דרושי הצל"ח מו

כי חק לישראל אפי' אחר התרועה, שכבר הזכרנו עקדת יצחק, ועוררנו הרחמים, אפ"ה יהיה בעינינו כאלו עדיין משפט לאלקי יעקב, ולהיות מורא שמים עלינו, ובפרט אנן יתמי דיתמי, אפי' במדת הרחמים ג"כ אין אנו בטוחים לרוב גודל מריינו ופשעינו, וכמה בוערים הללו, השמחים בר"ה בגילה ושמחה, ובגדים חדשים, ולא עוד אלא שהבגדים הללו, נעשו באיסור שעטנז, גם אוכלים ושותים אחר הסליחות, וכבר הוא יום גדול, ועוברים על איסור חמור שעליו נאמר ואותי השלכת אחרי גוך, שכבר האיר השחר אחר הסליחות והם אינם משגיחים לא על ק"ש ולא על תפלה, ולכן הנני מזהיר שלא לטעום מאומה אחר סליחות, והרוצה לטעום יטעם קודם הסליחות

(כב) ועתה נבוא להפסוקים שהתחלנו, אשרי העם יודעי תרועה, שיודעים לרצות בוראם בתרועה, שעומד מכסא דין וכו', ואפ"ה עדיין הם יודעי תרועה, מה שרמוז בתרועה דהיינו שרשי הדינין, ובזה יראת ה' לא תסור מעל פניהם, ואנשים כאלו בטוחים שלא ישלוט בהם יצה"ר, משא"כ השוכח במורא שמים אפילו צדיק גמור והולך בדרך טוב אם אין יראת ה' נגד פניו כל היום, שלא יסיח דעתו מהרה יצר סמוך להכשילו פתאום, ואולי זה כונת התנא בפרקי אבות, אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב ע"מ לקבל פרס וכו', ויהי מורא שמים עליכם, הזהיר אותם להיות עובדי ה' מאהבה בלי שום פניי', ושמא תאמר כיון שאני במדרגה גבוה כזו, שוב היצה"ר חלל בקרבי, ואין אני ירא עוד מחטא, ולזה אמר לא כן כי עדיין האורב יושב במצפוני הלב, ויהי מורא שמים עליכם, והתוי"ט נדחק בזה לומר שהיא יראת הרוממות, ולדעתי מזהיר התלמידים שלא יזוח דעתם לומר שכבר הם ברום מעלת החסידות, , וקאמר ויהי מורא שמים עליכם, כי זה טבע צבא השמים, שהמה המזלות שעולים מעלה מענה, וכאשר המזל ברום המעלות שאין למעלה הימנו, שוב הוא מתחיל לירד, ואמר אשרי העם יודעי תרועה, כשהם במדרגה זו ה' באור פניך יהלכון שאז אפילו בשעה שהקב"ה משפיע להם שפע עושר וגדולה, שלפי דרך הטבע מעותד לחטוא, כדכתיב וישמן ישורון, אבל אנשים כאלו לא די שהם בטוחים שלא ירדו למטה ממדרגתן, אלא אפילו יהלכו שהצדיק נקרא מהלך, שהוא מוסיף והולך תמיד ממדרגה למדרגה יותר גבוה, כן אלו האנשים באור פניך יהלכון, ויוסיפו אומץ לעלות מעלה, כי תמיד יראת ה' על פניהם, להתירא שמא יגרום החטא

(כג) בשמך יגילון כל היום ובצדקתך ירומו, הנה בכל מקום שנאמר אני ה' הוא דיין לפרוע, וקאמר בשמך יגילון כל היום, שמקבלין גם הדין והעונש בשמחה, כי זה טהרת נפשם, ובצדקתך שאתה עושה עמהם צדקה, ומשפיע עליהם טובה, ירימו יותר למעלה בקדושה ובחסידות, ואינם בועטים מרוב טובה, כי תפארת עוזמו אתה, כי עיקר תפארת עוזם ובטחונם וחוזקם אתה הוא, ועליך יבטחו, ולא כאלו שנאמר בהם הבוטחים על חילם וברוב עשרם יתהללו, ומה מאד ראוי שיהיה מורא ופחד על העשירים מלבד דאגה שקבעו עולמם בעוה"ז, יש להם לדאוג שלא יהיה עושרם שמור לרעתם ח"ו, כי ע"י העושר נכשלים בגזל רבית והונאה, גם חילול שבת ע"י המו"מ שלהם וברצונך תרום קרננו, וכאשר הם נותנים לב, שכל זה הוא ברצונך ובהשגחתך הנפלאה, ועיניך פקוחות המה נשמרים מאד שלא לעשות נגד רצונך שום דבר: דרוש י"ג ליום א' של

