בכנפיך נמצאו דם נפשות אביונים נקיים לא במחתרת מצאתים כי על כל אלה, ותאמרי כי נקיתי אך שב אפו ממני, הנני נשפט אותך על אומרך לא חטאתי, והפוסקים תמוהים מה כוונתו באמרו לא במחתרת ועוד אם חטאו בחמורות וקלות, איך אמרו נקיתי שב אפו איך וכיצד כיון שלא עשו תשובה, ועוד אמרו הנני נשפט אותך על אומרך לא חטאתי, משמע שעל גוף מעשה העבירה אינו נשפט, רק על אומרם לא חטאתי, ונראה שהנביא הוכיח אותם על מעשיהם גם על מניעת התשובה ואמר מה תטיבי דרכך לבקש אהבה דהיינו זכות, שביקשו אהבת הרשעים כזה דבר שאין התשובה לחודה תספיק בלתי יסורים כידוע מן ד' חילוקי כפרה ועבירה גוררת עבירה, ואדם מטמא עצמו מעט מטמאין אותו הרבה, לכן גם את הרעות למדת וגו', והיינו חילול השם שהמה לימדו אחרים לעשות רע, וכמו שאמרו בגמרא היכי דמי חלול השם וכו' ובזה פשיטא שלא יכופר עד יום המיתה,, ועל אלו אמר הנביא אין תימה שאת מתעצלת בתשובה, כיון שאין התשובה גורמת כפרה בלי יסורים ומיתה שוב מפקירים עצמם לגמרי, אבל התימה הוא גם בכנפיך, שהוא עון ציצית, כמבואר בפרק במה מדליקין, נמצאו נפשות אביונים נקיים שמתו בעון זה, ובזה התימה איך לא חזרת בתשובה, והלא היא מצוה קלה רק מ"ע שאינו זז משם עד שמוחלין לו תכף בשובו, אבל את סרבת ולא רצית לשוב ועל זה אמר לא במחתרת מצאתים כפי הדרוש שדרשתי ד' תשרי שמי שרוצה לשוב בתשובה צריך לבוא במחתרת, דהיינו חתירה שחתר הקב"ה תחת כסא כבודו, לקבל דרך שם בעלי תשובה מפני מדת הדין, ואתכם לא מצאתי במחתרת שלא רציתם לעשות תשובה, ולכן נמצאו דם נפשות נקיים, כי על כל אלה, ותאמרי כי נקיתי היינו על כל אלה אפילו על החמורות וחילול השם, ותאמרי כי נקיתי, והיינו שפסקו כרבי, שיוה"כ מכפר אפילו בלי תשובה, ועל כל עבירות שבתורה, ובזה אך שב אפו ממני שכבר נקיתי, וכן כתיב ביוה"כ לטהר אתכם, ועל זה הוכיח הנביא בשם הקב"ה אפילו יהיבנא לך כרבי, מכל מקום אין יוה"כ מכפר על עבירה שעובר ביוה"כ עצמו כל היום, ולא היה אפילו רגע פנוי מבלי עבירה זו בו ביום לכפר, וזהו מניעת התשובה שעל זה עובר בכל רגע ביוה"כ עצמו, ולכן הנני נשפט אותך על אומרך לא חטאתי, שאלו אמרת חטאתי, היינו תשובה אבל כיון שלא אמרת חטאתי, על זה הנני נשפט אותך, עוד נלע"ד קישור קצת פסוקים מהנ"ל, דהנה קטינא אשכחיה מלאכי וכו' ואמר לו סרבל וכו' וסדינא וכו' ציצית מה תהא עלה, וא"ל ענשיתו אעשה, וא"ל בעידן ריתחא ענשינן, ואלו דברי הנביא מה תטיבי וגו', והיינו עבירות חמורות, ועל ידיהם חרה אף ה', ובזה גם בכנפיך שהוא רק מ"ע נמצאו נפשות אביונים וכו', כי על כל אלה, ותאמרי כי נקיתי אך שב אפו וגו', רצה לומר שהוכיח איך בכל אלה שכבר ראית שבכנפיך וגו', אעפ"כ תאמרי שב אפו, איך תאמרי ששב אפו א"כ איך העניש על עשה והלא מנענש על עשה, מכלל שהוא עידן ריתחא, וא"כ לא שב אפו כלל

(ד) והנה במה דמוקי בשבועות דף י"ב ע"ב לרבי כרת דיומא בחנקתי' אומצא קשיא לי, ולמה לא מוקי כרת דיומא באומר הנני אוכל ויוה"כ מכפר, דבזה מודה רבי שאין יוה"כ מכפר, כדאיתא ביומא דף פ"ז ע"א, דמוקי להא דאחטא ויוה"כ מכפר אפי' לרבי, ואגב שאני

