דרך חוקיך צג

לי' נפשא דילי' בההוא יומא כמאן דפגים לההוא יומא עילאה ובג"כ ביומו תתן שכרו עכ"ל ה"ק. ויש לרמוז מצוה זו באות א שיש בצורתה יום ולילה בצורתה יום ולילה בצורת יוד י' הראשנה בוקר עד חצות שהוא ו' המחלקת היום ששה שעות קודם חצות וששה שעות עד הערב שהוא ד דלית לה מגרמא. ורומז יום ולילה כי פועל היום זמנו כל. הלילה ופועל לילה זמנו כל היום וע"ז נאמר לא תביא עלי' השמש ונרמז באל"ף מן תש"א כטעם כי אליו הוא נוש"א את נפשו. ולפי טעם מהר"מ הנ"ל שנראה כופר בשכר ועונש שאלו הי' מאמין הי' משלם לו יש לרמוז בא' הרומז אמונה כמ"ש באודר"ע אלף ר"ת אמונתי לישראל פקדתי, ורומז א עולם שהוא הבעה"ב המשלם לכל פועל שכר ועונש בהשגחה נפלאה בזמנו לכן לא תלין פעולת שכיר: את רלב א שלא לקלל אדם מישראל בשם או בכנוי בכל לשון שנ' לא תקלל חרש. בחינוך כ' שהעולם אומרים שהקללה תעשה רושם בהמקלל לכן הרחיק אותנו הש"י מלהזיק לזולתינו בעינו כמי שמנענו במעשה ואפשר לומר כי בהיות שהנפש המדברת חלק עליוני נתן בה כח רב לפעול אף מה שחוץ ממנו לכן לפי זכות הנפש כך תחול הדבור לברכה ולהיפוך ואפשר לומר עוד שהוא להשקיט הריב כי עוף השמים יוליך את הקול ויצמח ריב ומדין והרמב"ם כ' כדי שלא יניע המקלל לכעוס בעת קללתו ע"כ. ובזוה"ק דלית לך מלה דנפיק מפומא דלא אית לי' קלא וההוא קלא סליק לעילא וכמה קסטורין עמי' דההוא קלא עכ"ל ויש לרמוז מל"ת זו באות א הרומז לפעמים ארור כמ"ש במדרשים והוא כמש"ל בצורת רור וא' עצמה הרי ארור ר"ל והוא עד"ש ומקללך אאור. לכן אסור לקלל אדם מישראל כי נדבק בו א' ארור. ולפמ"ש בזוהר וההוא קלא סליק לעילא כו' ר"ל ע"י אויר העולם ששם כמה קסטירין וכמה חיילות זינין בישין כמ"ש בשערי אורה והם תופשים הקללה מפה אדם ומביאים אותה למעלה שיסכימו ע"ז. וזה נרמז באלף הרומז אויר כי א יש לה צורת ריו ועם א הרי אויר ורומז שנתלבש כו' שנתלבש ארור באויר ועל ראשו תחול ח"ו ומהר"ם כ' לפי שיש בכח הדבור מצויר במחשבה לפעול בטוב ולהפכו ובלעם הרשע יוכיח ובחכמה ידוע אלי' ואולי יפגע שעה שתחול ח"ו עכ"ד. ונרמז בא' רזא דמחשבה א חכמה: רגל ת שלא להכשיל רעהו בשום דבר הן בעניני ממון הן בענין הגוף הן בעניני הנפש שנ' ולפני עור לא תתן מכשול. בחי' כ' כי תיקון עולם וישובו להדריך כ"א לרעהו ולתת לו עיצה טובה עכ"ד. ולפי דבריו אם בעניני עוה"ז הוא כן מכ"ש בעניני הנפש שהוא טובה נצחיות ולהיפוך הוא רעה גדולה עד עולם הנצחי שלא להכשיל רעהו ח"ו: ויש לרמוז זה באות ת הרומז חותם אמת של הקב"ה. רומז שלא להטעות חברו על שקר בדבר שהוא עצמו יודע האמת שהוא רעה לא יכשיל בה את רעהו רק יסירו מדרך רע אל האמת התכליתי. ולהיפוך ח"ו מדבק עצמו באות ת' תמות שהוא פעולת נחש הקדמוני שהי' מכשול לאדם וחוה אף שידע בעצמו האמת אך הי' רצה להכשיל והביא מיתה לעולם ת תמות ת דנחשת שהוא קליפות נוגה דרגא דנחש רגל עקום דת' רגליה יורדות כו' ב"מ. ובשל"ה כ' טמ"ז משום ואהבת לרעך כמוך מה דסאני לך לחברך לא תעביד והוא תיקון עולם וישובו והוא דבר המסור ללב וע"ז נאמר ויראת מאלקיך עכ"ד. ונרמז זה באות ת' שבה רגל עקום הנוטה לקליפות שהם שוא ושקר רגל שקר המסיתין ונותנים עצות שוא להכשיל ח"ו. וז"ש ההוא גר להלל למדני כל התורה על רגל אחד סוד רגל אמת שהוא אחד כי אמת יש לו רגלים והשיב לו מאי דסנאי לך לחברך כו' וזה כלל גדול בתורה. ולהיפוך הוא רגל עקום דת' רגליה יורדות לקליפות לשוא ולשקר ולתת מכשול וזה שנרמז מ"ז במספר רג"ל ממנין תרי"ג רומז להדבק ברגל אמת רגל אחד הנזכר ולהנצל מן רגל עקום הנ"ל ונרמז אות ת במספר וצורה ד' ומילוי תו הרי ת ד"י ת"ו גי' בשוה ואהבת לרעך כמוך שורש מ"ז והוא ת מן לא תשא את שם י"א לשו"א ודו"ק: רלד ש לעשות עול במשפט שנ' לא תעשו עול במשפט. בחינוך כ' כי ע"י משפט אמת וצדק יהי' קיום לישוב עולם עכ"ד ויש לרמוז באות ש' הרומז דין אמת שלום כי ש' רזא דאבהן אברהם יצחק יעקב שהם שלום דין אמת במש"ל במל"ת דגזל בשין. והנה גם בדין צריך להיות שלשה אלה יחד דין כפשוטו אמת שאם לא יהי' אמת אינו דינו דין עפ"י התורה וכן ע"י דין אמת יבוא שלום שכן התורה כל נתיבותיה שלום. וכל אחד יבא בשלום על מקומו ע"י דין אמת ויהי' קיום עולם ע"י ג' עמודים דין אמת שלום שאמר רשב"ג במשנה, ומהר"ם כ' טמ"ז לפי שהעושה עול מכריע עצמו וכל העולם לכף חוב. ואם עשה משפט מכריע א"ע וכל העולם לכף זכות ולפי"ז מצוה זו תלוי במכריע לזכות