סליחות

(א) במס' ע"א פ"ק דף י"ט ע"א, אשרי איש ירא ה', אשרי איש ולא אשרי אשה, אמר ר' עמרם אמר רב, אשרי מי שעושה תשובה כשהוא איש, ריב"ל אמר אשרי מי שמתגבר על יצרו כאיש, במצותיו חפץ מאד, אר"א במצותיו ולא בשכר מצותיו, והיינו דתנן הוא היה אומר אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב ע"מ לקבל פרס, אלא היו כעבדים המשמשים את הרב שלא ע"מ לקבל פרס, והתוס' דקדקו לעיל מיניה דדריש קרא דריש תהלים אשרי האיש אשר לא הלך וגו', לא דייק הכי, וכתבו התוס' דאיש משמע למעוטי אשה, והאיש משמע למעוטי איש אחר, ובספר בינה לעתים דרוש ג' תירץ דקרא דלעיל בלימוד התורה משתעי, כדמסיים כי אם בתורת ה' חפצו, ואשה לאו בת תלמוד תורה היא, משא"כ הך קרא בקיום המצות משתעי, והשוה הכתוב אשה לאיש, וכבר הרגיש הוא בעצמו, שהרי גם במ"ע יש הרבה שנשים פטורות, והוא ז"ל המתיקו במתק לשונו שעל הרוב ידבר, ואני אומר אדרבה במ"ע רובם נשים פטורות, וכל מצות הכהנים בני אהרן ולא בנות אהרן, וכל מ"ע שהז"ג נשים פטורות

(ב) ונלע"ד דתמיהת הגמ' דכאן כתיב אשרי איש ירא את ה', ומן הסתם במצות ל"ת מדבר, ששייך בהו מיראה, שיש בהו יראת העונש, אבל מ"ע הרי אמרו ענשיתו אעשה, וא"כ כיון שמדבר בל"ת ובהו נשי נמי איתנהו, לכן מתמה אשרי איש ולא אשרי אשה, אמנם אית דחילא ואית דחילא, ובודאי אי אפשר להשיג היראה ברום המעלות, תכף בתחלה, וצריך לעלות מדרגות, ותחלה מכל היא היראה יראת העונש, וכל התורה וספרי נביאים מלאים מיעודי עונשי העבירות, ואל תתמה שהרי תחלת הכל היא מורא בשר ודם. וריב"ז אמר הלואי שיהיה מורא שמים עליכם כמורא בו"ד, ורמז גדול רמז להם ברום מעלת היראה, ותלמידיו שאלו אותו ע"כ ותו לא, כי הם הבינו דבריו על פשוטן, ולכן הוסיף להם ביאור, והשיב הלואי תדעו כשאדם עובר עבירה אומר שלא יראני אדם ויש בזה מוסר גדול להמון עם לפי פשוטן של דברים, אוי לנו כי חטאנו בסתר, והמג"א בה' יוה"כ סי' תר"ז ס"ק ג' נדחק מאד בנוסחא על חטא שחטאנו לפניך בגלוי ובסתר, שאנו אומרים, וכן ע"ח שחטאנו לפניך בזדון ובשגגה, וקשיא ליה להמג"א שהרי צריך לבקש על הקל תחילה, ולכן רצה להגיה בסתר ובגלוי וכן בשגגה ובזדון, ושוב קשיא ליה דא"כ לא הוי ליה ע"ס א"ב, ונדחק שאנו מבקשים על שניהם כאחד, ואני אומר הנוסח מדוקדק מאד על סדר, ואין צריך הגהה, אבל אנו מתודים בגלוי ובסתר, וכן בזדון ובשגגה, ואעפ"כ אנו מבקשים הקל תחלה, דהנה יש לדקדק ג"כ מה שאנו אומרים חטאנו לפניך, ומה חסר באמרו סתם שחטאנו, כמו שאנו מתודים בתחלה אשמנו בגדנו ואין אנו אומרים אשמנו לפניך בגדנו לפניך

(ג) והנה רמ"א בא"ח ס"א כתב, שויתי ה' לנגדי תמיד, הוא כלל גדול בתורה, ובמעלת הצדיקים אשר הולכים לפני האלהים, כי אין ישיבת האדם ועסקיו והוא לבדו כישיבתו ותנועותיו והוא לפני מלך גדול, ולא דבורו והרחבת פיו כרצונו והוא עם אנשי ביתו, כדיבורו במושב המלך, כ"ש כשישים האדם אל לבו, שהמלך הגדול והנורא הקב"ה אשר מלא כל הארץ כבודו עומד עליו ורואה במעשיו וכמו שנאמר אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאום ה' מיד יגיע אליו היראה וההכנעה בפחד השי"ת ובושתו ממנו תמיד עכ"ל, והנה אם מלך ב"ו אשר עיני בשר לו גוזר גזירה, הלא העורר את מצות המלך, אף כי המלך איננו רואה ואינו יודע בשעת מעשה