והנה אומר אני כשם שהאומר אחטא ויוה"כ מכפר שאין יוה"כ מכפר הכי נמי באומר אחטא ומיתה תכפר שאין מיתה מכפרת, וכמו כן אמר אחטא ויסורים יכפרו שאין יסורים מכפרים ומעתה יש לפנינו לדון באומר אחטא ויוה"כ מכפר שהדין שאין יוה"כ מכפר אם מיתה מכפרת הואיל ולא על סמך המיתה חטא, ומסתברא שמכפרת וכמו כן להיפך באומר אחטא ומיתה תכפר, שכבר כתבתי שאין המיתה מכפרת, אעפ"כ יוה"כ מכפר, ומעתה קושית היפה מראה מתורץ, שהקשה שאם מת מה נ"מ בכפרת יוה"כ שהרי מיתה מכפרת, שהרי שפיר יש נ"מ בחטא מתחלה אגב כפרת המיתה, שאז אין המיתה מכפרת ויוה"כ מכפר, ושפיר נחלקו, אם כל שהוא מכפר או דוקא בסופו, אבל שם במס' שבועות, דמיירי לענין אין בה ידיעה בתחילה, ולא ידע כלל בשעת החטא, אגב כפרת המיתה, ושפיר הקשה שם רבא ואם מת מיתה ממרקת ומתורץ קושית היפ"מ

(ח) ואומר אני דזה שהכרעתי שאם חטא אגב כפרת חד מנייהו מ"מ אידך מכפר, ואם חטא אגב כפרת מיתה יוה"כ מכפר וכן להיפך, כל זה ניחא לרבי, אבל לרבנן דבעו תשובה עם כל א', וכמו שמסיק שם בד' חילוקי כפרה, שלשה הני ותשובה עם כל א', א"כ מי שחטא אגב כפרת יוה"כ, או אגב כפרת המיתה ודאי שחטא אדעת שישוב, שהרי בלי תשובה ליכא שום כפרה, וא"כ ממילא הוא בכלל אומר אחטא ואשוב שאין מספיקין בידו לעשות תשובה ולדעת העשרה מאמרות לאו דוקא אחטא ואשוב אחטא ואשוב תרי זימני, אלא אפילו בחד זימנא, וכיון שאי אפשר לו לשוב שוב ממילא בטלו כל הכפרות, בין כפרת יוה"כ ובין כפרת המיתה, וכן היסורין, והרי הוא מחוסר כפרה לגמרי

(ו) ובזה נלע"ד פירוש הפסוקים במיכה ז' טובם כחדק ישר ממסוכה יום מצפיך פקדתך באה, עתה תהיה מבוכתם, אל תאמינו ברע, אל תבטחו באלוף, משוכבת חיקך שמר פתחי פיך ויונתן תרגם על פסוק זה טובם כחדק שכמו שאי אפשר להוציא דבר הנסבך בין הקוצים, כן אי אפשר להוציא מידיהם וא"כ לפי דרכו הכתוב מדבר בגזל ועושק שעושים התקיפים וגוזלים, ואי אפשר להוציא מידם והנה עבירות שבין אדם למקום יוה"כ מכפר, אבל עבירות שבין אדם לחבירו אין יוה"כ מכפר, וטעם הדבר המתקתי במשל וכבר נרשם המשל בדרושים אצלי, ועתה קאמר הפסוק שעל עבירות הללו יום מצפיך דהיינו יוה"כ, שאנו מחכים ומצפים, כי ביום הזה יכפר ויטהר אותנו מכל פשע, אבל על דבר זה אפי' יום מצפיך פקודתך באה שאפקד עונו

(ז) אי נמי יום מצפיך פקודתך באה, התוס' מס' שבועות דף י"ג בד"ה דעבד סמוך לשקיעת החמה, כתבו דהא דמוקי כרת דיוה"כ דחנקתי' אומצא לאו דוקא, אלא שמת בו ביום, שאין יוה"כ מכפר עד שתחשך, ולזה אמר הכתוב התוכחה על שממאנים מלשוב ולא מבעי' לרבנן ליכא כפרה בלא תשובה, אלא אפילו לרבי שאמר אפילו עומד במרדו יוה"כ מכפר ואמר הכתוב יום מצפיך דהיינו שאתה מצפה על יוה"כ שיכפר, אבל כיון שאין אתה בטוח בחיים