דרושי הצל"ח קה

דברי שאמר הקב"ה לאברהם בשעה שפורשין משתים נידונין בשתים, (טז) דינים הנוהגים עתה בשבת הבע"ל שחל בו ער"פ, הנה בשבת הבע"ל בע"ש מחויב כל איש ואיש טרם ילך לבית הכנסת לקבל שבת, לשאול בני ביתו אם הפרישו חלה מן החלות, ודבר זה ראיתי בתשובת כנסת יחזקאל, וטעמו ונימוקו עמו שבמשנה מבואר שלשה דברים צריך אדם לומר בתוך ביתו ע"ש עם חשיכה ואחד מהם עשרתם, וכתבו הפוסקים שהא שא"צ לשאול הפרשתם חלה, היינו משום שחלת ח"ל אוכל ומשייר ואח"כ מפריש, וא"כ אפילו לא הפרישו יש תקנה ולכך א"צ לשאול, וא"כ בשבת זה שאם שכח להפריש אין תקנה ע"י שיור, שאי אפשר לשייר משום חמץ, וא"כ כיון שאין תקנה אפילו בדיעבד ממילא צריך לשאול עם חשיכה אם הפרישו חלה, והנה דבריו דברי פי חכם חן

(יז) והואיל ואני עסוק בעסקי חלות של שבת צריך אני להזהיר על איסור שנכשלים הרבה בכל השנה, ששולחים חלות לאפות אצל אופה אינו יהודי, וכמו כן דבר גרוע מזה ששולחים פשטידא שמה לאפות והנה בפשטידא יש איסור גדול מחשש שמנונית דאיסור, אלא אפילו חלות כמות שהם, ג"כ אסורות אפינו דיעבד, שכל ההיתרות במקומות שאוכלים פת כותי הוא דוקא פת של א"י עצמו, אבל פת של ישראל שאפאו א"י דינו כשאר בישולי א"י שאין לו היתר בשום מקום ובשום זמן רק ע"י השלכת קיסם או חיתוי גחלים

(יח) מי שדרכו לעשות הזרוע צלי ולא מבושל אסור לצלותה בליל י"ט כי אין אוכלים צלי בלילי פסחים אמנם אם ירצה לאוכלה ביום ראשון של פסח ביום מותר לצלותה בלילה

(יט) התנורים אם יאפו בהם החלות צריכין ליבון מחדש להכשיר' לפסח ואם לא ילבנם בערב שבת קודם חשיכה שוב אסור ללבון ביום טוב עד ליל ראשון של חול המועד, מי ששייר חמץ בשבת אחר אכילת סעודת הבוקר, יתן לא"י במתנה שלא ישאר ברשות ישראל עד אחר זמן איסורו ויעבור בבל יראה, ואין לעשות בשבת הזה דייסא ולא שום חמץ הנדבק בכלים, וצריך ליזהר לאכול מאוד בהשכמה

(כ) ביום הששי אף שמותר לאכול חמץ כל היום וכל הלילה עד מחר שליש היום, עם כל זה החמץ שמבער צריך לבער קודם שעה ששית כמו בכל השנים, משום איחלופי בשאר השנים, ולכן נלע"ד שגם מכירת החמץ ימכור קודם שש

בשבת הבע"ל שלא לסדר המצות לסדר הלילה ולא הספסלים לצורך היסבה עד הלילה ממש, כי אין שבת מכין לי"ט וכמו כן אסור לעשות ביום ראשון שום דבר לצורך הלילה עד הלילה ממש, כי אין יו"ט מכין לחבירו

(כא) אם אופין חלות בע"ש ואח"ז רוצין לאפות בו מצות המצוה ע"י ליגון צריך ליזהר ללבנו מתחלה לצורך היכשרו, ולהמתין עד שיצטנן ואח"כ לחזור להסיקו לצורך אפיית המצות

(כב) מרור צריך ליזהר שלא לקנות מאלו החתיכות קרין שהמה חתוכים בסכין של א"י לא מבעיא בפסח שמלבד איסור טריפות יש בו גם איסור חמץ אלא אפילו בכל השנה צריך ליזהר בזה, וגם בבצלים צריך ליזהר שאם המה חתוכים אף משהו עד גוף הבצל, המה אסורים כעובי אצבע לכל צד החיתוך, ודבר זה שכיח ברוב הבצלים, והעולם אינם נזהרים ונכשלים באיסור וצריך השגחה יתירה על זה, וכשיראו הא"י זהירות היהודים שנמנעים מלקנות גם הם שוב יזהרו ולא יחתכו אותם וכמו כן צריך ליזהר ברעטוך, ואני בעיני רואה תמיד איך הא"י מחתכים בסכין שלהם ומי שיש לו מעט יראת שמים יזהר בזה כי אכילות אסורות המה

(כג) אפיית המצות העיקר להשגיח על האופה שלא יקמץ בעצים, ושלא למהר לקחת המצות מן התנור, ושלא ללוש כל כך בבת אחת, ולכל היותר לא יעמדו יחד ללוש יותר מארבעה עיסות

(כד) הקאנען שלוקחין לצורך מי המצות או החבית צריך ליזהר אם לא החזיקו בו אשתקד יין או עפילטראנק, או שאר מי פירות אפילו של פסח

(כה) להשגיח על זה הנותן מצות בתנור שלא יושיבום דחוקים עד שיגעו זה בזה, ושלא יקח שום מצה ממקומה עד גמר אפייתה כי תכף נאסרה המצה והמרדה

(כו) הגעלת כלים כל אחד ישגיח בעצמו על כלים שלו שלא יהי' בהם סדק או חלודה, ובפרט האידנא שכיח החלודה מחמת שהיו טמונין בקרקע בעת המצור, ושלא להגעיל הכלים שאופים בהם טרטלעך או חרוניק

(כז) שלא להעמיד דבר על תנורי בית החרף ושלא לבשל בתוכם וכן שלא ליתן שום מאכל תוך הרער

(כח) מכירת חמץ יזהרו שיהי' על פי דין ומכירה גמורה, וכבר תקנתי נוסח השטר אשתקד, וביותר צריך להזהיר אלו מוכרי קמח או הריפות וכן מוכרי יי"ש שיזהרו בדבר, כי המה מכשילין ח"ו רבים ולכן כל אחד יראה נוסח המכירה שלו בפני אחד מבית דין שיהי' הכל עשוי ע"פ דין

(כט) כבר הזהרתי את מוכרי הקאפע שהצוקער של פסח ששייך בו בישול לפי שעדיין לא נתבשל, שלא לתנו לא בכלי ראשון, ושלא לערות עליו מכלי בשבת, וכבר הזהרתי אותן שכלי ששואב בו מן היורה דינו ככלי ראשון אם שוהה בו קצת, ועכשיו צריכין גם בע"פ ליזהר בזה, ואין הגעלה מועיל להקעשניך שיש להם קנה חלול אמנם ראיתי להזכיר מה שנכשלים בזה במשך השנה שכבר ראיתי בעיני שבקנה הזה פעמים נשאר בו גוש חלב שיש בו ממש, והמה שותין בו באמצע אכילת בשר וצריך ליזהר בזה מאוד, צריך ליזהר בע"ש הזה להדליק הלאמפין מבעוד יום, ולחזור ולכבותם מבע"י, ושוב ידליקם שנית לנר שבת ואז יוכל להדליק בהם גם במוצאי שבת בליל יו"ט

(ל) החג הקדוש הבא עלינו לטובה ראוי לשמוח בו מאוד, כי בו יצאנו לחירות מעבודה קשה עבודת הגוף ועבודת הנפש, והקב"ה בעצמו ובכבודו נגלה עלינו, ולא את אבותינו הוציא כי אם אותנו וראוי לגמור ההגדה וההלל בשמחה שלימה, שמחת הנפש, ולקיים כל המצות לשמה, והנשים יזהרו בארבע כוסות וביחוד שתי כוסות האחרונים שלא ירדמו בשינה, ובזכות המצות הללו נהיה בטוחים, כי הקב"ה יציל איתנו גם עתה מכף כל הקמי' עלינו שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו, ובפרט בעתות המלחמה ועל מי לנו להשען כי אם על אבינו שבשמים, שהקב"ה הצילנו ויצילנו מידם וכדאי הוא החג הקדוש הזה שיגן עלינו ונזכה לקיימו ככל חוקותיו ומשפטיו

(לא) כשיצאו ישראל ממצרים כרתו ברית לעשות צדקה זה עם זה, וראוי להרבות צדקות לעניים כי צרכי הפסח מרובים, וכשם שנעשה נסים ונפלאות לאבותינו כן עתיד הקב"ה לעשות עמנו ויגלה שכינתו עלינו לעין כל חי ויקבץ נדחינו מארבע כנפות הארץ וכימי צאתנו ממצרים יראנו נפלאות ובא לציון גואל במהרה בימינו אמן: דרוש ל"ח לשבת הגדול (א) הא לחמא עניא די אכלו אבהתנא בארעא במצרים כל דכפין וכו', המצה נקראת לחם עוני ואמר שמואל בערבי פסחים שעונים עליו דברים הרבה, והנה החכם האברבנאל הרגיש, הלא סיפור הגדה היא על הפסח ועל המצה ועל המרור, ומה נשתנה